בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעקבות עתירת "הארץ"

שב"ס יחויב לחשוף את המוסדות אליהם מופנים הנידונים לעבודות שירות

משרד הרווחה ושב"ס סירבו עד כה לחשוף את המידע בטענה לנזק שייגרם למערך עבודות השירות. ביהמ"ש: פרסום המידע חשוב לצורך ביקורת ציבורית

8תגובות

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את עתירת "הארץ" והורה לשירות בתי הסוהר לחשוף את רשימת הגופים שאליהם מופנים מורשעים שנידונו לעונש מאסר בתנאי עבודות שירות ועונש של שירות לתועלת הציבור. בית המשפט כתב בהחלטתו כי "הזכות לקבלה וחשיפה של מידע הנמצא בידי הרשות, בכל הקשור בהצבת עובדי שירות והתאמתם למעסיקים, שבחלקם הגדול הם מוסדות שלטון ובחלקם האחר מוסדות ציבוריים, חשובה במיוחד לצורך הביקורת הציבורית. החשיפה חשובה גם כדי שהציבור יעמוד על חלוקת המשאבים של עובדי השירות למעסיקים השונים".

את עיתון "הארץ" ייצגו בעתירה עורכי הדין טלי ליבליך ונתי חי. "הארץ" דרש לקבל משב"ס ומשרד הרווחה את פירוט המוסדות שמעסיקים את עובדי השירות (מועצות, עיריות, בתי חולים, בתי תמחוי וכו') ואת סוג העבודות שהם נדרשים לבצע (תחזוקה וניקיון, עבודות משרדיות, מתן שירות לנזקקים, ניוד חולים וכו'). דוברי שב"ס ומשרד הרווחה דחו את הבקשה וסירבו להעביר מידע על כך. בשב"ס נטען כי "חשיפת פרטי המעסיקים עלולה לגרום חלילה להפעלת לחצים על גופים הנ"ל להעסקת עובד שירות כזה או אחר, על כל הנובע וממשתמע מכך לרבות שימוש באיומים, הצעת שוחד וכיו"ב....בנוסף ומעל לצורך נציין כי מדובר במספר לא מבוטל של מעסיקים שרבים מתוכם מעדיפים לשמור על פרטיותם ואנונימיות". משרד הרווחה טען להגנתו כי "אין רשימת מסגרות קבועה אותה ניתן להציג", וכי "כל פגיעה בנכונות המוסדות עלולה לפגוע בעצם אפשרות הענישה במערך עבודות השירות, ובכך להגדיל את הצפיפות בבתי הסוהר ואת עלויות הענישה למשלמי המס. פגיעה שכזו תשפיע לרעה גם על סיכויי השיקום של הנידונים, ותגדיל את שיעור העבריינות החוזרת".

השופט אילן שילה קיבל את העתירה ומתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה, ועל האופן שבו היא מאמצת את "טענת הבושה" של המוסדות, שמצד אחד מעסיקים את הנידונים, ומצד שני מסרבים לחשוף את שמם. "מסר זה פוגע בחברה בשני היבטים. ראשית משמעותו היא שאין המדינה מאמינה ביכולתם של הנידונים להשתקם ולהתחנך, או שלמצער היא מטילה ספק בכך. שנית, המדינה תומכת בגישת המוסדות המסרבים לחשוף את שמותיהם, בטענתם שאין זה ראוי כי ייקחו חלק בשיקום. בסירובה אף מתעלמת המדינה מהתועלת שבפרסום, באפשרות הניתנת לה ולציבור לפקח פיקוח מדוקדק יותר על התאמת המועסק למעסיק, ובאפשרות לפקח על ההטבה הניתנת למוסדות המעסיקים בהעסקת עובדי השירות ללא תשלום".

תומר אפלבאום

בית המשפט שלל גם את טענת שירות בתי הסוהר שפרסום שמות המוסדות עלול ליצור מצב שלפיו גורמים עברייניים ילחצו על מוסדות להקל עם קרוביהם: "החששות שמביעה המדינה בתשובתה, כגון הצפת בתי הסוהר, הגדלת עלויות הענישה, הצעות שוחד פוטנציאליות, איומים על מעסיקים וכיו"ב, אינם אלא חששות גרידא... החששות של איומים ושל הצעות שוחד נראים סתמיים, ומכל מקום תפקיד המדינה וחובתה למנוע עבירות כאלה ולהביא לענישת מציעי השוחד ומקבליו".

בית המשפט מצא שהסירוב להעביר את המידע, כמו גם החששות שהועלו במהלך העתירה, לא נבדקו ולא הסתמכו על עובדות, וכי גם אם היו מוצדקים, אינם עומדים כנגד הזכות לחופש המידע. "המדינה לא הציבה תשתית לעובדות שהיא טוענת להן... החששות העמומים שמביעה המדינה לתפקוד מערך עבודות השירות אינם עומדים כנגד העיקרון היסודי של חופש המידע והצורך בביקורת ציבורית על המשיבים ופעילותיהם. ועוד, אפילו תאמר כי עלולה להיגרם פגיעה כלשהי למערך עבודות השירות, הרי פגיעה זו אינה עומדת כנגד הזכות לחופש המידע".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו