בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק האח הגדול מתרחב

הגנה על הפרטיות בגרוש

משרד המשפטים מנמק את הרחבת החוק בפקודה מנדטורית - אך זה רחוק מלשכנע. רשויות המדינה חודרות לפרטיות פשוט כי הן יכולות

8תגובות

חישבו על התקשורת שלכם ביום האחרון. למי התקשרתם? מי התקשר אליכם? כמה זמן נמשכה השיחה? באיזה מכשיר? האם צורף קובץ? למי שלחתם מסרון? באילו אתרים גלשתם? האם כתבתם תגובית אנונימית? איפה הייתם בכל רגע? אלה הם נתוני תקשורת. לכאורה, נתונים טריוויאליים. בפועל, הם מגלים הרבה מאוד: מה המסלול היומי שלנו, מיהם מכרינו, מהם הרגלי הגלישה שלנו, מי אנחנו.

הנתונים האלה חשובים לחקירות שונות: האם החשוד היה במקום שאמר שהיה? האם החשודים שוחחו ביניהם לפני הפשע או אחריו כדי לתאם עדויות ולשבש חקירה? הנתונים גם יכולים לסייע באיתור נעדרים, חטופים ובזיהוי הרוגים.

מובן שיש לאפשר לרשויות החקירה גישה לנתונים במקרים מסויימים. אך כדי להגן על הפרטיות שלנו, נדרש איזון בין הצרכים הלגיטימיים לבין זכות היסוד החוקתית לפרטיות. פרטי האיזון קריטיים. חוק נתוני תקשורת הוא בן חמש שנים, וכעת הוריו במשרד המשפטים מבקשים להקפיץ אותו כיתה. תזכיר הצעת החוק שפרסם המשרד מציע שורת תיקונים שעטופים ברטוריקה של הגנת הפרטיות, אבל בפועל, מכרסמים בה.

החוק הקיים מאפשר לרשויות החקירה לקבל נתוני תקשורת בכמה אפיקים: לפעמים נדרש צו של בית משפט, לפעמים די באישור פנים-משטרתי, ולפעמים גם זה לא. החוק קובע מנגנונים שונים שנועדו לצמצם את הפגיעה בפרטיות למינימום ההכרחי. ההצעה מבקשת לרופף חלק מהמנגנונים האלה: להוסיף גופים נוספים שיוכלו לקבל מידע (רשות העתיקות, הרשות לשמירת הטבע, יחידת הפיצוח במשרד החקלאות והמלמ"ב). חלק מהם יוכלו לקבל נתוני זיהוי (מי הבעלים של איזה אמצעי קשר) בלי צו שיפוטי, ונתוני מיקום לפי צו עם תנאים מקדימים.

לכאורה, מדובר בפרטים טכניים. משרד המשפטים מעיר בדברי ההסבר שגם אין בכך חדש, ומפנה לפקודה מנדטורית שמתירה לזמן אזרח כדי להציג חפץ פיזי. הסעיף המנדטורי הזה שימש וו כדי לקבל נתונים מספקי השירות: למשל, מה כתובת ה-IP שממנה נכתבות התגובית לכתבה הזו? אבל הפרטים הטכניים מצטרפים לתמונה שלמה. בסביבה דיגיטלית כל נתון מצטרף לנתון אחר. כתובת IP חושפת עולם ומלואו.

הניסיון של השנים האחרונות מעלה שהיקף השימוש בנתוני התקשורת עצום: באופן מצטבר, מדובר במאות אלפי מקרים בשנה. רשויות החקירה משתמשות בנתונים באופן שוטף. היקף השימוש מדאיג. הוא מעלה את האפשרות שהשימוש בנתונים הוא אוטומטי, בלי לחשוב על הפרטיות שלנו. הרשויות משתמשות במידע פשוט כי הן יכולות.

העיתוי של התזכיר תמוה. בג"ץ דן בשתי עתירות נגד חלקים מהחוק: עתירה של האגודה לזכויות האזרח ועתירה של לשכת עורכי הדין. העתירות מתמקדות בחסיון העיתונאי, ברמת החשד שדרושה כדי להשתמש בנתונים, ובגורל ראיות שהושגו בדרך פסולה. משום שדורית ביניש ישבה בראש ההרכב, ולאחר פרישתה נותרו לה שבועיים לכתיבת פסקי דין, הרי שפסק הדין צפוי בימים הקרובים ממש – אלא אם ביניש תוחלף. מוטב היה למשרד המשפטים להמתין לפסק הדין.

במקום התיקונים שהציע, הנה רשימה חלופית: קביעת רף גבוה יותר של חשד שיכול להצדיק שימוש בנתונים, הגנה על בעלי חסיון (עורכי דין, פסיכולוגים, עיתונאים וכדומה), צמצום הגופים שיכולים לבקש שימוש בנתונים, צמצום האפיק הפנים-משטרתי למצבי חירום בלבד, פסילת ראיות שהושגו תוך הפרת הכללים, חובת דיווח של הרשויות לכנסת ולציבור על היקף השימוש, וביטול הפקודה המנדטורית.

מיכאל בירנהק הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו