בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדליקה בבני ברק

הושלכו לעת זקנה

השריפה בבית האבות בבני ברק חשפה את ההתנהלות הרשלנית לכאורה של בעליו - אבל גם את מצבם העגום של שירותי האשפוז הסיעודי ושל המשתמשים בהם

14תגובות

יממה לאחר השריפה הקשה שגרמה לפציעתם של 17 מדיירי בית האבות "גינת הזהב" בבני ברק, נחקרו אתמול (ראשון) בעלי המוסד ומנהל התפעול שלו בחשד לזיוף מסמך בטיחות אש ולרשלנות. ארבעה מהדיירים עדיין מונשמים ומצבם קשה מאוד. המשטרה חושדת כי הדיירים ננטשו על ידי הבעלים והצוות הרפואי, ונותרו לבד במיטותיהם כשפרצה אש.

בזמן ששלושת החשודים ישבו בחדרי החקירות, הגישו שירותי הכבאות תלונה נוספת נגד בית אבות אחר בבני ברק, שעל פי החשד זייף גם כן מסמך המאשר את בטיחות האש במבנה.

סמוך לשעה עשר ורבע במוצאי שבת, התקשר לשירותי ההצלה בעיר עובר אורח, שהבחין בעשן שיוצא מכמה חלונות בקומה השלישית של המבנה. השריפה פרצה כנראה בשל קצר חשמלי בתקרת המבנה, ומערכת הכיבוי האוטומטית לא פעלה כיוון שלא היתה מחוברת. תחנת הכיבוי של בני ברק מרוחקת כ-500 מטר בלבד מבית האבות, ולכוחות הכיבוי לקח כשלוש דקות להגיע למבנה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

אלון רון

כשהגיעו, ניסו הכבאים לאתר בעל תפקיד כלשהו, אך הופתעו לגלות שאין כל גורם מוסמך שיוכל לומר להם היכן ממוקמים הדיירים, באילו חדרים, מה מצבם, היכן פתחי הכניסה וכדומה.

הכבאים, יחד עם אנשי מגן דוד אדום, נכנסו לבניין והחלו לפנות את הפצועים, שחלקם נשארו במיטות בשעה שהאש והעשן כבר משתוללים. "היו צעקות. התעוררתי והתחלתי לצעוק ‘אני פה, אני פה'. היה עשן כבד וריח של גז. פתאום ראינו כבאים שרצים וצועקים. ראינו את הגיהינום". כך תיאר י', בן 74, את שאירע.

לדבריו, "ישנתי, ופתאום אני שומע צעקות ובכי. צעקתי ‘שאול, שאול', לאח שנשאר לשמור עלינו, אבל אף אחד לא ענה לי. אני קטוע רגליים. לא יכולתי לרדת מהמיטה. הכל כבר היה עשן ואי-אפשר היה לנשום. הגיע מישהו, אני חושב שזה כבאי, הרים אותי מהמטה, תלש לי את הקטטר, תלש לי את כל הדברים שהיו מחוברים אליי, לא ראיתי אף אחד מהחברים שלי ופינו אותי לבית החולים".

בית האבות נמצא במבנה של ארבע קומות, אך רק הקומתו השלישית ממשיכה לתפקד כבית אבות. המבנה כולו נמכר והיה צריך לשנות את ייעודו לישיבה ללימוד תורה בעוד שבועיים, והנהלת בית האבות, לאורך כל השיפוץ, פינתה את הקשישים ממקום למקום על מנת לא לעכב את העבודות.

אתמול נחקרו שני בעלי בית האבות. לטענתם, המקום לא ננטש ואח מטעמם נשאר לשמור על 13 הקשישים ששהו בו. הם טוענים שאותו אח אף העניק לדיירים עזרה וכתוצאה מכך נפצע ופונה לבית חולים יחד אתם. בית משפט השלום בתל אביב שלח לאחר מכן את הבעלים ואת מנהל בית האבות לשמונה ימי מעצר בית, וחקירתם נמשכת. בעקבות השריפה הודיע משרד הבריאות כי הורה על הפסקת ההתקשרות עם בית האבות ועל הפניית המאושפזים למוסדות חלופיים.

עיקר העיסוק בפרשה עובר כעת לשאלת האשמה. היחידים שיכולים להוציא צו סגירה למקום, לטענת כל הגורמים, הם משרד הבריאות ושירותי הכיבוי. המשטרה, מבחינתה, טוענת כי לאחר שהתקבלה ונחקרה התלונה על זיוף, הועבר כל החומר שהצטבר לפרקליטות מחוז תל אביב לצורך עיון, אולם חומר החקירה חזר אליה לצורך השלמה. המשטרה לא הספיקה לסיים את החקירה לפני שפרצה השריפה במוצאי שבת האחרון. בשירותי הכיבוי טוענים שעשו הכל כדי לסגור את המקום, ואף הוצא צו שדרש ממשרד הבריאות לזרז את ההליך. לטענתם, לכל הדיירים כבר היו מקומות חלופיים, שאליהם היו אמורים לעבור בימים הקרובים.

מחדל גדול אחר נוגע להוצאת הפצועים מהמקום. פינוי בתי חולים או בתי אבות מצריך נוהל מיוחד של פינוי מוסד. על הצוות הרפואי להצמיד לכל קשיש את תיקו הרפואי, כדי שצוות בית החולים יידע כיצד להמשיך לטפל בו ואם יש לאותו קשיש אלרגיות מיוחדות. בשל היעדר אנשי צוות, פונו הקשישים לבתי החולים השונים כשרובם ללא תג זיהוי וללא רישום. בבתי החולים לא ניתן היה לאתר את קרוביהם, ובמרבית המקרים הקרובים שמעו לבסוף על השריפה בכלי התקשורת והחלו לחפש את יקיריהם.

"בממשלה מחפשים תירוצים"

השריפה בבני ברק מעלה מחדש את הביקורת הנשמעת בחודשים האחרונים בבתי האבות בארץ נגד משרד הבריאות ומשרד האוצר. המחלוקת החלה בהחלטה לקצץ החל מ-2008 בתקציב יום אשפוז בעבור קשיש סיעודי בבית אבות, ל-320 שקל. המדינה מעבירה את התקציב בעבור 14 אלף קשישים בשנה ב"קודים" לקשישים המוגדרים סיעודיים ונזקקים, לאחר שנקבע במבחני תמיכה כי משפחותיהם אינן מסוגלות לממן להם אשפוז בבית אבות. בשאר המקרים מממנות המשפחות את האשפוז הסיעודי של הקשישים, לעתים בבתי אבות יוקרתיים.

באיגוד בתי האבות (אב"א), שחברים בו 180 מ-320 בתי האבות הסיעודיים בארץ, מתריעים בשנים האחרונות מפני הקיצוץ, המותיר את בתי האבות בהפסד, שעלול לפגוע באיכות השירות לקשישים ובתשתיות הפיזיות. לפי האיגוד, המחיר הנדרש ליום אשפוז אמור להיות גבוה בכמאה שקל. לאחר 12 ישיבות שערכה ועדת הכספים של הכנסת, הורתה במאי 2011 שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן בפסק דין לבטל את המחיר הנמוך.

בפסק הדין הנפתח בציטוט מספר תהילים, פרק ע"א, פסוק 9 - "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני" - קובעת השופטת כי בקביעת המחירים החדשים נפל פגם. "הפגם אינו במנגנוני הפיקוח, אלא מראש. המחיר שמשלמת המדינה לגוף המופרט אינו מבטיח אשפוז סיעודי המבטיח קיום מינימלי בכבוד. התעריף שנקבע במכרז לוקה בחוסר סבירות קיצוני ואינו מאפשר זכות לקיום בכבוד של המאושפזים. משכך, תנאי המכרז הקובעים את תעריפי יום האשפוז בטלים", קבעה השופטת. ואולם, חרף פסק הדין, חלפה קרוב לשנה, וטרם נקבעו מחירים חדשים ליום אשפוז סיעודי כנדרש בפסק הדין.

"בממשלה מחפשים תירוצים שונים להרוויח זמן וכסף, ומה שקורה זה שלא נפתחים בתי אבות חדשים, לא משודרגים בתי אבות קיימים, והמשרד נמצא בחוסר מיטות במקום בעודף", מתריע רוני עוזרי, יושב ראש האיגוד. "הפקחים של המשרד מתריעים על מחדלים, ולעתים מפסיקים את האשפוזים לכמה חודשים, אך בתי אבות ברמה נמוכה לא נסגרים, כי אין חלופות". בראשית החודש איימו באיגוד בתי האבות בשביתה, ואיימו כי יפסיקו לקבל חולים חדשים כדי להפעיל לחץ על המדינה לקבוע מחיר חדש ליום אשפוז סיעודי. לבסוף הבטיח מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור רוני גמזו, לסייע למצוא פתרון מהיר והשביתה נדחתה.

א' מכירה היטב את תחושת חוסר האונים של חיים בבית אבות באין ברירה אחרת. היא שהתה עד לפני חצי שנה בבית אבות בפתח תקווה, אך בחרה לעבור לבית אבות אחר בתל אביב בגלל מה שעברה שם. "הגעתי למקום במצב סיעודי והזדקקתי לעזרה ברחצה ובהלבשה. תחילה הכל היה בסדר, אך לאחר כמה חודשים החל הסיוע להפוך פחות סדיר והיו ימים שלא קילחו אותי גם שלושה וארבעה ימים, בטענה שיש בעיה בדוד ואין מים חמים", היא מספרת. "כשביקשתי לראות רופא דחו אותי שוב ושוב ונאלצתי להמתין חודש. התחושה היא שאם אין לך מי שיצעק בעבורך לא רואים אותך, אתה שקוף".

במאי 2008 התייחס למשבר האשפוז הסיעודי גם מבקר המדינה, וטען כי במצב הנוכחי אין לקופות החולים לכאורה תמריץ כלכלי לשקם קשישים. הדו"ח אף ביקר את האכיפה בתחום בתי האבות. נמצא כי ב-2007 פעלו בארץ 49 מוסדות סיעודיים ללא רישיון וללא פיקוח, בתנאים ש"לא עונים לתנאי המחיה המינימליים הנדרשים". על פי הערכות, כיום עדיין פועלים חמישה מוסדות ללא רישיון - חלקם בהליכי רישוי וחלקם בהליכי סגירה.

באוגוסט 2011 הציג סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, את תוכניתו לרפורמה מקיפה בביטוח הבריאות הסיעודי. התוכנית כוללת העלאה מתונה של חצי אחוז במס הבריאות, בתמורה להעלאת שעות הזכאות לטיפול סיעודי בבית ולהרחבת הזכאות לאשפוז סיעודי ציבורי. בנוסף, יוקלו מבחני התמיכה לקבלת מימון לאשפוז סיעודי, כך שתקרת ההשתתפות העצמית באשפוז סיעודי ציבורי תרד מ-9,300 שקל ל-7,000 בלבד, ומבחני ההכנסה לא יכללו את הכנסות המשפחה כולה, אלא רק את מצב ההשתכרות של הקשישים בלבד, לא כולל נכסיהם.

ממשרד הבריאות נמסר כי בית האבות היה בפיקוח תכוף. "עקב ליקויים שנמצאו, המוסד נמצא בהפסקת אשפוז ודרישות לתהליכי הבראה והחלפת הנהלתו. עתה, משהוחלט להמליץ על הפסקת התקשרות והוצאת מעט המטופלים שבמימון המשרד הבריאות למוסדות אחרים, הודיעה הנהלת המוסד על סגירתו, וניתן עד 45 יום למציאת מקומות חלופיים לקשישים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו