בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון בארה"ב: חיפוש גופני מותר גם על עבירות קלות

החיפוש יכול להיערך גם כשאין כל סיבה לחשוד שהעצור נושא על גופו נשק או חומרים אסורים כמו במקרים של אי תשלום מזונות

4תגובות

בית המשפט העליון בארצות הברית פסק אתמול, ברוב של חמישה שופטים נגד ארבעה, כי נציגי רשויות האכיפה רשאים לערוך חיפוש גופני על כל אדם שנעצר בחשד לכל עבירה שהיא, כולל עבירות קלות. החיפוש יכול להיערך גם כשאין כל סיבה לחשוד שהעצור נושא על גופו נשק או חומרים אסורים.

השופט אנתוני קנדי, יחד עם השופטים השמרנים האחרים, כתב כי לבית המשפט אין כל סיבה לפקפק בשיקול הדעת של נציגי רשויות האכיפה, שצריכים לשקול לא רק אפשרות של הברחת נשק וסמים, אלא גם עניינים הקשורים לבריאות הציבור ולמידע על השתייכות לכנופיות.

"כ-13 מיליון איש מועברים מדי שנה לבתי הכלא בארצות הברית", כתב קנדי. "כל עציר שייכלא עם אסירים אחרים עשוי להידרש לעבור בדיקה בלא בגדים". השופט סטיוון ברייר, שניסח את דעת המיעוט בקרב השופטים, כתב כי חיפוש גופני הוא "פגיעה חמורה בכבוד האדם ובפרטיותו" ויש להשתמש בו רק כאשר יש סיבה טובה לכך.

ההחלטה מעניקה חיזוק למגמה גוברת בעת האחרונה, שמקורה בבתי משפט לערעורים באטלנטה, סן פרנסיסקו ופילדלפיה, לאפשר עריכת חיפוש גופני גם כאשר מדובר בעבירה קלה. כמה דוגמאות להפרות חוק אפשריות, שצוינו על ידי שופטי המיעוט בערכאות הנמוכות ועל ידי השופט ברייר, כוללות טיול עם כלב ללא רצועה, נהיגה בלא רישיון ואי תשלום מזונות.

בית המשפט העליון דן בעניין בעקבות מעצר של אדם בשם אלברט פלורנס בניו ג'רזי ב-2005. פלורנס ישב לצד אשתו במכונית ב-מ-וו כששוטר עצר אותה בגין נהיגה במהירות מופרזת. חיפוש במאגרי מידע העלה שהוצא נגדו צו עקב אי תשלום קנס (המידע היה שגוי, והקנס שולם).

פלורנס הוחזק במעצר במשך שבוע בבתי כלא בשני מחוזות, ועבר חיפוש גופני פעמיים. הוא נאלץ לעמוד עירום מול שומר שדרש ממנו לחשוף את איבריו האינטימיים. השומרים לא נגעו בו. "אני מחשיב את עצמי כגבר אמיתי", אמר פלורנס, מנהל כספים בסוכנות רכב. "אני מטר תשעים. בחור גדול. זה היה משפיל".

בתי המשפט הפדרליים לערעורים היו חלוקים בדעתם בשאלה אם תקנות גורפות, המחייבות עריכת חיפוש גופני במתקני כליאה גם על אנשים החשודים בעבירות קלות, מפרים את התיקון הרביעי לחוקה, האוסר לערוך חיפושים בלתי סבירים. לפחות שבעה מהם פסקו כי חיפושים כאלה הולמים רק אם יש חשד סביר להאדם שנעצר נושא נשק או חומרים אסורים.

השופט קנדי אמר כי התקדים הרלוונטי ביותר הוא פסק הדין של בל וולפיש מ-1979, שהתיר לערוך חיפוש גופני על עצירים שהוחזקו במתקן מעצר בניו יורק לאחר שנפגשו עם אורחים מבחוץ. קנדי כתב כי "השיקולים הביטחוניים המעורבים בפיקוח בבתי כלא גוברים על הקביעה שיש לפטור חלק מהעצירים מנוהלי בדיקה פולשניים יותר".

שופטי הרוב ושופטי המיעוט היו חלוקים במסקנות שהסיקו מהנתונים הסטטיסטיים הקיימים על כמויות החומרים האסורים המוכנסים לבתי כלא, ומידת היעילות של חיפושים גופניים בצמצום התופעה. "אין זה מפתיע שנציגי רשויות האכיפה מנסים לבצע חיפושים יסודיים עם קבלת עצירים, כדי לבדוק קיום מחלות, השתייכות לכנופיות או נשיאת חומרים אסורים", כתב קנדי. "בתי הכלא הם לעתים קרובות מקומות צפופים, לא היגייניים ומסוכנים", הוסיף.

"קיים עניין מהותי", הוסיף השופט, "למנוע מכל עציר חדש מלהוות סכנה - מרצונו או בכפייה - לאלה החיים או עובדים במוסדות אלה, כאשר הוא מצטרף לאוכלוסיית העצירים". לעומת זאת, בפסיקתו במשפט של פלורנס, כתב השופט ברייר כי התיקון הרביעי לחוקה אוסר לערוך חיפוש גופני על אנשים שנעצרו בגין עבירות קלות, שאינן מערבות סמים או אלימות, אלא אם כן לגורמי אכיפת החוק יש חשד סביר שאותם אנשים נושאים נשק או חומרים אסורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו