עצורים ומשפחותיהם: "היינו תמימים, בית המשפט הוא רק חותמת גומי"

ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ג'קי חורי - צרובה
ג'קי חורי

ביאן חנאטשה מתקשה להסביר לבנותיה, מייס בת ה-14 ומלק בת השש, מה הסיבה להיעדרותו של אביהן, וליד, למשך זמן כה רב. האב וליד נעצר על פי צו מינהלי ב-22 בנובמבר למשך שישה חודשים. אין זו הפעם הראשונה שהוא נעצר, אף שמעולם לא הוגש נגדו כתב אישום. על פי גורמי ביטחון, הוא פעיל בחזית העממית בחזית לשחרור פלסטין.

בפברואר האחרון פנה חנאטשה באמצעות עו"ד מחמוד חסאן בעתירה לבג"ץ, אולם העתירה נדחתה ובית המשפט הסתמך על חוות דעת סודית של גורמי הביטחון. ביאן, תושבת ירושלים המחזיקה בתעודת זהות ישראלית, מספרת כי לפני הדיון מסרה נציגת המדינה עותק מעמדתה לסנגור, ושם נטען שחנאטשה חבר בג'יהאד האסלאמי.

"שאלנו איך זה יכול להיות - פעם הוא בחזית עממית ופעם בג'יהאד איסלאמי? ואז להפתעתנו נציגת המדינה אמרה שמדובר בטעות והמסמך מיוחס בכלל למישהו אחר", אמרה. "זה רק מוכיח את הזלזול בעצורים ואפילו בבית המשפט, שהופך לסוג של חותמת גומי בהקשר זה. אנחנו, בתמימותנו, פנינו לבית המשפט בתקווה שיכול לשנות ולבטל את הגזרה, אולם באופן לא מפתיע שום דבר לא השתנה".

סאמר ערביד, גם הוא תושב רמאללה, נעצר כמה פעמים על פי צו מעצר מינהלי. בעניינו, הוא טוען, המעצר המינהלי היה כלי לעקוף החלטה של בית המשפט, שהורה לקצר עונש שנגזר עליו ב-2003. ערביד הורשע בעבירות ביטחון בהיותו פעיל בחזית העממית ונידון ל-42 חודשי מאסר בפועל. הוא ערער על חומרת העונש, ובית המשפט קיצר את המעצר ב-10 חודשים, אולם כמה ימים לפני שחרורו קיבל לידיו צו מעצר מינהלי שישאירו אותו במעצר.

אשתו ובנותיו של העצור המינהלי וליד חנאטשה בביתם ברמאללה, שלשוםצילום: אחמד גאראבלי

ערביד ניהל מאבק משפטי נגד הצו, אך הכרוניקה חזרה על עצמה: בכל פעם, עם קיצור הצו, היה מקבל צו חדש. "זה חזר על עצמו ארבע פעמים, ובסופו של דבר נשארתי בבית הסוהר עוד 12 חודשים, למרות ההחלטה לקצר את העונש". במארס 2007 הוא נעצר שוב, הפעם לשנה וחצי: "הכל נשאר חסוי, אתה לא יודע כלום ואין מי שיכול לעזור לך".

סוגיית המעצרים המינהליים עלתה באחרונה לסדר היום עם שביתת הרעב של פעיל הג'יהאד האיסלאמי, חאדר עדנאן, שנמשכה 67 יום, עד לשחרורו עם פקיעת הצו בעניינו באפריל השנה. בעקבותיו פתחה גם הנא שלבי בשביתת רעב, שנמשכה יותר מ-40 יום, וכעבור זמן מה הצטרפו אליה כ-2,000 אסירים פלסטינים - בהם העצורים המינהליים. השביתה הביאה להסכם עם המדינה, המתייחס גם לאותם עצורים - אם כי אופן מימושו אינו ברור.

עו"ד סחר פרנסיס, מנהלת מרכז אדמיר, אמרה כי "עמדת בית המשפט העליון בשנים האחרונות בקשר למעצר מינהלי היא עמדה פאסיבית. ברוב המקרים בית המשפט רואה לנכון לאשר את הצווים ולסמוך באופן מוחלט על החומר החסוי".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ