בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלך הקלון

לצאת מהכלא כמו גיבור מעונה

לא מגיע לשלמה בניזרי שחרור מוקדם, כי לנו לא מגיע. מגיע לנו ולו לרצות את מלוא עונשו, כי בצאתו לא ביקש סליחה ולא הודה, אלא הטיף מוסר

108תגובות

על איש כזה אסור להקל בעונש, אסור לקצר לו את תקופת מאסרו ביום אחד. ולא מטעמים של נקמנות ופירעון חשבון רצוי להמשיך ולראות אותו מאחורי סורג ובריח, אלא מטעמי לקח טוב וחינוך חובה.

אם עונש נועד להרתיע אחרים, אזי שלמה בניזרי בעצמו לא הורתע; הוא יצא היום משערי כלא מעשיהו כגיבור מעונה בלוויית פמליה של מעודדים: שאו שערים ראשיכם ויבוא מלך הכבוד, מלך הקלון. והוא לא רק גיבור בעיניו, כי אם גם בעיני חסידיו וחבריו למפלגה.

ש"ס מקבלת את פניו בזרועות פתוחות. מושחת אחד יותר או פחות, מה זה כבר משנה; והפנים כתמול שלשום - כפני הדור, כפני הכלב. עוד לפני שנסע הביתה, הוא כבר חנה בבית הרב כדי להצטייד בברכת הדרך - אותה דרך שנסתיימה בכי רע, ועכשיו היא נפתחת מחדש. ובישיבה שלו, ב"אור חיים", מדליקים לכבודו את האור, ומכינים לו הילולת תלמידים.

לא מגיע לו שחרור מוקדם, כי לנו לא מגיע. מגיע לנו ולו לרצות את מלוא עונשו, כי בצאתו לא ביקש מאיתנו סליחה אלא הטיף מוסר - הוא הטיף לנו, אם מישהו לא שם לב. לא נשמעה בדבריו ולו נימה של הודאה באשמה, במעשים שנעשו ולא יעשו. להפך - גם הוא זכאי, היה מלכתחילה ונותר בדיעבד.

תומר אפלבאום

עוול נורא נגרם לו, שופטים בירושלים טפלו עליו אשמות שקר - קבלת שוחד, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים. עכשיו הוא יראה להם, לשופטיו, הוא ישפוט אותם. הוא ילך מסוף הארץ ועד סופה, כך התחייב, ויוציא את דיבת המשפט רעה.

רגע, האם לא נהוג לכרוך קיצור מאסר בביטוי של חרטה והבעת צער, בסימן כלשהו למוסר כליות? האם הנימוק של "צפיפות יתר" בבתי הסוהר הוא באמת נימוק כה מכריע, עד שהוא מבטל כל מחויבות לדרך חדשה ומתוקנת? אפילו הטענה של "שילם את חובו לחברה" לא תעמוד במקרה זה, כי כעת נתבעת החברה לשלם את חובה הפתוח לבנזרי - היא בעלת החוב לו, ולא הוא לה; כי הרשעה מיד עכו"ם היא ברכה ולא קללה, ציון לשבח ולא לגנאי. איזה עולם עקום.

ואיזה מזל ששתי ערכאות - בית משפט מחוזי ובית משפט עליון - שתיהן ייחסו קלון לעברות של האסיר המשוחרר. שאלמלא כן, היה בניזרי מחזיר מיד עטרה ליושנה, מיד היה חוזר לחיים הפוליטיים, לכנסת ולממשלה. ואלי ישי, בהתמודדותו הנואשת כנגד אריה דרעי, לא היה מהסס לרגע בטרם שיאסוף אותו אל חיקו. האם דמו של דרעי סמוק יותר? הרי גם את דמיו שפכו. ובין שני הזכאים הללו, רק הציבור נותר חייב.

ככה נאבקים כאן בשחיתות המידות; ככה מבערים כאן את הנגע ומטהרים את המחנה: חוזרים אל מקומות הפשע בתרועת חפות, מחדשים ימים כקדם, כאילו דבר לא קרה.

הפשעים משתלמים: אומנם יושבים כמה שנים בכלא, אך משתחררים במוקדם, ובלי תווית אזהרה מפני תופעות לוואי המסוכנות לבריאות הציבור. רק יוצאים לחופשי, וכבר קלון-הזדמנויות-נפתח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו