בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרידה מריבלין

השופט שהדגיש את חופש הביטוי

אחרי 13 שנה, השופט הוותיק פושט את הגלימה. כהונתו התאפיינה בעמידה על חופש הביטוי וחופש העיתונות בשורה של פסקי דין; טבע גם חותם בדיני נזיקין

13תגובות

יותר מכל שופט אחר, השופט אליעזר ריבלין נחשב מזוהה עם הגנה על חופש הביטוי. ריבלין, שיסיים היום את כהונתו בגיל 70, התחיל את הקריירה השיפוטית שלו כשופט תעבורה ב-1976. הוא העפיל לבית המשפט העליון, שם כיהן בשנים האחרונות כמשנה לנשיא, והיה אמון על פסקי דין מנחים בתחום חופש הביטוי וחופש העיתונות, שהאחרון שבהם הוא פסק דינו בערעור שאותו הגישה אילנה דיין נגד סרן ר'.

פסק הדין המהדהד, שמעורר עדיין פולמוס בקרב משפטנים, הוא רק אחד בשורה של פסקי דין שבהם היה מעורב במרוצת השנים. הבוקר יקריא את תמצית פסק הדין שאיתו בחר לסיים 13 שנות כהונה בבית המשפט העליון, כשבשלושת החודשים הקרובים ישלים את כתיבת פסקי הדין שנותרו על שולחנו.

פסק הדין שאותו בחר ריבלין לקרוא בטקס הפרישה הבוקר עוסק בהולדה בעוולה, הנוגעת לזכות הנתונה לאדם בעל מוגבלות מלידה לתבוע פיצויים מהצוות הרפואי, שבדק את אמו לקראת או במהלך ההיריון. העילה הוכרה על ידי בית המשפט העליון לפני יותר מ-25 שנה, והבוקר יכריעו השופטים בשאלת גבולותיה ושאלות נוספות הנגזרות מכך.

דניאל בר-און / ג'יני

ב-2006 היה ריבלין בדעת מיעוט כשסבר שיש לדחות ערעור שהגיש פעיל הימין הקיצוני, איתמר בן גביר, לאחר שאמנון דנקנר כינה אותו "נאצי" בתוכנית פופוליטיקה בערוץ. ריבלין כתב אז דברים שיצוטטו אחר כך בהזדמנויות שונות, על מקומו ומעמדו הראויים של חופש הביטוי. "חירות הביטוי", הוא כתב, "היא 'ציפור נפשה' של הדמוקרטיה", "אם החירויות", "הנדבך העליון של זכויות היסוד".

הגנה על חירות הביטוי - גם בעידן הדיגיטלי

בספירה הציבורית, סבר ריבלין, גבולות חופש הביטוי צריכים להיות רחבים במיוחד, שכן ההגנה על חופש הביטוי הפוליטי הוא תנאי לקיומו של הליך דמוקרטי. לפני כשנתיים דחה ערעור של מטפל אלטרנטיבי, שהושמץ על ידי טוקבקיסט אנונימי בפורום באינטרנט, ואשר ביקש לחייב את ספקית האינטרנט לחשוף את זהות המשמיץ כדי להגיש נגדו תביעת דיבה.

ריבלין התנגד לחשיפת זהות הטוקבקיסט, ועיגן את חופש הביטוי ברשת, כשקבע כי האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש ביטוי. "היכולת לשמור על עילום שם היא לעתים תנאי לעצם האפשרות או הנכונות להתבטא", כתב. "ייתכנו בהחלט מצבים שבהם המסרים החשובים ביותר יהיו עצורים בתוך האדם פנימה, והיכולת לומר את הדברים באופן אנונימי תוכל לפרוץ את החסמים".

פסק הדין שהוביל יחד עם השופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית בעניין סרן ר', נחשב למסכם את משנתו באשר לחופש הביטוי. פסק הדין הזה עורר לא מעט פולמוס בקרב משפטנים ועדיין לא ברור אם בית המשפט העליון יקבל את בקשתו של סרן ר' לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים, לאחר פרישתו של ריבלין.

ריבלין קבע כי פסק הדין של השופט נעם סולברג, שכיהן אז בבית המשפט המחוזי בירושלים, החמיר בפרטי הלוואי שבכתבה, באילוצי עריכה ובשיקולי יצירה, ובכך הכביד באופן משמעותי ופסול על חופש הביטוי. ריבלין, ביחד עם עמיתיו להרכב, קבעו כי קיימת חובה מוסרית או חברתית של העיתונות לאפשר פרסום שיש בו עניין ציבורי משמעותי, כאשר הפרסום הוא תוצר של עבודה עיתונאית אחראית.

"בעת הזו יש לשוב למושכלות ראשונים אשר דומה כי נשתכחו במחוזותינו", כתב ריבלין בפסק הדין. "מדוע מוגן חופש הביטוי בחברות החופשיות? מדוע ייחשב הוא כזכות אדם ראשונית? שאלות אלה שסבור הייתי כי לא תישאלנה עוד צריכות תשובה מחדש, להזכיר את שנשכח.. יש לדרוש את הדברים שהנחילו לנו ראשונים - מחדש".

ריבלין הוא דור שביעי לילידי ירושלים. שנתיים הוא שימש שופט תעבורה, ואז ב-1978 מונה לשופט שלום בקרית גת. ארבע שנים אחר כך הוא מונה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, וב-1999 זכה במינוי זמני בבית המשפט העליון. ב-2000 הוא מונה לכהונת קבע בבית המשפט העליון ומאז 2006 שימש משנה לנשיא - תחילה של הנשיאה דורית ביניש ומאז פרישתה, משנה לנשיא אשר גרוניס.

ריבלין הוא ותיק השופטים בבית המשפט העליון. הוא היה אמור להתמנות לנשיא אחרי פרישתה של ביניש, לתקופה של שלושה חודשים, אך ויתר על המינוי ואיפשר את בחירתו של גרוניס. האקט הסמלי הזה, לדעת אחד מחבריו בבית המשפט העליון, מלמד יותר מכל על האיש - צנוע, ענו, מתרחק מגינוני כבוד.

"עמדות ניאו ליברליות שפגעו בזכויות העובדים הזרים"

לריבלין היו פסיקות מגוונות נוספות. בתחום המזוהה עמו יותר מכל, דיני הנזיקין, יצר את "הלכת השנים האבודות" שהכירה בזכותם של יורשים לקבל פיצוי על אובדן יכולת ההשתכרות של יקירם, בשנים שבהן היה עובד לולא היה מת.

הלכה זו, שחוללה רעידת אדמה בדיני הנזיקין, הצטרפה לשורה של פסקי דין בתחום, שביטאו את תפישתו בעניין השוויון. כך היה כשפסק כי פיצוי בגין אי יכולת השתכרות לקטינים שניזוקו ייעשה על בסיס אחד - השכר הממוצע במשק - ולא על בסיס השכר הממוצע במגזר שאליו הם השתייכו. בבסיס תפישה זו עמדה ההנחה כי כל ילד בישראל, על אף הרקע ממנו בא, יכול למצוא את דרכו למעגלי השתכרות שונים.

לצד שינויים בתחום דיני הנזיקין, היה ריבלין בדעת מיעוט כאשר סבר שאין לפסול את חוק טל, והסביר ש"סוגיית גיוסם או אי גיוסם של בני הישיבות החרדיות לצבא הגנה לישראל היא, בראש ובראשונה, סוגיה חברתית מורכבת, שהפתרון לה הוא אבולוציוני".

ריבלין גם סבר כי יש לדחות את עתירת התנועה לאיכות השלטון, נגד החלטת ראש הממשלה דאז אריאל שרון, למנות את צחי הנגבי לשר לביטחון הפנים אחרי הבחירות לכנסת ה-16, בשל מעורבותו במספר פרשיות, והיה בדעת רוב בעתירות לבג"ץ נגד פסילת הסדר הטיעון שגובש עם הנשיא לשעבר, משה קצב. בעניין חוק האזרחות, ריבלין הצטרף לדעת הרוב שסברה כי אין לפסול את החוק האוסר איחוד משפחות בין בני זוג פלסטינים לאזרחי ישראל.

היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, סבור כי לצד תרומתו הרבה של ריבלין בהגנה על חופש הביטוי, והטבעת חותמו בדיני הנזיקין, ריבלין ביטא עמדות בעייתיות בכל הנוגע לזכויות זרים בישראל. "ריבלין סטה בפסיקתו מהעיקרון החשוב של משפט העבודה, לפיו אין תוקף להסכמתו של עובד לפגיעה בזכויות מסוימות שלו".

לדבריו, "הוא לקח חלק בפסק דין בו הותרה כבילה של עובדי קבלן טורקים לחברה המעסיקה אותם, בנימוק שהעובדים בוודאי מעדיפים עבודה בתנאי כבילה, תחת הימנעות מהעסקתם כלל. במקרה אחר הוא קבע כי אין להחיל על עובדי סיעוד זרים את חוק שעות עבודה ומנוחה, מתוך ההנחה הניאו-ליברלית שעובדי סיעוד יעדיפו להיות מועסקים בתשלום זעום ומסביב לשעון מאשר לא להיות מועסקים כלל".

יקיר אומר כי באחרונה ריבלין "הגדיל לעשות" כשהוציא צו על-תנאי בעתירה, במסגרתה בחר לאמץ פרשנות לחוק הכניסה לישראל, שמאפשרת בנסיבות מסוימות להחזיק עובד זר במעצר מינהלי, גם כשלא מתנהל נגדו הליך גירוש. "מצד אחד, ריבלין היה הסמן הליברלי בעליון בהגנה על חופש הביטוי, מצד שני בפסיקתו בעניין מי שאינם אזרחי ישראל, ריבלין הביע עמדות ניאו-ליברליות קיצוניות שבאו על חשבון זכויות האדם של מהגרי העבודה", סיכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו