בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת על גביית אגרה עבור ייצוג משפטי: "כרסום בזכות אדם בסיסית"

גורם בסנגוריה הציבורית אמר ל"הארץ" כי המהלך, שיניב למדינה 10 מיל' שקל בשנה, יהפוך את הסנגוריה ל"גוף ביורוקרטי שמתעסק בבדיקת תלושי שכר"

8תגובות

עורכי דין, פוליטיקאים, אקדמאים ועמותות חברתיות מתחו ביקורת על החלטת משרד המשפטים והסנגוריה הציבורית לגבות אגרה עבור ייצוג משפטי, כפי שפורסם הבוקר (חמישי) ב"הארץ". לפי ההחלטה החדשה, תתאפשר גביית סכומים שינועו בין 300 ל-1,200 שקלים עבור ייצוג משפטי. לצד החיוב באגרות, יינתנו פטורים למי שלא יצליח לשלם את האגרות. לעת עתה, החובה לתשלום אגרה נקבעה כהוראת שעה לשנתיים, והיא תבחן מחדש בתום שנה.

גורם בסנגוריה הציבורית אמר היום ל"הארץ" כי במהלך השנים היתה מחלוקת קשה בתוך הסנגוריה אם להסכים לגביית האגרות או אם לאו, ועמדתה הרשמית של הסנגוריה היתה להימנע ככל הניתן מהטלת אגרות על מיוצגים. לדבריו, מעבר להיבט העקרוני של גביית שירות בסיסי כמו הגנה בפלילים בכסף, הדבר יהפוך את הסנגוריה לגוף ביורוקרטי שיצטרך לבחון בקשות לפטור מתשלום אגרה. 

"הטילו על הסנגוריה הציבורית תפקיד דומה לזה של חקירת יכולת בהוצאה לפועל. הסנגוריה צריכה להתעסק בייצוג משפטי, ולא בביורוקרטיה ובבדיקת תלושי שכר", הוסיף הגורם. 

לדברי עו"ד יובל אלבשן, סמנכ"ל עמותת ידיד, מטרת הטלת האגרות על המיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית נועדה להרתיע אותם מלקבל את השירות ומהווה חסם משמעותי בפני ייצוג משפטי. לדבריו, עוד ב-1998, כשעלה הרעיון בפעם הראשונה, ביוזמת האוצר, עמותת ידיד התנגדה למהלך, ולהתנגדות היה שותף גם פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית, שראה בגביית אגרה סכנה לייצוג המשפטי. 

פרופ' מן, שהתנגד למהלך, כתב אז לעמותת ידיד כי "מהרגע שהעלה משרד האוצר את יוזמת האגרות, הסנגוריה הציבורית התנגדה לכך כדי למנוע פגיעה בזכות הייצוג של הנזקקים לשירותיה. עם זאת, ובמטרה לבחון את הנושא, הסכימה הסנגוריה לתקופת ניסיון שבמהלכה תיבחן השפעת האגרה על מתן הייצוג".

אלבשן הוסיף כי עמותת ידיד ניסתה לגבות, כפיילוט, סכומים בין 15 ל-20 שקלים עבור ייעוץ משפטי וייצוג, אולם הבינה כי המהלך מרתיע אנשים מלקבל עזרה, גם אם מדובר בסכומים זעומים.

פרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, הסביר את התנגדותו למהלך. "כל מהות הענקת סנגוריה ציבורית היא שמעוטי היכולת לא מסוגלים להעמיד לעצמם הגנה משפטית בכספם", אמר פרופ' גרוס, "אני מבין את הדחק של משרד המשפטים, אבל לקיחת כסף ממי שאין לו מהווה פגיעה באידיאולוגיה. הזכות לייצוג משפטי היא חלק מזכות אדם בסיסית, וגביית תשלום, גם אם הוא נמוך, מכרסמת ומאיימת על הזכות הזאת".

גם יו"ר סיעת מרצ, זהבה גלאון, הביעה מחאתה על ההחלטה. "לא ייתכן שזכות הייצוג בבתי המשפט, שהיא זכות בסיסית של כל אזרח במדינה דמוקרטית, תהיה מותנית ביכולת כלכלית. זו התנערות נוספת של המדינה מחובותיה כלפי אזרחיה", אמרה גלאון שקראה לשר המשפטים יעקב נאמן לחזור בו. "ההכנסה של 10 מיליון שקלים על גבן של אוכלוסיות מוחלשות היא 'כסף קטן' לעומת הפטורים של מיליארדים שהמדינה נותנת למאיון העליון ולבעלי ההון".

לדברי עו"ד ערן גולן, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, מטעם סיעת "לתכלית ראויה", שהוקמה על ידי עורכי דין חברתיים, החשש הגדול הוא מכך שהפגיעה בזכות לייצוג משפטי בהליך הפלילי, שהיא אחת מהזכויות החברתיות החשבות שקיימות, לא תיעצר באגרות הנוכחיות.

"המציאות מלמדת שמרגע שמוטל מס חדש, וביחוד בתחום השירותים החברתיים, משרד האוצר מתקשה לוותר עליו ובמרוצת השנים שיעורו הולך וגדל, כאשר איש לא זוכר את ההבטחות המרגיעות שניתנו עם הטלתו", אמר גולן.

ממשרד המשפטים נמסר כי האפשרות לקבוע אגרות קבועה בחוק הסנגוריה הציבורית, והחל בשנת 2000 הוטלה חובת תשלום אגרה על חלק מהזכאים לייצוג. עם השנים, נוכח שינויים בעילות המינוי של סנגורים ציבוריים, נוצר מצב שרק אחוז קטן מלקוחות הסנגוריה חויב בתשלום האגרה. לכן, האגרות החדשות נועדו לתקן את השחיקה שנוצרה בחובת התשלום.

עוד טוענים במשרד המשפטים כי ישנם מקרים בהם מתמנה סנגור ציבורי לייצג נאשם ללא קשר למצבו הכלכלי, "על כן ברור שיש לקוחות אשר יש בכוחם להשתתף בעלות הייצוג, בשיעור הנמוך יחסית אשר נקבע באגרות".

"הרעיון הבסיסי הוא שלקוחות שיכולים לעמוד בתשלום האגרה - ישלמו ואילו לקוחות שמתקשים לעמוד בתשלום יזכו בפטור", נכתב בתגובת המשרד, "הסנגוריה הציבורית פועלת בדרכים פשוטות ויעילות שיאפשרו פניות בבקשה לפטור או הקלה, כך שמי שלא יכול לעמוד בתשלום לא יתבקש לשלם ולא יינקטו כנגדו הליכי גבייה. השירות אינו מותנה בתשלום ולא יחולו עיכובים בירוקרטים בשל העדר תשלום".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו