בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משכונת המצוקה לארגון הפשע של יוצאי אתיופיה

זיו דגו, בן 28, החליט לצאת למלחמה נגד גורמי הפשיעה ברחובות, והחל לגייס לשורותיו נערים בני העדה. המטרה: סימון הטריטוריה שלו בעולם הפשע

55תגובות

הפיצוץ האדיר שהרעיד את רחוב הערבה ביבנה הוציא את התושבים המבוהלים לרחוב. השעה היתה 3:00 לפנות בוקר, ב-15 באוגוסט, 2011. עדי ראייה הבחינו בשני גברים יוצאים מרכב בוער - אחד מהם פצוע באורח קשה. השני, שנפצע קל, היה אילן עמר, אחד מהעבריינים הדומיננטיים באזור רחובות ויבנה.

במשך זמן מה דבקו במשטרה בסברה שלפיה הפיצוץ היה חלק מהמלחמה בין עמר ועבריין נוסף, קובי יוסוב. אולם מה שעלה מחקירה שהחלה בעקבות סדרה נוספת של ניסיונות חיסול וירי ברחובות, הצליח להפתיע את החוקרים. זיו דגו, יוצא אתיופיה בן 28, החליט לצאת למלחמה נגד גורמי הפשיעה הגדולים. המטרה: סימון הטריטוריה שלו בעולם הפשע.

דגו, בעל כמה מועדונים באזור רחובות, עלה לישראל בגיל שש. האב, שעבד באתיופיה כמגדל חיטה, עבר לגור עם המשפחה ברחובות. הקליטה היתה קשה, ודגו מצא את עצמו מתחבר עם האנשים הלא נכונים. "גדלתי עם מכות, קיבלתי מכות, חייתי את המכות", סיפר הצעיר למדובב שהוכנס לתאו, לאחר שנעצר לפני ארבעה חודשים על עבירות סמים.

השיחות שהוקלטו עם המדובב, שהציג את עצמו כבכיר בארגון פשע מאזור רמלה, סיפקו לא רק ראיות למעורבותו של דגו בניסיונות חיסול, אלא גם הצצה לתופעה חדשה בעולם הפשע הישראלי. הקליטה הקשה וחוסר המעש בשכונות הביא את העבריינים לגייס צעירים יוצאי אתיופיה לטובתם במכירת סמים, יידוי רימונים, ואפילו רצח.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

דגו וחבריו היו ילדים קטנים כשהגיעו לשכונת קרית משה ברחובות, שרוב תושביה הם יוצאי אתיופיה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כשהיו נערים כבר היו מוכרים לשוטרים בתחנה המקומית. "מגיל קטן הייתי עם אנשים לא טובים. למדתי את החיים מאנשים, את מי לחבק ואת מי לא לחבק", סיפר.

עם השנים החל דגו להסתובב גם ביבנה, שם התחבר לעבריינים מקומיים. הוא צבר כוח אצל דוד אלפסי, שותפו של יוסוב, ואצל יוסוב עצמו. בתוך זמן מה כבר היה אחראי על חבורה של צעירים מקרית משה, שהיו מוכנים לעשות כל דבר עבורו. "אני בניתי את עצמי. תשמע הייתי קטן, עבדתי בסמים, כמו כל ילד בשכונות. אחרי זה עבדתי, פתחתי מועדון, פתחתי עוד מועדון", סיפר.

שנת 2009 היתה מכוננת עבור דגו. ערב אחד, בשעה שהסתובב עם צביקה שעשע, שהיה על פי החשד קשור ליוסוב, עצר ליד השניים רכב של בלשי ימ"ר. הבלשים ביקשו משעשע לפתוח את התיק שלו, שבו היה לכאורה אקדח עם כדור בקנה. שעשע זרק את התיק על דגו, והאשים אותו על פי החשד בכך שנתן לו להשגיח עליו. דגו חש מושפל. ברגע אחד חזר להרגיש את האפליה ממנה סבל כל חייו. הוא הבין שאם לא יתחיל לעבוד לבד, לא יתקדם.

דגו החל למשוך אליו צעירים חסרי כל מקרית משה בעזרת סכומי כסף לא גדולים. היו מקרים שבהם נזרקו רימונים בעבור 400 ו-500 שקלים. "כל מה שיש לי אני נותן להם", סיפר. "אתה רואה אותי לפעמים חוזר עם אלף שקל, באמא שלי, נותן לכל אחד מאתיים שקל. חסר להם שהם ישכחו אותי".

"עם הזמן גדלתי", המשיך וסיפר דגו. "היה נכנס כסף, מגיע 30, 40 אלף. הקזינו נסגר, התחלנו לעבוד סמים. חשיש גראס... תפסתי קו בחשיש, בהכל". לדבריו, כשהחל לאיים על פרנסתם של עבריינים אחרים באזור, הוא נחטף לפרדס סמוך לרחובות, שם הוכה. "לא זז להם והתחיל לכאוב להם", אמר.

ערב אחד הגיע לאחד מהמועדונים של דגו קרוב משפחה של עמר, וביקש לשתות חינם. דגו הבין שהוא עומד למבחן. "אמרתי לו, ‘אתה יודע מה? תזדיין, אתה לא נכנס לפה'". לדברי דגו, למחרת הגיע קרוב המשפחה למסעדה שבה שהה, במטרה לחסל אותו. "פתאום איך שהוא בא, אני רואה אותו עם כלי", סיפר. "הוא אומר לי ‘אני אזיין אותך'. ממרחק של שישה מטרים. דפקתי ריצה ושמעתי את הירי". אז, לטענתו, החליט דגו לחסל את עמר.

שבוע לאחר מכן כבר רכש מטען חבלה שמופעל בשלט רחוק, וקבע להיפגש עם אחד מאנשיו. השניים יצאו ליבנה. שותפו של דגו הצמיד את המטען לרכבו של עמר, והשניים המתינו בקרבת מקום. כשנכנס עמר לרכב, הפעיל דגו את המטען. "אם הייתי יודע בראש שלי נגיד שלא קרה משהו, אם הייתי רואה את הסיטואציה, אז הייתי עושה וידוא הריגה", אמר.

דניאל בר און

בשל מעמדו, החל דגו לשמש בורר בין עבריינים בני העדה האתיופית. בשנת 2009 נסעו ברכב חבריו של דגו, בהם אלי לקאו וציון צ'וקול, כשניידת משטרה עצרה אותם לבדיקה שגרתית. ברכב נמצא חשיש, והשלושה נלקחו לחקירה. לפני החקירה אמר לקאו כי הוא ייקח את האשמה על עצמו, אולם ב-2010 קיבל צ'וקול מכתב לביתו ולפיו התיק עדיין לא נסגר. השניים החליטו לגשת לדגו לבוררות. בסופו של דבר מצא את עצמו לקאו מושלך בכניסה לחדר המיון בבית החולים קפלן, עם קליע בבטנו.

לפני כחודשיים זימן מפקד היחידה המרכזית של מחוז המרכז, ניצב משנה יגאל בן שלום ליחידה ברמלה כמה עשרות נערים משכונת קרית משה ליום ספורט עם חוקרי ובלשי היחידה. הנערים לא ידעו שבחדרים הסמוכים מתנהלת חקירה סמויה בפרשה חמורה נגד קבוצת צעירים בני השכונה, על מעורבותם בכמה ניסיונות רצח, אירועי ירי והטמנת מטעני חבלה.

החקירה, שאותה ליווה מפקד מחוז המרכז בנצי סאו, העלתה קשר לניסיונות רצח נוספים, וכן קשר עקיף לרצח יהודה בוזגלו, סוחר בשוק הסיטונאי ברחובות, שנרצח בשל מאבקי שליטה במקום. בשלב זה הוגשו נגד דגו, ממוש מתוקו, ועוד שלושה מאנשיו כתבי אישום בגין ניסיונות החיסול וכן שימוש בנשק, ומעצרם הוארך עד לתום ההליכים. כמו כן, ישנם עוד כמה עצורים בפרשה, שגם נגדם יוגשו כתבי אישום בקרוב, אך במשטרה מציינים שהחקירה רחוקה מלהסתיים.

מפרקליטו של דגו, עו"ד נס בן נתן, נמסר כי דגו "הבהיר בחקירותיו כי התרברב בפני המדובב מסיבות כאלו ואחרות, וכל הנתונים שמסר לגבי האירועים כבר פורסמו בעבר באמצעי התקשורת, וכי פרטים נוספים היו ידועים לו בשל קרבתו לגורמים שעמדו מאחורי האירועים. חשוב לציין כי בעבר לא האמינה משטרת ישראל לדברים שמסר מרשי ופתאום, התרברבויותיו בפני המדובב הן בבחינת ראה וקדש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו