בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ דחה את העתירה לביטול מצב החירום בישראל

השופטים, שדנו בעתירת האגודה לזכויות האזרח, קבעו כי "בישראל היו וישנן תקופות ממושכות של רגיעה ביטחונית, אולם רוחות המלחמה לא חדלו"

13תגובות

בג"ץ דחה הבוקר (שלישי) את אחת העתירות הישנות שהובאו להכרעתו - העתירה לביטול מצב החירום בישראל. "לא ניתן להתעלם מכך שישראל טרם באה אל המנוחה ואל הנחלה", נימק את ההחלטה השופט אליקים רובינשטיין. "אכן, בישראל היו וישנן תקופות ממושכות של רגיעה ביטחונית יחסית, אולם רוחות המלחמה לא חדלו מעולם, ולמרבה הצער היחסיות בעינה. אין זה המקום להכביר מלים על ההתקפות מן האוויר והיבשה, מצפון ומדרום מערב, תוך פגיעה בנפש ורכוש, ועל האיומים הבלתי פוסקים מצד אויבינו מקרוב ומרחוק", פסק השופט.

רובינשטיין וחברותיו להרכב, הנשיאה לשעבר דורית ביניש ועדנה ארבל, הביעו סיפוק מכך שמאז הוגשה העתירה החליפה המדינה שורת חוקים שנשענו על הכרזת מצב החירום בחקיקה חדשה המנותקת ממנה, והיא ממשיכה בהחלפת אלו הנותרים. את העתירה המדוברת נגד ההארכה החוזרת ונשנית של הכרזת החירום במדינה הגישה ב-1999 האגודה לזכויות האזרח.

מאז קום המדינה נמצאת ישראל במצב חירום שמוארך דרך קבע. ההכרזה על מצב חירום מקנה לרשויות סמכויות חירום רחבות שנועדו לכאורה להגן על ביטחון המדינה והציבור ולדאוג לאספקת שירותים חיוניים בשעת חירום.

אוליבייה פיטוסי

להכרזה שתי משמעויות מעשיות - האחת, הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום, והשניה, מתן תוקף להסדרים משפטיים רבים המותנים בהכרזה על מצב חירום, כמו למשל, חוק הפיקוח על המצרכים והשירותים, חוק הנוגע להוצאת צווי ריתוק במקרים של שביתה בתחום שרותי הציבור החיוניים וחוק פיקוח על כלי שייט.

האגודה ביקשה מבג"ץ להורות על ביטול ההכרזה על מצב חירום, כשהנימוק הבולט הוא כי אין מצב קיצוני אמיתי המצדיק זאת. לטענת האגודה, השלכות ההכרזה על מצב החירום פוגעות באופן מתמשך בעקרון שלטון החוק, בהפרדת הרשויות ובזכויות יסוד, וכי ההכרזה על מצב החירום נעשתה בחוסר סמכות, משיקולים זרים, ללא תשתית עובדתית מספקת, בחוסר סבירות ובניגוד להתחייבויות המדינה במשפט הבינלאומי.

לטענת האגודה לזכויות האזרח, חקיקת חירום ראויה - מתוקף היותה חקיקה במצב דוחק קיצוני - אמורה לאפשר לרשויות המדינה לאמץ במהירות, וביחס למצב קונקרטי, הסדרים משפטיים מוגבלים עד יעבור זעם. לעומת זאת, חקיקת החירום בישראל, שעליה הם הלינו, מאופיינת בכך שהיא יוצרת מציאות מתמשכת ובלתי מרוסנת בהקשר זה.

הפרקליטות טענה מנגד כי ישראל פועלת בהדרגה לשינוי המצב, כך שמצד אחד יישמרו האינטרסים הביטחוניים ומצד שני לא יתמיד מצב החירום. עוד טענה הפרקליטות כי משרדי הממשלה פועלים לצמצם ככל הניתן את ההסתמכות על דברי חקיקה התלויים בהכרזה על מצב חירום, כדי לעצב תשתית משפטית מתאימה לביטול ההכרזה.

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח שייצג את האגודה בעתירה, "מצער שבג"ץ הותיר על כנו את המצב הלא נורמלי, לפיו המדינה נמצאת תחת הכרזה של מצב חירום מתמשך במשך 64 שנים. במשך 13 השנים בהם היתה העתירה תלויה ועומדת יכולה היתה הממשלה להשלים את תהליך תיקון החקיקה הנדרש. ההכרזה על מצב חירום והחקיקה שתוקפה מותנה במצב החירום מקנים סמכויות דרקוניות ומרחיקות לכת לממשלה. דווקא ביום בו הוקמה הקואליציה הרחבה ביותר בתולדות המדינה מתגבר החשש מפני שימוש לרעה בסמכויות אלה תוך פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. במקום להציב מחסום מפני השימוש בסמכויות מרחיקות הלכת שמקנה ההכרזה בג"ץ הסתפקו השופטים בהמלצה לממשלה להשלים את מה שלא הושלם במשך 13 שנים. השבועות האחרונים הראו - ולא לראשונה - שהממשלה איננה מזדרזת ליישם פסקי דין של ביהמ"ש העליון, ולפיכך ספק אם תשעה להמלצות שופטי בג"ץ".

במרוצת השנים הציגה הפרקליטות לבג"ץ נתונים עדכניים שהראו על התקדמות בתחום החקיקה האזרחית, שהחליפה, באופן חלקי בלבד, חלק מהחקיקה שהיתה תלויה במצב חירום. בפסק הדין קבעו השופטים כי הגיעו למסקנה כי העתירה מיצתה את עצמה, "אף שאמנם לא תמה המלאכה".

השופטים קבעו כי יש לאפשר לרשויות המדינה לפעול לסיום תהליכי החקיקה וציינו כי "המציאות הישראלית היתה ועודנה רגישה ומורכבת ואינה מאפשרת להותיר את רשויות המדינה ללא סמכויות הנדרשות להן בזמני חירום. מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, האירועים האחרונים במסגרת המהפכות המכונות 'האביב הערבי' במדינות השכנות, מעשי חמאס ואיומי איראן וחיזבאללה מזכירים תדיר את המצב הביטחוני", כתב רובינשטיין. מנגד, כתב רובינשטיין כי אין להשלים עם השימוש שנעשה במשך השנים בהכרזה על מצב החירום במצבים בהם נחוץ היה להגיע לחקיקה עדכנית מאוזנת שאינה חקיקת חירום.

בנוסף, ציין רובינשטיין כי בנובמבר בשנה שעברה הודיעה להם המדינה כי הוקם צוות מאבק מיוחד לעניין ההכרזה על מצב החירום ומפקח על תהליכי העבודה הממשלתית לניתוק החקיקה מהזיקה להכרזת החירום, כשעל פי הודעת העדכון האחרונה של המדינה, מתוך 160 צווים שהוצאו מכח חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, בוטלו בעשור האחרון כ-91, ומתוך 69 הצווים שנותרו צפויים עשרות להתבטל בעתיד הקרוב.

בנוסף ציינו השופטים בסיפוק כי קיבלו דיווח מהפרקליטות לפיו הצעת חוק המאבק בטרור נמצאת בתהליכי חקיקה ועתידה להחליף את פקודת מניעת טרור ולתקן את חוק סמכויות שעת חירום הנוגע למעצרים וחוקים נוספים.

"המהלך הנזכר נראה כמורה שוב על הלך הרוח ועל ההבנה מצד הרשויות, כי הגיעה העת להיפרד משארי חקיקת החירום המלוים אותנו מאז קום המדינה; וחלקה נראה כמובן אנכרוניסטי, שלא לומר דרקוני, בתום 64 שנים", כתב רובישנטיין.

ביניש, שהסכימה עם מסקנתו של רובינשטיין כי העתירה מוצתה ודינה להימחק, ציינה כי לא היתה מחלוקת בצורך שבניתוק החקיקה מההכרזה על מצב החירום מתקופות היסטוריות והעמדת החקיקה בתחומים הרלוונטים על רגליה העצמאיות, במנותק מההכרזה על מצב חירום. "התהליך הזה, כעולה מהעדכונים שקיבלנו – מתקיים אף כי לאט מדי ומעט מדי...
אין לי אלא להביע תקווה שהליכי החקיקה הראויים ימשכו גם בלא צורך בהתערבותו של בית משפט זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו