בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

18 שנה לאחר התקרית

האחים קהלני יפצו במאה אלף שקל את הפלסטיני שניסו לרצוח

ביהמ"ש החליט על הפיצוי לזיאד שאמי, אותו ניסו האחים איתן ויהוידע לרצוח ברובה שעיקר השב"כ; לפני שנתיים פיצה השב"כ את שאמי ב-15 אלף שקל

28תגובות

האחים איתן ויהוידע קהלני יפצו את זיאד שאמי, אותו ניסו לרצוח לפני 18 שנה, במאה אלף שקלים - כך פסק בחודש שעבר בית המשפט השלום בירושלים. לפני שנתיים העביר השב"כ, שנתן לאחים את הנשק שבאמצעותו נעשה ניסיון הרצח, פיצויים לשאמי בסך 15 אלף שקלים.

בראשית שנות התשעים היתה קרית ארבע, מקום מגוריהם של האחים קהלני, מוקד פעילות מרכזי של פעילים בימין הקיצוני. ביישוב התגוררו ופעלו באותן שנים נחשון ולס שהורשע ב-1990 ברצח פלסטיני, ברוך גולדשטיין שביצע את הטבח במערת המכפלה בפברואר 1994, הרב עידו אלבה שהורשע בפרסום הסתה לגזענות וקצין הנח"ל אורן אדרי שהורשע בגניבת לבנת חבלה צה"לית. באותם חוגים אף פעל אבישי רביב, שהתברר לאחר רצח רבין כי שימש סוכן שב"כ.

התקרית בה מדובר אירעה בספטמבר 1994. א"ט, תושב קרית ארבע, העביר כלי רכב ושני רובי אמ-16 שעוקרו באמצעות הוצאת הנוקר לאחים קהלני, שהתוודו בפניו כי בכוונתם לרצוח פלסטיני. עד היום לא ברור באיזה שלב נכנס השב"כ לתמונה ועיקר את כלי הנשק, ומה היתה תכנית הפעולה של החטיבה היהודית בשב"כ בפרשה זו.

ב-2 בספטמבר 1994, בשעות הבוקר, יצאו האחים קהלני עם כלי רכבו של א"ט לכיוון שכונת מלחה שבירושלים. הם ירדו לכביש עפר שהוביל לכפר בתיר, ועצרו את המכונית בצד הדרך. שאמי, רכוב על אופניים, עשה באותה עת את דרכו חזרה לביתו שבכפר. אחד האחים שאל אותו בערבית אם יש לו כסף, ומשווידא כי הוא ערבי, הרים את הרובה, כיוון אותו לראשו וסחט את ההדק מטווח אפס.

מוטי קמחי

שאמי, המום כי נותר בחיים, נמלט מהמקום, ואילו האחים שנכנסו לרכב והחלו בנסיעה לכיוון ירושלים, נעצרו כעבור דקות ספורות בלבד על ידי אנשי השב"כ. בתוך הרכב נמצאו שני הרובים המעוקרים. שאמי אותר רק 12 ימים לאחר האירוע. כפי שהעיד בבית המשפט, חוקרי השב"כ אמרו לו אז: "אל תפחד, אנחנו באים לעזור לך ותפסנו את המתנחלים. הבעיה שלך היא עם המתנחלים, לא איתנו".

במשפט טענו האחים קהלני כי הם אמנם נסעו בדרך העפר המובילה לכפר בתיר, אך זאת כדי לאתר ציר תנועה להברחת ביצים מהגדה לישראל. לדבריהם, הם לא פגשו בדרכם אף אדם ובהתאם גם לא ביצעו את המיוחס להם. בית המשפט המחוזי, ולאחר מכן גם בית המשפט העליון, דחו את גרסתם והם נשלחו ל-12 שנות מאסר. ב-1999 קצב הנשיא אז עזר ויצמן את עונשם לשמונה שנים.

ב-2001 הגיש שאמי תביעה אזרחית נגד המדינה והאחים קהלני, באמצעות עו"ד תאופיק ג'אברין, בדרישה לפיצוי כספי על הנזק הנפשי ממנו הוא סובל, לטענתו, מאז האירוע. במשך שנים עוכב בירור התביעה - תחילה, בשל העברת המשפט לירושלים, ובהמשך לנוכח סירוב השב"כ לאפשר לשאמי להיכנס לישראל לצורך מפגש עם הפסיכיאטר שהיה אמור להעביר לבית המשפט חוות דעת על מצבו הנפשי.

ב-2009 הגיע השב"כ להסדר עם פיצויים עם שאמי, ושילם לו 15 אלף שקלים. בחודש שעבר החליט שופט בית משפט השלום בירושלים, דוב פולוק, כי האחים צריכים לפצותו במאה אלף שקל על הנזקים שנגרמו לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו