בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמיאניוק: האיש שייקבר עם הסוד

ג'ון דמיאניוק מת אתמול בגיל 91 בבית אבות בעיירה שלווה בגרמניה. במשך יותר מ-30 שנות הליכים משפטיים נידון למוות, זוכה מחמת הספק ולבסוף הורשע בגרמניה על סיוע לרצח של כ-28 אלף איש. השאלה מי היה באמת תישאר ללא מענה

2תגובות

מלאך המוות מחייך באירוניה. אתמול בבוקר, יום שבת, נמצא ג'ון דמיאניוק ללא רוח חיים בחדרו בבית האבות בעיירה הציורית באד פיילנבאך שבדרום גרמניה. בעודו ממתין לערעור שהגיש לבית המשפט הגרמני - ששלח אותו לחמש שנות מאסר על סיוע לרצח 28 אלף יהודים - הוא מת מוות טבעי בגיל 91.

על פי הדיווחים שהגיעו אתמול, דמיאניוק ייקבר בגרמניה, שתיאלץ לשאת בעלויות קבורתו. שבוי המלחמה שנשלח לבצע פשעים בשמם של הגרמנים, הועמד לדין על ידי גרמניה - ובסוף גם ייקבר בשטחה ובמימונה.

את הסוד הגדול לקח עמו דמיאניוק. גם אחרי שני משפטים ממושכים ולאחר שהורשע בסיוע לרצח המוני נותרה פתוחה השאלה מי היה באמת דמיאניוק, מה בדיוק היו פשעיו והיכן בוצעו.

אין אדם אחד חי שיכול לומר שראה אותו במו עיניו מבצע את הפשעים שיוחסו לו. קורבנותיו הפוטנציאליים ודאי נרצחו במחנה ההשמדה סוביבור בטרם יכלו להעיד על מעשיו. רק הוא ידע את האמת - אם סייע לרצח או אם עמד מנגד וצפה בזוועות מבלי להניד עפעף.

בין אם היה "איוון האיום" מטרבלינקה - רב-המרצחים הנאצי הידוע לשמצה - כפי שלא הצליח להוכיח בית המשפט בישראל, ובין אם היה שומר במחנה סוביבור, כפי שקבע בית המשפט בגרמניה - דמיאניוק היה חידה גדולה וכאב ראש גדול אף יותר למערכות המשפט ורשויות החוק בשלוש מדינות. בארה"ב - לשם נמלט אחרי השואה; בישראל - שבה נידון תחילה למוות אך זוכה מחמת הספק; ובגרמניה - היעד האחרון במסע חוצה הגבולות שלו, שם מת אתמול.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

"הוא היה דג קטן, בדרגה הנמוכה ביותר בהיררכיה של גרמניה הנאצית. אבל מנקודת המבט של הלקוחות שלי, שאיבדו את משפחותיהם בסוביבור, כל אחד שהשתתף ברצח, אפילו אם היה רק דג קטן, צריך לתת על כך את הדין". את הדברים האלה אמר באחרונה ל"הארץ" הפרופ' קורנליוס נסטלר מאוניברסיטת קלן בגרמניה, שייצג את משפחות הקורבנות במשפט שהתנהל נגד דמיאניוק בגרמניה בשנים האחרונות.

בשנה שעברה הוא הורשע שם בסיוע לרצח של כ-28 אלף איש - קורבנות מחנה ההשמדה סוביבור שבפולין - שם שירת בין מארס לספטמבר 1943 כ"ואכמן", שומר. במחנה הממוקם על גבול פולין-אוקראינה נרצחו בין 170 ל-250 אלף יהודים. בשיא פעילותו נטבחו שם יותר מ-2,000 איש ביום. הם הובלו ברכבות מפולין, הולנד, סלובקיה, אוסטריה, גרמניה, צ'כיה, צרפת וברית המועצות - ונרצחו בתאי הגזים.

איש לא היה יודע עד היום מה אירע בין כותלי המחנה, אלמלא פרץ שם מרד, שבו נמלטו מהמחנה כמה עשרות אסירים. הם היו אלה שסיפרו לעולם על הזוועות, ובעיקר על מי שביצע אותן: אנשי אס-אס נאצים ושבויי מלחמה אוקראינים רבים, שכונו "טרווניקי", על שם המחנה בפולין שבו עברו את ההכשרה לקראת תפקידם. 5,000 כמותם פעלו בשירות הנאצים. דמיאניוק היה אחד מהם.

על השותפות שלו במפעל הרצח הזה נידון דמיאניוק בשנה שעברה בגרמניה לחמש שנות מאסר. עם זאת, את החודשים שחלפו מאז בילה בבית אבות ליד מינכן, באזור ציורי עם נוף ירוק, חופשי וללא פיקוח. בית המשפט איפשר לו להימנע ממאסר עד שיכריע בערעור שהגיש. ההחלטה צפויה היתה להתקבל רק בעוד כמה חודשים. מותו חסך לגרמניה את הוצאות המאסר שלו ואת התמונות הקשות של קשיש חולה ומריר מובל לבית סוהר על אלונקה.

"אני לא מופתע מכך שמת. הוא היה כמעט בן 92. אבל הלקוחות שלי השיגו את מה שציפו לו: הקביעה שהוא היה אחראי לסיוע לרצח של הוריהם ואחיהם", אמר אתמול הפרופ' נסטלר ל"הארץ". "כעת לא תתקבל החלטה בערעור, אך בכל מקרה לא היה לכך כל סיכוי. ההוכחות ברורות", הוסיף.

לא כולם מסכימים עמו. בנו של דמיאניוק, ג'ון דמיאניוק הבן, אמר אתמול כי אביו היה קורבן - בחייו, כמו גם במותו. "הוא מת כקורבן וכניצול של הברוטליות הסובייטית והגרמנית מאז ילדותו", אמר, "ההיסטוריה עוד תוכיח שגרמניה השתמשה בו כשעיר לעזאזל כשהטילה את האחריות לפשעי הנאצים על שבוי מלחמה אוקראיני חסר ישע".

דבר אחד אפשר לומר בוודאות: החיים של דמיאניוק לא היו קלים. הוא נולד ב-1920 בכפר באוקראינה. בצעירותו היה נהג טרקטור. ב-1942, כחייל בצבא האדום, הוא נפל בשבי הגרמנים ונלקח למחנה מעצר לשבויי מלחמה. "התנאים שם היו איומים", סיפר מאוחר יותר. הוא סבל מקור, מרעב ומיחס קשה של הנאצים. "הייתי מוכר את נשמתי עבור פרוסת לחם", אמר לימים. 2.5 מיליון שבויי מלחמה כמוהו לא שרדו במלחמה. סיכויי ההישרדות שלו בשבי הגרמני נאמדו ב-50%. עם זאת, היו רבים אחרים במצבו שהצליחו לברוח, מבלי שלקחו חלק פעיל ברצח יהודים.

בהמשך הועבר דמיאניוק למחנה "טרווניקי", שם הכשיר האס-אס כוח עזר מקרב שבויי המלחמה הסובייטים. אז, במארס 1943, הוא הוצב במחנה ההשמדה סוביבור שבפולין. לפי העדויות, השומרים במחנה היו מעורבים בכל אחד משלבי הרצח: שמירה על האתר, ליווי של האסירים, דחיפתם אל תאי הגזים וירי למוות בחולים ובחלשים. לעתים הם אף עלו באכזריותם על הגרמנים. רישומי המחנה מראים כי יותר מ-28 אלף בני אדם נרצחו שם בחודשים שבהם שירת דמיאניוק כשומר.

התחנה הבאה במסעו של שבוי המלחמה האוקראיני דמיאניוק היתה מחנה הריכוז הגרמני פלוסנבירג. בין אוקטובר 1943 לדצמבר 1944 הוא שירת שם כשומר. 90 אלף איש נכלאו במחנה הזה. 23 אלף מהם היו יהודים. מבין 30 אלף האנשים שנרצחו בו, היו 3,515 יהודים.

על החודשים הבאים בחייו לא ידוע הרבה. בתום המלחמה הוא שהה במחנה פליטים ליד מינכן, ואף גויס לצבא ארה"ב שם שירת כמכונאי. ב-1952 עזב את גרמניה לחיים חדשים בארה"ב. תחילה עבד במפעל המכוניות "פורד" בקליוולנד. בהמשך הקים משפחה והצטרף לכנסייה האוקראינית-אורתודוקסית.

בעוד דמיאניוק חי חיים שלווים ובטוחים, התנהל מאחורי גבו מצוד אחריו מצד גורמים שונים. בעקבות החשדות שלפו רשויות ההגירה בארה"ב את תיקו של המהגר ג'ון דמיאניוק מהארכיון בשנות ה-70. הפרט שצד את עיניהם היה כתובת מגוריו האחרונה בטרם עזב את אירופה: "סוביבור, פולין".

אזרחותו של דמיאניוק נשללה והוא הוסגר לישראל ב-1986. ניצולי שואה זיהו אותו כפושע מלחמה, אך לא כשומר מסוביבור, אלא כ"איוואן האיום" מטרבלינקה. דמיאניוק עמד למשפט, הורשע ונידון למוות ב-1988. אלא שב-1990 נמצאו מסמכים חדשים בברית המועצות, שעוררו ספק בכך שהיה איוון האיום. ב-1993 הוא זוכה מחמת הספק בידי בית המשפט העליון, ונשלח חזרה לארה"ב.

ניסיונותיה של האחרונה להיפטר מדמיאניוק ולשלוח אותו למשפט נוסף במדינות כמו ישראל, אוקראינה או פולין העלו חרס. גרמניה היתה היחידה שהסכימה לקבל אותו. ב-2009 הוא הוסגר לגרמניה, נעצר במינכן והועמד לדין. בשנה שעברה הורשע בסיוע לרצח של 28 אלף איש ונידון לחמש שנות מאסר. אלא שבית המשפט התיר לו לבלות את ימיו בבית אבות עד להכרעה בערעורו.

המשפט של דמיאניוק קבע תקדים חשוב: הוא הורשע אף שאיש לא העיד שראה אותו במו עיניו מבצע את הפשעים שיוחסו לו. בית המשפט הסתפק בכך שדמיאניוק שירת במחנה בשעה שבוצעו בו פשעים - כדי להרשיע אותו בשותפות לביצועם.

בעקבות המשפט נפתחו בגרמניה מחדש מאות תיקי חקירה ישנים נגד שומרים לשעבר במחנות ריכוז והשמדה. מי מהם שנותר בחיים עשוי לעמוד לדין - בדיוק כמו דמיאניוק. גם צייד הנאצים אפרים זורוף, ראש מכון ויזנטל בישראל, החליט לנצל את התקדים המשפטי, והשיק קמפיין לאיתור פושעים נאצים שעודם בחיים, שעד כה היו חסינים ממשפט.

אולם, הסיכויים להרשעות נוספות של פושעים נאצים לשעבר אינם גבוהים. את מה שלא עושים הטבע או הגיל, עושה הביורוקרטיה הגרמנית. הפרופ' נסטלר, עורך הדין ממשפטו של דמיאניוק, העביר לתביעה הגרמנית רשימה חדשה של גרמנים שלפי החשד היו שומרים במחנות. עד כה דבר לא נעשה כדי לאתר אותם. "זה לא עניין של חוסר רצון. זה עניין של מחסור במשאבים", הוא אמר ל"הארץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו