בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוק שהפך את ישראל למרכז סחר בעתיקות גנובות

סוחר העתיקות שחשוד בהברחת מכסי סרקופגים ממצרים דרך דובאי כנראה לא יואשם, כיוון שלא ניתן להוכיח שידע שמקורם בחפירות שוד

2תגובות

רשות העתיקות החרימה שני מכסים מגולפים של ארונות קבורה מצריים עתיקים שהכילו מומיות. המכסים הוברחו ממצרים לדובאי והוכנסו לארץ על ידי סוחר עתיקות, שביקש למכור אותם לאספנים. פקחי היחידה למניעת שוד עתיקות איתרו אותם לפני כמה חודשים בחנות בעיר העתיקה בירושלים, ובימים אלה מתנהלים מגעים להשבתם למצרים, לבקשתה של הממשלה המצרית. ביחידה למאבק בשוד עתיקות הדגישו כי הפרשה חשפה את אחת הבעיות של סחר העתיקות בארץ, כאשר החוק מאפשר להכניס ממצאי עתיקות לישראל ללא צורך בהוכחת מקורם או בהצגת הוכחה שלא נחפרו בחפירות לא חוקיות. כך, מוכנסים ארצה באין מפריע חפצים מחפירות שוד שהוברחו ממדינות המקור שלהם.

בישראל מעריכים כי המכסים נשדדו מחפירות במצרים והוצאו ממנה בניגוד לחוק. ההוכחה לכך טמונה בעובדה שהם נוסרו לשניים, כך שניתן היה להעביר אותם במזוודות רגילות בשדות התעופה. הם הגיעו לדובאי, שהפכה למוקד עולמי של סחר עתיקות בשל החקיקה המקלה בתחום, ושם נרכשו על ידי סוחר ממזרח ירושלים, שהעביר אותם לארץ דרך מדינה באירופה. הוא הכניס את המכסים לארץ על פי החוק, שילם עליהם מכס ולפני מספר חודשים מכר אותם לתייר. הסוחר ביקש לייצא את המכסים, אולם בזמן שבקשתו נידונה הם נתפסו בידי רשות העתיקות.

שני המכסים עשויים עץ מצופה טיח ומעוטרים בציורים ובכתובות הירוגליפיות. הם ככל הנראה הונחו על ארון קבורה עשוי עץ דקל, שבו נשמרה גוויה חנוטה מתקופת הפרעונים. ברשות העתיקות החליטו לבדוק את אותנטיות המכסים ושלחו דגימות מהעץ ממנו הם עשויים לבדיקת פחמן 14 בחו"ל, המסוגלת לתארך בדייקנות חומרים אורגניים עתיקים לפי אטומי הפחמן שבהם. הבדיקה העלתה באופן חד-משמעי כי מדובר בחפצים מקוריים בני אלפי שנים. אחד מהם מתוארך לתקופה שבין המאה העשירית למאה השמינית לפני הספירה, והשני למאה ה-16 עד המאה ה-14 לפני הספירה. המכסים נשמרו במצב טוב בזכות מזג האוויר היבש השורר במדבר המערבי במצרים, שבו נחפרו וממנו נגנבו. רשות העתיקות שמרה אותם בחדר בעל אקלים מבוקר כדי להגן עליהם.

שי בר-טורא, סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, סיפר כי בבדיקה שביצעה הרשות עם ממשלת מצרים התברר כי המכסים לא היו רשומים במצרים. משמעות הדבר היא שהם נלקחו מחפירה לא חוקית, כך שלא ניתן אישור לייצאם. "אנו מתייחסים למכסים כאל רכוש גנוב שיש להשיב לבעליו החוקיים".

קלרה עמית \ רשות העתיקות

סוחר העתיקות ממזרח ירושלים ככל הנראה לא יואשם בדבר, משום שלא ניתן להוכיח כי ידע שמדובר בחפצים שמקורם בחפירות שוד. גורמים המקורבים לסוחר דחו את טענות רשות העתיקות ואמרו כי המכסים שייכים לו וכי פעל בהתאם לחוק. "זו לא הפעם הראשונה שהוא מביא חפצים מחו"ל", טען גורם בתחום סחר העתיקות, "אולי המכסים נלקחו מחפירות מלפני מאה שנה, ואז זה היה חוקי לקבל חפצים שנחפרו במצרים?".

רישיון רשות העתיקות "מלבין" שלל גנוב

כדי להוציא עתיקות מהארץ יש צורך בקבלת רישיון ייצוא מרשות העתיקות. הרישיון מהווה מסמך ש"מלבין" את העתיקות ומעלה את ערכן בשוק האספנות העולמי. ברשות העתיקות טוענים כי הפרצה הזאת בחוק הפכה את ישראל מוקד עולמי של סחר בפריטים ארכיאולוגיים לא חוקיים, ובמיוחד חפצים שמקורם במזרח התיכון.

בניסיון להתגבר על הבעיה תיכנס בסוף החודש לתוקפה תקנה חדשה שתאסור ייבוא חפצי עתיקות לישראל ללא קבלת היתר מרשות העתיקות. "פריטים מכל המזרח התיכון מגיעים בכמויות לא מבוטלות לארץ בשיטה הזו", הוסיף בר-טורא, "אתה מכניס לארץ פריט לא לגיטימי וכשאתה מוציא אותו הוא הופך ללגיטימי. לפי התקנה החדשה, מי שירצה להכניס עתיקות יצטרך לקבל אישור. עתיקות שאין להן 'הורים' או אישור ממדינת המקור שיצאו כחוק לא ייכנסו לכאן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו