בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסתירות בחקירה והתיק הסגור של המג"בניק "שאוהב לאכול ערבים"

תיק חקירה של שוטר מג"ב שירה למוות מטווח קצר בחשוד בפיגוע דריסה שכבר נפצע נסגר מחוסר ראיות. חשיפתו מגלה שורת סתירות והתבטאויות גזעניות

91תגובות

"להשמיד את טורקיה וכל הערבים מהעולם", כתב אדם בשם אבי יעקובוב על הקיר שלו בפייסבוק, ב-31 במאי 2010 בשעה 18:05. "איתך אחי ואני בעזרת השם אתחיל את זה", ענה לו מקסים וינוגרדוב, חברו לפייסבוק, כעבור כחצי שעה. ויעקובוב הגיב מיד: "ואתה בלי עין רעה מסוגל לזה". זה היה שעות אחרי שחיילי השייטת השתלטו במים בינלאומיים על המאווי מרמרה, נתקלו בהתנגדות והרגו תשעה מנוסעיה.

פחות משבועיים לאחר מכן, ביום שישי ה-11 ביוני, סמ"ש וינוגרדוב, אז שוטר מג"ב בן 20, נקלע למה שהוא וחבריו לכוח חשבו כפיגוע-דריסה חבלני בשכונת ואדי אל ג'וז במזרח ירושלים. זה היה בסיומה של פריסה משטרתית כבדה במזרח העיר משעות הבוקר ועד אחרי תפילת הצהריים.

הנהג - זיאד ג'ילאני, בן 41, תושב שכונת שועפאט בירושלים, אב לשלוש בנות, יבואן של כורסאות מסאג', בהיר עור ושיער, יש אומרים ג'ינג'י, שחי שנים ארוכות בשווייץ ובארה"ב, שב במכוניתו מתפילת הצהריים. מסיבה לא ברורה הוא סטה מהמסלול לעבר הצד השני של הכביש שבו צעדו כעשרה שוטרים – חמושים ברובים, אקדחים ואלות, ולפחות חלקם חבושים בקסדות. גם שני פרשי משטרה היו שם. בני משפחתו מניחים שהוא ניסה לעקוף את טור המכוניות הארוך והאיטי של השבים מהתפילה. לדבריהם, שעה קלה קודם לכן הוא טילפן הביתה ואמר לאישתו מוירה, אזרחית אמריקאית, להכין את הבנות כדי שייצאו לטיול.

עשו לנו לייק וקבלו את הידיעות המעניינות ביותר, ישירות לפייסבוק

מקסים וינוגרדוב משחזר את ההרג של זיאד ג'ילאני

עוד כתבות בנושא

כמה מתושבי השכונה שהיו במקום העריכו אז שהוא ביקש להתחמק מאבנים שיידו צעירים לעבר השוטרים. כך או כך, הוא פגע בארבעה משוטרי הכוח, שסבלו ממכות יבשות ומשברים. שוטרים אחרים ירו באוויר ובמכוניתו, והעובדה שלא בלם חיזקה את התרשמותם שמדובר בפיגוע מכוון ולא בתאונה. תושבי השכונה סיפרו שהשוטרים ירו לכל עבר, והרבה. מהירי נפצעה ילדה שישבה ברכב חונה, בעוד אביה קונה משהו באיטליז סמוך. במשפחת ג'ילאני סבורים שדווקא בגלל הירי המסיווי לכיוונו חשש ג'ילאני לעצור, ונמלט לסמטה ללא מוצא שבה גרים קרוביו.

שלושה שוטרים דלקו אחריו. הם יספרו מאוחר יותר שהיו משוכנעים שחבריהם פצועים קשה. לפחות שניים ירו אל גבו של ג'ילאני שיצא מהרכב והחל לרוץ. הוא נפגע מהירי ונפל. אחד מהשלושה, וינוגרדוב, התקרב וירה בו בראשו, מקרוב, כפי שעלה בחקירה. מח"ש חקרה ופרקליטות המדינה החליטה שיש לסגור את התיק בשל חוסר ראיות. בני המשפחה, שמהיום הראשון לא הבינו מדוע השוטרים לא הסתפקו בפציעה ובמעצר, אלא הרגו אותו, ערערו, אולם הפרקליטות שבה והודיעה שאין סיבה לפתוח בהליך פלילי. בינואר שעבר האלמנה בת ה-45 ושלוש בנותיה עתרו לבג"ץ באמצעות ארגון מיזאן לזכויות האדם, שבנצרת, בבקשה להעמיד את וינוגרדוב ומפקדו לדין.

ב-28 ביוני 2010 , מעט אחרי חצות, כשהמכוניות העוברות מעטות, תריסי החנויות מוגפים וחלונות הבתים בשכונה הפלסטינית ואדי אל ג'וז חשוכים, וינוגרדוב ומפקד הכוח שלו, רפ"ק שאדי חיר אל דין, שחזרו את אירועי אותו יום בפני חוקרי מח"ש. (הוצאתם יחד לשחזור של שני המעורבים בתקרית היא פסולה, נטען בעתירה). סרטון השחזור מראה את וינוגרדוב, לבוש מדים, חמוש ברובה, פניו מכוסות בכובע גרב שחור ובו שלושה פתחים לעיניו, קצה חוטמו ופיו. הוא סיפר לחוקר: "אני בא לבדוק את המחבל...המחבל על הרצפה על הבטן. אחרי שזיהיתי ששאדי כבר מעביר דיווחים ואנשים התחילו להתאסף זיהיתי שהבן אדם עדיין זז, עדין בתזוזה. מחשד, מהפחד, סכין, או אקדח או מטען שעליו או (ב)רכב, לך תדע, כי זה מחבל, ביצעתי עליו ירי. ביצעתי ירי בלי (כוונת) זה היה מהפחד כי הוא זז. לפי מה שראיתי, נראה לי שפגעתי בראש. אבל לא כיוונתי, זה היה ממש מהפחד. התחילו לצאת אנשים. שאדי... או שהוא היה פה או שהוא היה כבר למעלה. ואז הבן אדם זז ממש זז והפחד כמו שהיה הלוחם בירושלים שדקרו אותו בגרון, שכל דבר יכול לקרות.

חוקר: ואז ירית לו בראש?
וינוגרדוב: יריתי לו בלי להיכנס לכוונות.
חוקר: וכמה כדורים?
וינוגרדוב: אחד.
חוקר: ואיפה זה פגע לו?
וינוגרדוב: זה פגע לו בראש לפי מה שאני חושב. לא ראיתי.
חוקר: (ואיפה אתה פוגע) בפעם הראשונה שאתה יורה בו?
וינוגרדוב: בגב תחתון. זה בטוח.
חוקר: אחר כך יש לנו עוד כמה כדורים...
וינוגרדוב: שזה לא בטוח שאני פגעתי. ואחר כך שהוא שוכב ומפחיד אותי ומעלה לי את רמת הפחד הזה, החשד הזה, שיכול להוציא ולפוצץ פה כל דבר.
חוקר: אז אתה יורה לו כדור אחד?
וינוגרדוב: כן.
חוקר: אתה ממש עומד קרוב אליו.
וינוגרדוב: כן. די קרוב.
חוקרת: (בחקירה חוזרת כמה שעות לאחר השחזור): מדוע לא ירית בו ביד?
וינוגרדוב: כי לא כיוונתי בכלל. כשהייתי לידו לא ידעתי שהוא חי עדיין.

"פחד" דווקא לא הופיע בפרופיל של וינוגרדוב ב"מקושרים", עם גיוסו לצבא ב-2008. וכך הוא כתב בסעיף "דברים שאוהב לעשות: להרביץ, אלימות, אהבה. מאכלים אהובים: ערבים. פעילויות בילוי אהובות: להרביץ, להרוס דברים". ובסעיף "קצת יותר על עצמי" היה כתוב: "מדליק אותי: אלימות. דברים שאתה משתייך: ימין קיצוני. דברים מיוחדים שמחפש: ערבים ג'ינג'ים". אבל אולי הכל היה בבדיחות הדעת, כי לצד "מבנה גוף" היה כתוב "רזה" ואילו תמונתו דווקא מראה צעיר שרירי, לא נמוך ומלא. וברמת השכלה כתב: פוסט דוקטורט.

שלוש פעמים נחקר וינוגרדוב על ידי מח"ש. החקירה אחרי השחזור היתה השנייה במספר. החקירה השלישית, במארס 2011, התבצעה לאחר שהמשפחה ערערה על סגירת התיק ולאחר שעורכי הדין מסרו למח"ש סטאטוסים שונים שלו באינטרנט. על הערתו ליעקובוב אמר: "דבר ראשון לא התכוונתי למה שכתבתי. דבר שני, זה נכתב מתוך צער אחרי מה שקרה לשייטת 13 במרמרה". החוקר שאל אותו למה יעקובוב חושב שהוא מסוגל "להשמיד" ערבים וטורקים. וינוגרדוב: "אולי... בגלל שהוא מחזיק ממני שאני במג"ב. ואני נראה די גדול ומסיבי ואנשים מפחדים ממני. אני מסביר את מה שקרה ואת מה שכתוב כצירוף מקרים... אני לא יריתי סתם בבן אדם חף מפשע. הבן אדם הזה עשה פיגוע דריסה.... חבר הכי טוב שלי ביחידה הוא בכלל בדואי". החוקר המשיך ושאל אותו על הפרופיל שלו בדף המקושרים. ווינוגרדוב ענה: "אני פתחתי את המקושרים אני חושב לפני הגיוס... לפני הגיוס הייתי במועדונים מאבטח ובגלל זה כתבתי להרביץ. אני כתבתי את הדברים כמו כל מג"בניק מושפע שרק התגייס וחושב שהוא ישנה משהו במזרח התיכון". החוקר שאל מה פירוש "ערבים ג'ינג'ים" שהוא מחפש. וינוגרדוב: "זה בצחוק סתלבט. אין ערבים ג'ינג'ים. זה סוג של בדיחה.". החוקר: "אני אומר לך שהערבי שבו ירית הוא קצת ג'ינג'י". וינוגרדוב: "זה שטויות... אין קשר בין הפייסבוק והמקושרים למה שקרה.... תיכנס לכל מג"בניק בפייסבוק ותראה פחות או יותר את מה שכתבתי....". אולי הוא התכוון גם למה שכתב ב-18 באוקטובר 2009 בפייסבוק: "מוות לערבים, עצבני אני".

חקירתם הראשונה של וינוגרדוב וחיר אל דין במח"ש, בחשד לירי שגרם למות אדם, היתה שעות ספורות לאחר האירוע. המפקד חיר אל דין, בן 38, אמר אז כי הוא שירה האחרון בג'ילאני, ממרחק 5-6 מטרים, בעוד האיש שוכב על בטנו ולאחר שהזיז את ידו. "אני רציתי לנטרל אותו שלא יעשה עוד פיגוע ויעשה מטען או משהו... התנהגותו חבלנית מההתחלה ובמגמה לפגוע בשוטרים. מניין לי לדעת שאין עליו מטען או נשק", הוא אמר לחוקרו. ואילו בתשובה לשאלת החוקר "האם מישהו מכם ירה בנהג שוב אחרי שנפל", ענה וינוגרדוב: "אני בוודאות לא" והוסיף "הוא היה מסוגל לפגוע גם בבני מיעוטים שאיכפת לי מהם". בחקירתו השנייה, מיד לאחר השחזור, הסביר ששכח כמה פרטים בחקירה הראשונה כי זה לו פיגוע דריסה ראשון ו"הייתי באדרנלין".

לפי דו"ח הנתיחה שלאחר המוות, שעשה ד"ר קונסטנטין זייצב ב-28 ביוני: המוות נגרם "קרוב לוודאי, מנזק חמור למוח בעקבות מעבר שני קליעים דרך הראש..." זאת בנוסף לקליע בחזה וקליע בזרוע השמאלית. לדעתו של הפתולוג, הוא נורה מטווח של מעט יותר ממטר. הפתולוג הפלסטיני, ד"ר סאבר אל עאלול שנכח בנתיחה, סבר שהטווח היה פחות ממטר. וינוגרדוב עצמו אמר שירה ממרחק של חצי מטר או פחות.

על השניות שלפני הירי סיפר אסמר ק', אחד משני עדי הראייה לירי, שהעידו במח"ש: "השוטר היה צועק על זיאד ומדבר אתו בעברית... והחזיק את הרובה שלו ומכוון לעבר זיאד כשרגלו על גרונו של זיאד... פתאום הוא ירה בזיאד שתיים או שלוש יריות... אחר כך הוא נתן לפניו של זיאד מכה עם הרגל שלו....".

יותר משנה אחרי, וינוגרדוב מרמז על התקרית בוואדי אל ג'וז. ב-14 באוקטובר 2011 הוא שוחח עם קבוצת הפייסבוק "עם ישראל חי" על סטאטוס שהזכיר ארבעה שוטרי מג"ב שהורשעו בהריגת עמרן אבו חמדייה מחברון על ידי השלכתו מג'יפ נוסע במהירות ואחרי התעללות בו. הסטאטוס, שאמר שהפלסטינים התגרו בשוטרים, קרא לשחרורם ממאסר. וינוגרדוב הוסיף סטאטוס: "בני זונות מח"ש בני זונות צה"ל, ערבים ממשלה ומג"ב היה לי אותו סיפור עוד שנייה נכנסתי בגלל ערבי מחבל בן זונה". אבי יעקובוב, אגב - מהסטאטוס שמוזכר למעלה - נראה ביוטיוב ששודר בערוץ 10 כשהוא מחקה ומגחך ריקוד מזרחי ליד עצירה פלסטינית. ברקע נשמעים מוסיקה וקולות צחוק של חיילים. זהותו של יעקובוב נחשפה ב"תיקון עולם" של הבלוגר רי'צארד סילברסטיין. היוטיוב הוסר בינתיים בשל תוכנו הפוגע.

בחקירתו הראשונה וינוגרדוב כינה את השכונה העירונית ואדי אל ג'וז "כפר". הוא סיפר: ".... ראיתי רכב שבו היה נהג דתי יהודי עם ילדים צעק שבפנים בתוך הכפר עושים לינץ' לרכב יהודי והוא אמר שגם לו ניסו לעשות לינץ' והוא ברח". שני חבריו שנחקרו לא השתמשו במלה הטעונה "לינץ'" אלא סיפרו על ידיעות שהתקבלו על יידוי אבנים.

על הדריסה סיפר שוטר שלישי, אלכסנדר פיקובסקי: "שמעתי פתאום רעש של כמו שנותנים גז חזק באוטו, הרמתי את הראש וראיתי כמה שוטרים... קופצים הצדה לצד ימין... וראיתי טנדר... שהגיע ממול ואז פתאום שבר את ההגה עוד יותר חזק שמאלה ופגע... בצד ימין של רכב (חונה) שהיה שם, שמעתי בום חזק של פגיעה וקפצתי ישר לצד ימין כי ראיתי שהאוטו... המשיך ללחוץ גז, בדרך ראיתי שהרכב פוגע בעוד שוטר או שתיים, קפצתי הצדה ונפלתי על צד ימין... (קמתי) ובזמן שעמדתי על הרגליים שמעתי רעש של ירי אולי שתיים או שלוש יריות". גם פיקובסקי ירה – ממצב של כריעה כיוון לחלון הקדמי השמאלי וירה שלוש או ארבע פעמים עד שחיר אל דין צעק "חדל". .. הוא סיפר: "אני נצרתי את הנשק הסתובבתי וראיתי שלושה חבר'ה שלנו שוכבים על הרצפה פצועים שאחד שוכב עם יד שמאל פתוחה כולה מדממת ועוד בחור שהחזיק את היד שלו שוכב על הקרקע עם היד מקופלת אל הבטן עם עיניים סגורות היה בחור שהיה עליו תיק חובש גם צעק שהוא נפצע הוריד את התיק חובש שלנו ואמר שנעזור לו לטפל בפצועים ונביא אמבולנס". וינוגרדוב, לפי חקירתו הראשונה, ראה "חברה עפים באוויר" מפגיעת הרכב. ואילו חיר אל דין, שבחקירתו הראשונה סיפר על השוטרים ש"נפלו לצד ימין", סיפר בשחזור שהם "עפו" לכל כיוון. בחקירה הראשונה הוא אמר שבזמן המרדף חשב שהשוטרים פצועים קשה. בשחזור הוא זכר שהיה משוכנע שלפחות ארבעה או חמישה מהשוטרים שלו - הרוגים.

השחזור של חיר אל דין משובץ במלים משדה הקרב: "(אני) בחתירה למגע... הוא (ג'ילאני) במצב של קריסה... לא יודע אם רוצה לתקוף, לשכב, לברוח... מבצע (יורה) כדור אחד... ראיתי אותו במצב של קריסה. הזיז יד, הייתי בטוח שהולך לשלוף איזה משהו אקדח או שיפוצץ את עצמו ועוד, עוד כדור אחד ואז הוא משתטח. אני עומד מעליו... מעביר דיווח מחבל נוטרל. ואז שומע עוד ירי של מקסים, קופץ עליו ואומר לו עצור... את זה אני לא אמרתי בחקירה כי פחות או יותר עכשיו אני נזכר כשאני במקום... ואז אני רץ ומתעמת עם אנשים שלא יגיעו למחבל אולי יש עליו חגורת נפץ יכול להיות שיש עליו משהו לפוצץ את הרכב אני עומד פה בשלוש זירות פיגוע. זירת המחבל זירת רכב תופת זירה של שוטרים של הכוח שלי הרוגים ואני לבד פה עם שוטר אחד פה שהוא גם בפאניקה".

באומרו "פאניקה" המפקד התכוון כנראה לווינוגרדוב, שבאותו זמן התעמת עם תושבים בסמטה הצרה. "הבחור התחיל להשתגע", אמר וינוגראדוב בשחזור והתכוון לבן דודו של ג'ילאני, מחמוד, שביקש להיות ליד הפצוע. באותה עת שוטרים לא הרשו לצוות הסהר האדום להתקרב כדי להחיש עזרה. "הוא התפרע", אמר ווינוגרדוב על מחמוד ג'ילאני וסיפר בשחזור שהיכה אותו באלה. "אולי פגעתי לו בראש אבל כיוונתי לאזור הכתפיים".

בחקירה הראשונה האירוע בפיו היה קצת שונה: "יצא מהסמטה למטה אדם וצעק לנו שזה בן דוד שלו והוא התחיל להתפרע... הגיע צוות של הסהר האדום והתחילו לטפל בנהג... הם גם טיפלו בבן דוד כי הוא השתולל וכנראה שנפגע מהשוטרים שניסו להשתלט עליו". כלומר, כארבע שעות לאחר האירוע הוא לא זכר שירה בראשו של אדם שכוב ושהיכה באלה בראשו של אדם אחר.

הוא כן זכר ניסיון של חטיפת נשקו, בידי "אדם די מבוגר, עם זקן", שירד אף הוא לזירת הירי. "ניסיון חטיפת הנשק" נשמע אחרת מפי אסמר ק': עוד לפני שווינוגרדוב היכה באלה את מחמוד ג'ילאני, הוא כיוון את רובהו אליו. האיש המבוגר הרחיק את הרובה בידו האחת, כלפי מעלה, כדי שהשוטר לא יירה במחמוד ג'ילאני. ומסתבר, שעל אף חגורת הנפץ שממנה פחדו, שני השוטרים התקרבו מאוד אל זיאד ג'ילאני, ולאחר ש"נוטרל" לא בוצעה שום בדיקה אם יש עליו חגורת נפץ.

חוקרי מח"ש גבו עדויות משני עדי הראייה הפלסטינים רק ב-28 וב-30 ביוני. לטענת מח"ש, מיד לאחר התקרית תושבי השכונה לא הסכימו לדבר. הם נפגשו אתם רק לאחר שעורכי הדין של מיזאן הפצירו בהם. שני עדי ראייה נוספים, מספר עו"ד חסאן טבאג'א, סירבו לתת עדות למח"ש. "אנשים מפחדים לתת עדות נגד אנשי כוחות הביטחון, כי ניסיונם מלמד שאחר כך מתנכלים להם", הוא טוען. אבל הוא גם תמה: לו היה נהרג יהודי, האם הרשויות לא היו עושות הכל כדי לזמן עדי ראייה לתת עדות? ובעיקר הוא תמה ששני השוטרים לא נעצרו מיד כדי למנוע שיבוש הליכים ותיאום ביניהם, במקרה שבו קיפח אדם את חייו. גם הוצאת הגופה מהקבר וניתוחה, אומר טבאג'א, נעשו לא ביוזמת ובדרישת מח"ש, אלא בלחץ המשפחה שהגיעה עד לבית המשפט.

בעתירה נטען שהסתירות בגרסאות חיר אל דין ווינוגרדוב מעלה שאלות אם לא מדובר בניסיון הטיה. השוטרים והאחראים עליהם, משוכנעים עורכי הדין, לא תיארו לעצמם שהמשפחה תדרוש להוציא את הגופה ותתעקש להמשיך בחקירה. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי משום שהעניין בפני דיון בבג"ץ, הם מנועים להתייחס לטענות. דובר המשרד שלח את תגובת המדינה לעתירה, מה-19 במארס, – ובה בקשה לדחות בחודשיים את מתן התשובה, משום שפרקליט המדינה ביקש "לשוב ולבחון את עמדתו" בשאלת ההעמדה לדין פלילי.

עורכי הדין של שני השוטרים שמבקשים לדחות את העתירה על הסף הדגישו בתשובותיהם הנפרדות לעתירה את התפיסה הסובייקטיבית של מרשיהם, שמדובר במחבל שאף עלול היה להמשיך ולפגוע. מייצגו של חיר אל דין, עו"ד יוני דדון, כתב בתגובתו לעתירה: "...תחושה סובייקטיבית זו (שמדובר בפיגוע חבלני) צריכה להיבחן בעיני האדם הסביר, כאשר נסיבות העניין מלמדות באופן אובייקטיבי כי כל אדם סביר היה חש את התחושה כי מדובר בפיגוע... התחשבות בתחושה הסובייקטיבית אינה שיקול זר ... אלא שיקול מהותי ומכריע שחובה לשקול אותו... פיגועי דריסה ו\או חשד לפיגוע דריסה הנם מסוג האירועים לגביהם קיימות הנחיות ברורות, פקודות, ונהלים כתובים... המשיב מתוקף תפקידו שותף בחלק מהמקרים לניתוח אירועים... ומחזיק חומר רב בדמות תחקירי אירוע, נהלים והנחיות המתייחסים לפיגועי דריסה – חומר זה מסווג ברובו כ'שמור'. מטעמי זהירות ושמירה על ביטחון שדה אין באפשרות המשיב (חי'ר חיר אל דין) לצרף לתגובתו באופן גלוי את הנהלים ו\או את ההנחיות אשר נועדו ליצור כללי התחייבות מחייבים... לדעתו הוא פעל בהתאם לנהלי הפתיחה באש... (העמדה לדין) עשויה לפגוע בביטחון המדינה ולהביא לסיכון חיי אדם, שכן החלטה שכזו תביא קרוב לוודאי לרפיון ידי כוחות הביטחון, ועשויה לנטוע חשש בלבם של מפקדים ולוחמים לפעול בנחישות באירועים דומים בעתיד ".

עו"ד עדי ברנר, שמייצגת את וינוגרדוב, כותבת בתגובה המקדמית לעתירה: "עיון בחומר החקירה מלמד עוד כי החקירה נעשתה באופן יסודי ומקצועי... כפי שנקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה, לא ניתן לשלול את גרסת השוטרים כי חשו שנשקפה סכנה לחייהם בכל האירוע המתמשך... הפרספציה של המשיב בנסיבות המהירות, הדרמטיות, האינטנסיביות והטראומטיות של האירוע, שידרה לו באופן חד וברור שמדובר במחבל... תפיסה סובייקטיבית זו של המשיב ניזונה מנסיבות המקרה, כפי שחווה ברגעים הרלוונטיים ומהניסיון הרב שהצטבר ברשויות הביטחון והוטמע בהכרה של המשיב... באשר לטענות הנוגעות לפרסומים באתר אינטרנט 'מקושרים' נערכה השלמת חקירה. בחקירתו ציין המשיב כי מרבית הדברים המופיעים באתר נכתבו בתחילת שירותו במג"ב.... המשיב גם הציע לחוקרים לעיין בתארים של חיילי מג"ב נוספים, בהם מקובל לכתוב דברי הבל מסוג זה, שאין כל כוונה אמיתית מאחוריהם... המשיב סיים את שירותו במג"ב ללא כל בעיות משמעת. בתעודת ההערכה שקיבל צוין כי התנהגותו ראויה לציון. למשיב אין כל עבר 'בעייתי', לא פלילי ואף לא משמעתי. מכאן, הניסיון לייחס משקל לאמירות סתמיות באתר אינטרנט – מופרך".

דובר מג"ב, שי חכימי, מסר בתגובה: "האירוע נחקר ונבדק על ידי מח״ש ותיק החקירה נסגר מחוסר אשמה. ראוי לציין כי קיימת ירידה של 17 אחוזים במעורבות לוחמי מג״ב באירועי משמעת ובתלונות ציבור ביחס לאשתקד. לוחמי משמר הגבול נמצאים בנקודות החיכוך המבצעיות המשמעותיות ביותר ומבצעים את עבודתם במסירות וללא דופי למען ביטחון מדינת ישראל".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו