בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכתב מדורית ביניש הצעירה ששמר ש"י עגנון

השופטת בדימוס קיבלה מבית עגנון את חלופת המכתבים בינה לבין הסופר מתקופת לימודיה באוניברסיטה. ביניש ניתחה את הנובלה "שבועת אמונים"

13תגובות

בסוף 1962 כתב הסופר ש"י עגנון מכתב לד"ר דוד לאזר, העורך הספרותי של מעריב. "ד"ר לאזר היקר לי רואה מר עד כאן כפוי טובה שכמותי הגיע. ידיד נאמן לי כתב מכתב שכולו טוב ואני כאילו כלום", פתח עגנון. לאחר מכן התייחס למכתבה של סטודנטית בשם "דורית ורבה" שלאזר העביר לו.

ורבה ניתחה את הנובלה של עגנון "שבועת אמונים". "ולענין דורית ורבה", כתב עגנון, "אולי ביום מן הימים יעלה בידי לכתוב לה מלים אחדות, או אולי אין זה אלא שיר לעתיד לבא... שכבר הגעתי לפרק שנים שפטור אני להשיב על מכתבים...". בהמשך כתב מעין שיר קטן לכבודה של ורבה: "רואה מר כמה/ התלבטויות מתלבט אני/ במקום שאקח את הנוצה/ ואכתוב במרוצה/ איגרת תשובה/ לעלמה החשובה/ מרחוב מפלסים/ שאף היא מן המקלסים/ איש עפר ואפר/ על שום שכתב ספר".

לימים התחתנה ורבה ושינתה את שמה לביניש - וגם הפכה לנשיאת בית המשפט העליון. לאחר פרישתה מבית המשפט ובמסגרת ביקור בבית עגנון באחרונה, קיבלה הנשיאה בדימוס את שני המכתבים - שלה ושל עגנון.

אוליבייה פיטוסי

על דבר קיומו של המכתב של ורבה-ביניש למדה מנהלת בית עגנון, אילת ליבר, מחברתה של ביניש לכס בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. חיות סייעה בארגון מסיבת פרידה לביניש, ופנתה לליבר כדי לבקש ממנה את השתתפותם של חוקרי עגנון, פרופ' אריאל הירשפלד ובלהה בן-אליהו באירוע.

"בוודאי ששמחתי אבל אפשר היה להבחין בקולי בתמיהה על הקשר בין האירוע לבין עגנון", סיפרה ליבר, אז סיפרה לה חיות על חיבתה של ביניש לעגנון ועל המכתב, אותו איתר רפי וייזר, מנהל ארכיון עגנון בספרייה הלאומית. לאזר שלח לעגנון את המכתב והוא שמר אותו בין מסמכיו. וייזר גם מצא את מכתב התשובה שכתב עגנון.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

"בהתאם להבטחה שהבטחתי לקרוא את סיפורו של עגנון, הזדרזתי לקרוא את שבועת אמונים מיד עם שובי הביתה", פתחה ורבה-ביניש את מכתבה, "האמת היא שלא רק ההבטחה חייבה אותי לקרוא, אם כי כאשר עוסקים בעגנון הרי הבטחה שנאמרה פעם מתוך כנות ובכל לב אין להשתחרר ממנה".

ביניש כתבה שהיא השתדלה שלא לקרוא את הסיפור מתוך כוונה לנתח אותו, אך הודתה שאינה יכולה להימנע מכך. "הארכתי ואולי הפרזתי, כי אינני יודעת אם לכך היתה כוונתך בקבלת הדו"ח שלי", סיכמה ביניש את המכתב ללאזר, "אולם הסיבה לכך היא פשוט העניין שהתעורר בי בנושא שיש לי אליו יחס וחיבה ומשום מה זה זמן מה שהמסגרת בה הייתי נתונה הרחיקה אותי ממנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו