בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום מעצרים, המשטרה מדברת עם הצעירים בטייבה

דווקא בעיר מוכת הפשע שבה השוטרים נחשבים לאויב, הוחלט לייסד פרויקט ייחודי שמפגיש נערים עם כוחות הביטחון

20תגובות

ביום שני האחרון, קצת לפני השעה שבע בבוקר, נכנסו שוטרי משטרת טייבה לדירה בעיר כדי לבצע חיפוש. הם פתחו את דלת חדר השינה שבו ישן צעיר בן 17, ששעה לאחר מכן היה אמור ללכת לתיכון המקומי ליום לימודים שגרתי. הבלשים ביקשו ממנו לקום מהמיטה, וכשהרימו את המזרן גילו אקדח עם כדור בקנה. הקטין הסביר לשוטרים שהוא מאוים על ידי כמה צעירים בעיר ולכן הצטייד באקדח.

לא פשוט להיות בימים אלה נער בטייבה. הפשע בעיר מקבל בברכה את כל מי שמעוניין להצטרף - רק צריך לבחור לצד מי אתה. מי שמאסו במציאות הזו ודורשים לשנותה הם חבורה של 38 נערים, תושבי העיר, תלמידי תיכון שבשנה האחרונה השתתפו בפרויקט "מנהיגות צעירה", שנועד ליצור שדרה מנהיגותית לעיר בעתיד.

מי שנבחר לנהל את הפרויקט היה רס"ר בכיר מאיר סיטבון, מפקד מתנדבים בתחנת טייבה, שנמצא בקשר עם בכירי העירייה. לפני כשנה פנה סיטבון לדוריה אבו עיטה, סגנית מנהלת אגף החינוך בעירייה, וניסה לגשש אם ניתן ליזום פרויקט משותף למשטרה ולכמה נערים בעיר. "בהתחלה סירבתי כי היה חשש מאוד גדול מהביקורת החברתית שהפרויקט יביא מקרב התושבים, ובייחוד כלפי הביטחון של הילדים. זה עדיין לא מקובל בטייבה לעבוד בשיתוף פעולה עם המשטרה", מספרת אבו עיטה. במשטרה החליטו לנסות שוב, ושלחו את סיטבון עם התחייבות של מפקד המחוז שיהיה מעורב אישית בהתקדמות הקורס. לדברי אבו עיטה, "בסוף החלטתי שאנחנו ניקח חלק בפרויקט במטרה ליצור בטייבה דור הגון יותר ושומר חוק. ההורים התחילו כבר בהתחלה להגיד שאנחנו מנסים להכשיר את השירות הלאומי והיו שני ילדים שיצאו מהתוכנית בגלל לחץ של ההורים".

ניר קידר

למרות הלחצים והפחדים, נפגשו הנערים שנה תמימה מדי כמה ימים לסדרה של שיעורים, שאת מרביתם העביר הקרימינולוג רמי נתור, תושב קלאנסווה. "הגרעין הזה, אם לא יידעו לטפח אותו, יתמוסס בתוך החברה הגדולה. הילדים האלה יש להם סביבה עם תפיסה אחרת כלפי המשטרה וזה לא פשוט". לדבריו, הבעיה המרכזית עם תחילת הפרויקט היתה עולם המושגים של הנוער. "מי שנכנס לכלא נתפס כגיבור. הוא גבר, הוא כבר בשלב שהוא הוכיח שהוא ראוי להיות בחבורה. יש משפט בערבית - ה'כלא הוא לגיבורים'. צריך היום לנסות ולשנות את הגישה הזו. לנוער יש דעה שלילית על המשטרה, אבל כאשר נותנים להם חיבור יומי למשטרה זה פותח אותם להבין ולהגיד את הדברים בפנים ולקבל תשובות בפנים".

במשטרה החליטו להרחיק עוד צעד, ולחשוף את הנערים למקומות שלא היו חשופים להם בני נוער מהמגזר. הם ביקרו במוקד המשטרה ושמעו תלונות של אזרחים שהתקבלו, בכוונה להסביר שתלונה למוקד 100 אינה הלשנה, וכי הדבר קורה כל יום, כל היום. הם גם הסתובבו בין בית הספר לשוטרים, מעבדת זיהוי פלילי ותחנות משטרה, הכירו יחידות מבצעיות וכל נגיעה אפשרית למשטרת ישראל. טקס הסיום נערך במתנ"ס, והמשתתפים חתמו על אמנת החיים הטובים שבה יש סעיף "שמירה על האינטרס הציבורי בעיר ללא קשר להשתייכות המשפחתית והפוליטית". בעיר כמו טייבה, זהו סעיף לא פשוט.

שבועיים לאחר סיום הקורס פגשנו את חלק מהבוגרים בטייבה. אף אחד מהם אינו לובש כיום מדי משטרה, וככל הנראה לא ילבש אותם במהרה. "גם היום אחרי הקורס הזה אני לא אהיה מסוגל לשים מדים של משטרה ולהיכנס לטייבה", אומר סאלח ג'אבר, בן 18, אחד המשתתפים. "אנחנו חיים בעיר שהמציאות שלה היא מציאות של אלימות ומקרי הרצח בטייבה כל הזמן בעלייה, והמשטרה לא עוזרת לנו לאהוב אותה באופן שהיא מטפלת בנושא הזה".

אבו עיטה מנסה לעצור את ג'אבר ומבקשת שלא נעלה את נושא השירות הלאומי. "בגלל המציאות הקשה של טייבה, אני מבקשת ממך לשאול שאלות שלא יסכנו את הילדים. לא צריך לשאול אותם על השירות הלאומי, כי המצב מאוד עדין". ואולם, נראה שדווקא ג'אבר ושאר הנערים אינם חוששים לדבר. "בשבוע שעבר עברתי מבחנים לקראת לימודי רפואה", מספר ג'אבר. "באחת השאלות נשאלתי לגבי היחסים שבין מטפל למטופל ועל יחסי האמון שצריך ליצור בין השניים. אני רואה את אותו הדבר עם המשטרה, אנחנו היום בשלב שאנחנו צריכים לבנות את האמון שלנו במשטרה והם בנו, כדי שנוכל לטפל בבעיות הקשות שיש לנו היום בטייבה. אין ספק שהקורס הזה הגביר לנו את המודעות לגבי המשטרה ולגבי הרצון שלה לעשות דברים טובים, אבל אני מאוד מקווה שהקורס הזה גם הצליח ללמד את המשטרה משהו עלינו".

"צריך להבין מאיפה חוסר האמון הזה", קוטעת את השיחה לינה טיבי, בת 17 וחצי, שאביה, בן דודו של ח"כ אחמד טיבי, הוא ממתנגדי חוק השירות הלאומי לכולם. "אני מבחינתי הייתי הולכת ברחוב בטייבה ורואה שוטר כל הזמן הייתי מנסה לברוח למדרכה השנייה כדי שהוא לא יעצור אותי וייקח אותי לתחנה".

"אין לנו שומר בבית הספר כמו שיש בשאר המקומות בישראל", מספרת טיבי. "אני לומדת בכיתת מחוננים ואני יודעת על ילדים שמגיעים עם סכינים. היה ילד בבית הספר שרק בגלל ריב טיפשי נדקר 16 פעמים בחצר בית הספר. למה אף אחד לא שואל איך יכול להיות שכל כך הרבה ילדים מגיעים עם סכין בתיק לבית הספר?".

איהאב דסוקי, בן 18, שמתחיל ללמוד רפואה בעוד חצי שנה, מסביר: "אני רחוק מאוד מגיוס למשטרה, אנחנו בקורס הזה לדעתי הצלחנו לבנות שפה משותפת כדי להתחיל ולבנות רק את הבסיס".

לדברי לינה טיבי, "כשהסתיים הקורס וכולם התחילו לשמוע עליו התחלתי לקבל ביקורות מאוד קשות. הגשתי פרויקט גמר במחשבים ורק אחרי ההגשה הבנתי שמישהו הכניס לתוך הפרויקט הודעה שאני רוצה לגייס את הנוער בטייבה למשטרת ישראל. היה כתוב שם 'מזימה לגייס למשטרה' ו'משתפת פעולה עם המדינה'. במקרים אחרים אמרו לי שאני מנסה לקדם את השירות הלאומי. אני לא צריכה להיות שוטרת כדי לנסות להשפיע על האוכלוסייה. אני יוצאת עם החברים שלי ומחלקת פליירים של זהירות בדרכים ועושה הרבה פעילות עם החברה בטייבה. אי אפשר לחייב את מי שלא רוצה לקום ולהתנדב, לא לשירות לאומי ולא למשטרה".

לדברי מפקד מחוז המרכז במשטרה, ניצב בנצי סאו, אסור להיות מתוסכלים אם לא נראה תוצאות בטווח המיידי. "הציבור הערבי מאוד חשדן כלפי המשטרה ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לשנות את העמדות. אני רוצה לנסות לטעת בהם את האמונה שיש בהם יכולת להשפיע על עיצוב המגזר בשנים הבאות ולא להפקיר את הרחובות לעבריינים. תושב טייבה שיתגייס לתחנה ישרת את העיר שלו ואת הציבור שאתו הוא חי. אני מעריך שזה יתממש בתקופה הקרובה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו