בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פסיקה סודית של העליון נחשפת

יהודה כץ אינו חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע

שופט המחוזי יוסי שפירא, ששמו עלה כמועמד לתפקיד המבקר, קבע כי יהודה כץ נפל בקרב סולטן יעקב. העליון ביטל הקביעה והגדיל את הפיצויים למשפחה ל-250 אלף שקל

33תגובות

בית המשפט העליון ביטל לאחרונה קביעה מרכזית של השופט המחוזי יוסי שפירא, ולפיה החייל יהודה כץ, מנעדרי קרב סולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה, הוא חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע. בפסק דין שסווג כ"סודי" והותר לפרסום בימים האחרונים הגדילו השופטים מרים נאור, אסתר חיות וניל הנדל את סכום הפיצויים שפסק שפירא למשפחתו של כץ באופן דרמטי מ-60 אלף שקלים ל-250 אלף שקלים, כתוצאה מהתנהלות הצבא בפרשה. השופט שפירא נחשב למועמד מוביל לתפקיד מבקר המדינה.

פסיקת שופטי העליון ניתנה בעקבות ערעור שהגישה המשפחה, במסגרת תביעתה על הנזקים שנגרמו לה בשל כוונת הצבא להכריז ב-2004 על כץ כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע, צעד שצה"ל נסוג ממנו לבסוף. המשפחה, שיוצגה במחוזי ובעליון על ידי עורכי הדין ישי שריד ודוד שרים, טענה כי דו"ח הבדיקה של הצוות שמינה ראש אכ"א לשעבר, האלוף (מיל') גיל רגב, הציג הערכה לפיה כץ נהרג בקרב ולא כלל את מרבית הראיות המעידות על כך שהוא נותר בחיים. מלבד זאת, המשפחה התלוננה על כך שצה"ל התכוון להכריז על הנעדרים כחללים מבלי לאפשר למשפחותיהם להביע את עמדתן. בפברואר 2004, יום לפני ההכרזה, עתרה משפחת כץ לבג"ץ כדי למנוע אותה, ובג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את המהלך.

המשפחה התריעה בפני שלטונות הצבא כי ההחלטה הלא שקולה להכריז על כץ כחלל גורמת להם נזק בריאותי קשה. הם הציעו לקיים הידברות בעניין והתייחסו ללחץ הכבד המופעל עליהם. ימים ספורים אחרי מפגש עם הרב מרדכי אליהו בעניינו של כץ לקתה שרה, אמו של הנעדר, באירוע מוחי קשה שבעקבותיו הפכה למשותקת. רק באוקטובר 2004, שמונה חודשים לאחר הגשת העתירה, הודיעה המדינה שהיא חוזרת בה מהכוונה להכריז על כץ ועל נעדרי סולטן יעקב כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

השופט שפירא לא איפשר לפרסם את רובו המכריע של ההליך שניהלה המשפחה, מלבד פסק הדין. לבסוף הוא קיבל את טענתה לפיה לא ניתנה לה זכות שימוע בטרם הוחלט להכריז על כץ כחלל, ופסק לזכותה 60 אלף שקלים. בפסק הדין מ-2009 אישר שפירא את הקביעה לפיה כץ מת, על אף שצה"ל חזר בו מהקביעה שנים קודם לכן. הוא קבע כי גם אם היתה ניתנת למשפחה זכות שימוע, החלטת הצבא לא היתה משתנה. כך הלחץ הנפשי על האם שרה לא היה מתפוגג והנזק הרפואי היה נגרם לה בכל מקרה.

המשפחה מחתה על כך שפסק הדין של שפירא רצוף בטעויות עובדתיות בנקודות מרכזיות. כך, הוא תיאר את ממצאיו לפי "העדויות" שבפניו, על אף שאיש מהנוכחים בשדה הקרב לא העיד במשפט. גם ציטוט אמירות מתוך אותן ‘עדויות' לא היה מדויק, לטענתה. כך נהג הטנק לא טען כי כץ שכב אלא ישב, ולא סיפר כי עיניו של כץ היו מגולגלות לאחור כפי שכתב שפירא, אלא שהיו עצומות. הנסיעה שבה, לטענת הנהג, כץ לא שינה את תנוחתו, נמשכה כמה דקות בלבד ולא חצי שעה, כפי שנכתב בפסק הדין.

אתר בתי המשפט
עמותת לחופש נולד

לטענתה, הוא קבע קביעות ביחס למותו כביכול של כץ על בסיס אמרות של נהג הטנק, על אף שנהג הטנק כלל לא העיד בבית המשפט ולא נחקר על דבריו, כך שלא היה ניתן לעמוד על מהימנותם.

לטענת המשפחה שפירא בחר שלא לבחון את הדברים לעומקם, אלא לקבל את ההערכה המודיעינית המוטה ללא כל בקרה ומבלי להתייחס לידיעות המשמעותיות שהוצגו במשפט.

אחותו של כץ, פרחיה הימן כפיר, סיפרה כי המשפחה גם נדהמה לגלות ששפירא פנה שלא בידיעתה לקבלת חוות דעת הלכתית בעניין. לדבריה, בני המשפחה עיינו בחוות הדעת רק לאחר שפסק הדין פורסם, וכך לא היו יכולים להציג שאלות למחבריה בטרם הכריעו כי כץ מת. הימן כפיר אף הביעה מורת רוח מכך שהשיקול המכריע של שפירא להכרזה על הנעדר כחלל היה הרצון לחסוך במשאבים הנדרשים לצורך השבתו לישראל. זאת, בעוד שהפרקליטות הסתייגה מקביעה זו של שפירא בפני בית המשפט העליון.

"שפירא לא ראוי להיות מבקר המדינה", אמרה הימן כפיר. "המשפט שלנו חשף את דרך עבודתו. חשדנו שגורם כלשהו השפיע עליו בכתיבת פסק הדין אבל לא יכולנו להוכיח זאת. אני מתכוונת להפגין נגד המינוי שלו".

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "איננו מתייחסים לדברים מעבר לכתוב בפסקי הדין".

מקורב לשפירא אמר אמש כי פסק הדין שלו "מלא רגישות ומלא חמלה" כהגדרתו, הוא קבע שהופרה חובת השימוע שניתנה למשפחה ופסק כפי שסבור היה שיש לפסוק. לדבריו, פסק הדין של העליון לא הפך קביעה של שפירא אלא גילה שיקול דעת נוסף ורגישות נוספת ולהגדיל את הפיצוי לפי שיקול דעתה. עוד אמר שאין לשפוט את המשפחה בצערה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו