בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסנגוריה הציבורית: המכון לרפואה משפטית הסתיר ראיות

הסנגור הארצי קרא ליועמ"ש לפתוח בחקירה נגד אנשי המכון, שלטענתו הסתירו במשך 12 שנים איבריו של תינוק שאביו ריצה 6 שנות מאסר בגין הריגתו

30תגובות

בסנגוריה הציבורית קראו הערב (רביעי) לפתוח בחקירה נגד המכון לרפואה משפטית בטענה שהסתירו ראיות שעשויות היו לסייע בהוכחת חפותו של נאשם. הסנגור הציבורי הארצי ד"ר יואב ספיר פנה ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בבקשה דחופה לפתוח בחקירה, אם במישור הפלילי, משמעתי או מנהלי, בנוגע להתנהלות המכון לרפואה משפטית שלאורך שנים ארוכות טען כי אין ברשותו איברים של המנוח - התינוק רון אייזן שנגד אביו דניס הוגש כתב אישום בחשד להריגתו. אייזן ריצה שש שנות מאסר מתוך ה-20 שנגזרו עליו.

בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות לסנגוריה הציבורית כי במסגרת תהליך הבאתן לקבורה של רקמות שנשארו במכון לרפואה משפטית, התגלו במכון חלק מהרקמות מגופתו של אייזן. ככל הידוע מדובר במוחו של התינוק ואיברים נוספים, בהם גם לבו. אייזן הואשם ב-2000 בהריגת בנו רון. משפטו עסק בעיקר בחוות דעת של המכון לרפואה משפטית לפיה מותו נגרם מחבלת ראש טרייה בת כמה שעות. ההגנה טענה כי התינוק מת בשל מחלת הלב בה לקה. בסופו של דבר יוחס המוות לאביו של התינוק, שהיה האחרון ששהה במחיצתו. אייזן הורשע בהריגה ונגזרו עליו 20 שנות מאסר. בית המשפט העליון הקל בעונשו והעמידו על 14 שנים.

בפנייתו ליועץ המשפטי לממשלה, כתב הסנגור הארצי כי ברור שהאיברים והרקמות שהתגלו היו עשויים לשמש כראיות מכריעות בהליך משפטי נגד אייזן. ספיר טוען כי בדיקת הראיות היתה עשויה לשפוך אור על תעלומת מותו של רון כבר במשפט הראשון ב-2000, ובוודאי בבדיקה החוזרת למשפט החוזר ב-2004. מעבר למקרה הפרטני מציין ספיר כי "עולה במלוא החריפות השאלה כיצד ייתכן שהמכון לרפואה משפטית, שהוא זרוע של רשויות האכיפה, מכחיש שוב ושוב בבתי המשפט ובהליכים שונים קיומן של ראיות חפציות קריטיות להגנת הנאשם. ובסופו של דבר התגלה באקראי שהן שמורות כ-12 שנה בין כתליו". ספיר קרא ליועץ המשפטי לבדוק אם מישהו מעובדי המכון עבר עבירה של העלמת ראיות, עדות שקר או עבירות אחרות

אלברטו דנקברג

ב-2003 פנה אייזן לסנגוריה הציבורית בבקשה למשפט חוזר. כבר בתחילת הבדיקה התברר שבבסיס ההרשעה ניצבת חוות דעתו הפתולוגית של הפרופ' יהודה היס. מסדרת פניות והתכתבויות עם המכון לרפואה משפטית נמסר כי לא קיימות דגימות נוספות או רקמות בידי המכון וכי כל הדגימות הועברו לסנגוריה. הסנגוריה ערכה בדיקות משלה על אותם ממצאים בדיוק ובהחלטה תקדימית אישר בית המשפט העליון ב-2005 לקיים משפט חוזר.

משפטו של אייזן נפתח מחדש ובתחילת ההליך הוא שוחרר מהכלא, לאחר שריצה 6 מתוך 14 שנות המאסר. המשפט התנהל כחמש שנים ובמוקד המשפט עמדה המחלוקת בנוגע לממצאים הפתולוגים במוח ובלב ונשמעו מומחים רבים. עובדי המכון חזרו והעידו כי כל המוצגים במכון עמדו לבדיקת הסנגוריה ושאר חלקי הגופה נקברו עוד ב-2002. בסופו של דבר החליט בית המשפט לקיים הסכם טיעון לפיו הוא לא ירצה תקופת מאסר נוספת.

במהלך משפטו החוזר של אייזן, טען ראש המכון לרפואה משפטית הפרופסור יהודה היס כי במכון לא שומרים תיעוד של נתיחת גופות. בעדותו עמד היס על דעתו כי מות התינוק נגרם מידי אביו וכי תוצאות הנתיחה המקורית נכונות. לדבריו, מדובר במקרה נדיר של פעוט כל כך צעיר שסבל מאלימות כה קשה.

היס הציג תמונות של גופת הפעוט, שלטענתו צולמו על ידו במהלך הנתיחה למטרות הוראה. במהלך עדותו הודה היס כי על פי נהלי המכון נמחקו קלטות טייפ שתיעדו את הנתיחות וכי לא נשמרו גרסאות קודמות של דו"חות נתיחה, ולכן אין הוא מסוגל לאשש את עובדת היותו בנתיחה. "צריך להיות אמון בסיסי במה שאנחנו עושים", אמר.

פרופ' היס הגיב היום לדברים, ואמר כי "מדובר בטעות אנוש מצערת שמאוד קשה היום לבדוק את מקורה. הסיבה היחידה שלא ניתן היה לבדוק באותה העת את הרקמות במשפט החוזר היא מפני שנטען כי הם נקברו. הנתיחה ורישום הדוח נעשים על ידי צוותים רפואיים. אולם סידורי הקבורה, רישום שעות הקבורה ומקום המצאם נעשים על ידי צוותים אדמניסטרטיביים, ולאחראי לסידורי הקבורה היה מסמך המעיד על קבורת הרקמות. לא נעשה פה דבר בזדון אלא בתום לב". עוד נמסר כי היס יהיה מוכן לשתף פעולה בכל סוגייה ושאלה שתדרש ממנו בנושא.

המכון לרפואה משפטית נוסד בשנת 1956, ובשנים האחרונות נקשרו לשמו כמה שערוריות. באפריל 2001 הצביעה ועדה בראשות השופט בדימוס אריה סגלסון, שמונתה מטעם משרד הבריאות, על מחדלים קשים בתפקוד המכון בכל הנוגע לשימוש ברקמות ואיברים שנאספו מגופות לצורכי מחקר והוראה. זאת, מבלי שנתקבלה הסכמת הנפטרים בחייהם או הסכמת בני המשפחה לאחר המוות. היס, מנהל המכון דאז, אף הודה בהאשמה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וננזף במסגרת הסדר טיעון. לפי קובלנה שהוגשה נגד היס, בכ-125 מקרים מבין אלפי הנתיחות שבוצעו במכון בשנים 1996-2000 נעשה שימוש בדגימות שנלקחו בנתיחות לצורכי מחקר - מבלי שניתנה לכך הסכמה כחוק. בעקבות ממצאי דו"ח סגלסון, הודח ב-2004 פרופ' היס מתפקידו והוא נותר הפתולוג הראשי במכון. המכון הוכפף לאחריות המרכז הרפואי אסף הרופא בצריפין.

גם בשנים האחרונות הופנו נגד המכון טענות על מחדלים ואי סדרים. באוקטובר 2009 הורו שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים למשרד הבריאות ולהיס לפצות ב-1.5 מיליון שקלים הורים של חייל ששם קץ לחייו, לאחר שנמצא כי המכון נטל דגימות דם, נוזלי גוף ורקמות מגופתו, מבלי ליידע את הוריו. באוקטובר 2010 היה המכון מעורב בשערוריה נוספת, כשהוגשה נגדו תביעת ענק בטענה כי אנשי המכון קברו שרידיהם של הרוגי תאונת מטוס בשקיות סופרמרקט, החליפו בין חלקי גופותיהם ופתחו קבר למרות בקשת המשפחה להימנע מכך.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו