בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת השרים לחיסול החקיקה

שקט, כאן פוסלים חוקים

הדילים, הדיונים הסגורים והעומס הכבד. ועדת השרים לחקיקה מפילה בחשאי הצעות חוק בלי הסברים - לא לח"כים היוזמים וגם לא לציבור

47תגובות

חבר הכנסת יריב לוין (ליכוד) ביקש לקדם באחרונה הצעת חוק תמימה: דרישה לחייב את הביטוח הלאומי להודיע לחיילים משוחררים שעליהם לשלם דמי ביטוח מרגע שחרורם. "כיום, יש אזרחים שנדרשים לשלם קנסות באלפי שקלים לאחר שלא שילמו את דמי הביטוח במשך שנים כי אף אחד לא עדכן אותם", הסביר. לוין, אחד מחברי הכנסת החרוצים במשכן, מיהר לנסח את ההצעה יחד עם ח"כ חיים כץ (ליכוד) והניח אותה בתחנה הראשונה במסלול, שולחן ועדת השרים לחקיקה.

במידה רבה, ובניגוד לדימוי הרווח, אין זו מליאת הכנסת שדנה את החוקים לשבט או לחסד. ועדת השרים לחקיקה - הכוללת 17 שרים ומתכנסת מדי שבוע - היא זו שמחליטה אם לחייב את חברי הקואליציה לתמוך או להתנגד לכל אחת מהצעות החוק שיועלו להצבעה במליאה. אם היא מתנגדת לחוק מסוים, למעשה נחרץ גורלו ומובטח כי הרוב האוטומטי של הקואליציה יפיל אותו.

אלא שהחלטות הוועדה אינן שקופות. עמדות השרים שנאמרות בתוך החדר לא דולפות החוצה ובאופן רשמי לא טורחת הוועדה לציין מי מבין השרים תמך בהצעה ומי התנגד לה. לא פעם השרים מתבקשים להצביע בוועדה על בסיס "דיל" שנרקם מאחורי גבם, ולא בהכרח בהתאם לצו מצפונם.

כשהגיעה הצעתו של לוין לדיון בוועדה, החברים בה בחנו אותה והחליטו, ללא נימוק, לדחות אותה. עד היום לא מצליח להבין לוין את הסיבה לכך. "אני לא צריך לפעול כמו גשש בלש כדי לדעת מה היה בוועדה. המצב הזה, שבו חברי כנסת לא יודעים איך הצביע כל אחד מהשרים בישיבה, הוא בעייתי", סיפר לוין, ממובילי הדרישה לשקיפות בוועדת השרים לחקיקה. "אם לא אדע למה החוק נפל ומי מתנגד לו, לא אוכל לנסות ולשכנע שהחוק מוצדק ולא אוכל להכניס בו שינויים". לדברי לוין, "ועדת השרים היא הבלם, מה שלא עובר שם, מת".

אף על פי שבוועדה חברים 17 שרים, לישיבות רבות באים שישה-שמונה שרים ולאחרות אף פחות. אולם לא תמיד אפשר להאשים אותם: עומס העבודה שמוטל עליהם גדול ועם זאת, הוועדה דורשת מהם להשקיע מדי שבוע שעות ארוכות כדי לדון ב-30 או 40 הצעות חוק חדשות.

לפני חודשים אחדים יזמה ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו), הצעת חוק הקוראת לוועדה לפרסם את הנימוקים להחלטותיה. באופן לא מפתיע, דחתה הוועדה הצעה זו, כמו הצעות אחרות שקראו לשקיפות בהתנהלותה.

"זאת קטסטרופה", סיפרה לוי אבקסיס על מקרה שבו נדחתה הצעת חוק חברתית שהגישה. "אחרי שהוועדה דחתה הצעת חוק שהגשתי, שנועדה לגונן על ילדים, התברר לי שדווקא שר שאמור להגן על אינטרסים של האוכלוסייה הזאת יצא נגד החוק. זה כמובן לגיטימי, אבל עליו לדעת שהוא צריך לנמק את הצבעתו ולא להסתיר אותה. אם היה פרוטוקול, הוא היה חושב פעמיים לפני ההצבעה".

בשנה האחרונה היתה הוועדה מעורבת בלא מעט הצעות חוק שנויות במחלוקת. בין היתר, מאחורי התמיכה הקואליציונית הרחבה לחוק הנכבה או לתיקון לחוק לשון הרע, עמדה ועדה זו. גם בחודשים האחרונים היא שיחקה תפקיד משמעותי בחקיקה. כך החליטה הוועדה כי שרי ממשלה יתנגדו לחוק ההסדרה, שנועד להכשיר את הבנייה במגרון ובגבעת האולפנה. חברי הכנסת של הקואליציה אמנם הורשו לתמוך בחוק אך בהצבעה בממשלה, בלחצו של נתניהו, החוק נפל.

חוק שאותו אישרה הוועדה באחרונה - ואושר השבוע בכנסת - הוא זה שמאריך את הוראת השעה המעניקה למשטרה ולשב"כ פטור לשלוש שנים נוספות מתיעוד בווידיאו של חקירות חשודים בטרור ועבירות ביטחוניות. חוק נוסף שבו תמכה הוועדה הוא זה הידוע בשם "חוק יאיר לפיד" שאילץ את העיתונאי הפורש להכריז מיד על הקמת מפלגתו ולהיות כפוף לדרישות מבקר המדינה בכל הנוגע לגיוס כספים. הצעה שנויה במחלוקת אחרת שהוועדה אישרה היתה זו המעניקה הקלות מס לתורמים" לעידוד ההתיישבות". ההצעה, שעברה בינתיים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, מעניקה זיכוי של עד 35% מגובה התרומה. יוזמי החוק אמנם הצהירו שהחוק נועד לסייע להתיישבות בנגב ובגליל, אלא שההצעה לא מבחינה בין יישובים אלה לבין ההתנחלויות.

יצוין כי החלטות הוועדה, בפועל, כמעט אינן ניתנות לערעור: לשרים עומדים אמנם שני מנגנוני ערר - לוועדה או לממשלה - ואולם בפועל השימוש בעררים רק תוקע את הצעות החוק: רק עררים ספורים עלו לדיון מחודש בממשלה בקדנציה החולפת, מתוך עשרות שהגישו השרים.

מדוע דיוני הוועדה חסויים? גורמים המעורים בעבודתה טוענים שהחיסיון מאפשר לשרים לפעול באופן נטול פניות ולקבל החלטות לא פופוליסטיות ולא פופולריות בגלל שיקולים רחבים יותר. במקרים אחרים, החיסיון מאפשר לשרים להצביע בהתאם ל"דיל" שנרקם בין סיעות הקואליציה, גם אם זה אינו עולה בקנה אחד עם עמדתם בנושא זה. כך, הם גם לא חוששים להצביע נגד הצעות שיזמו חברי כנסת שמיודדים איתם. במקרים אחרים, החיסיון מאפשר לשרים שלא להתייצב כלל לדיונים על חוקים רגישים שבהם אין להם רצון להביע עמדה.

לדברי לוין, "צריכה להיות דרך ביניים. השאלה מי הצביע בעד או נגד צריכה להיות גלויה. צריך לתת לפחות את נימוקי ההתנגדות. לבוא ולהגיד שהוועדה התנגדה זה בסדר, אבל חייבים להציג נימוק כולל של הוועדה שעל בסיסו הדחייה". לוין אף מציע לצמצם את מספר החברים בוועדה ולמנות אחרים: "יש הרבה שרים בלי תיק שיכולים להקדיש יותר זמן לנושא הזה, במקום השרים העסוקים"

באחרונה שלושה ארגונים - התנועה לחופש המידע, הסדנה לידע ציבורי והמשמר החברתי - לקחו על עצמם לנהל מאבק להגדלת השקיפות בוועדה. הם פנו ללשכת ראש הממשלה בדרישה לקבל פרוטוקולים שהפיקה הוועדה ולהפתעתם גם קיבלו אותם. אלא שהפרוטוקולים עצמם דלילים ולא חושפים כיצד הצביע כל אחד מהשרים או מה אמר בדיון. עם זאת, עיון בפרוטוקולים מגלה לראשונה מי נכחו בדיונים וכמה תמכו בכל אחת מהצעות החוק - מבלי לציין את שמות השרים. בנוסף, ניתנים - לראשונה - נימוקים בסיסיים להחלטות שהתקבלו סביב הצעות החוק השונות. כעת שוקלים שלושת הארגונים פנייה לערכאה משפטית שתביא לחיוב הוועדה בפרסום פרטים אלה לציבור.

מה בכל זאת אפשר ללמוד מן הפרוטוקולים האלה? מסתבר שלא מעט. מניתוח שעשו בארגונים מתברר שהשרים מתייצבים לדיונים "סקסיים" ותקשורתיים, הנוגעים לענייני חגים או שירות לאומי, בהם השתתפו שישה או שמונה שרים. לעומת זאת, בדיונים על חוקים חשובים בנושאי דיור - שנערכו דקות ספורות אחר כך - מתועד בדיון רק יו"ר הוועדה, יעקב נאמן, לצד פקידי האוצר והשיכון. "זו תופעה בולטת מאוד שלא היו לנו הוכחות לה עד כה", אמרו בארגונים.

בעז רקוץ' מארגון המשמר החברתי מצביע על כך שהקמת קואליציית הענק של נתניהו ממילא החלישה את נפח פעילות החקיקה הפרטית בישראל. "הממשלה הענקית הזו, על כל שריה וסגני שריה נטולי התיקים, מותירה את מלאכת החקיקה בוועדות הכנסת למספר מצומצם של ח"כים, ולמעשה מעמידה אותם במצב בלתי אפשרי".

לדבריו, מי שמנצחת בגאון על כל התזמורת הזו היא ועדת השרים לענייני חקיקה, "אשר יושבת על התפר בין הרשות המבצעת למחוקקת, ומתנהלת ללא שקיפות ומנווטת את תהליכי החקיקה בישראל לצליליו של חליל פוליטי".

כך, במקרים רבים ועדת השרים גורמת לדחיה בדיונים על חוקים שנויים במחלוקת, באמצעות הקמת ועדת משנה שתבחן את החוק ומקצים לה חודשיים או שלושה לגיבוש ההמלצות. במקרים אחרים חברי הכנסת מקבלים את אישורה של הוועדה בכפוף להסכמת נציגי האוצר, שממעטים בהמשך לאפשר קידום של הצעות שעלותן למשק גבוהה.

ואילו עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, דורשת מהשרים החברים בוועדה לחשוף את הצבעותיהם. "הם נמצאים בוועדה מתוקף אחריותם המיניסטריאלית על ענייני המשרד שעליו הם מופקדים כנאמני הציבור ורובם גם כנבחרי ציבור שמחויבים לשולחיהם". לדבריה, "אין זה סביר שהציבור לא יוכל לדעת מי מהשרים תמך בהצעה נתונה ומי התנגד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו