בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהבכי של טלנסקי לדמעות האושר של הסנגורים: כך נראה יום החג של אולמרט

אחרי 157 ימי דיונים קודרים, יכול רה"מ לשעבר לחייך, ובעיקר להשתלח בפרקליטות על כהונתו שנקטעה: "אני יודע מה הפסדנו. כמה קרוב זה היה"

57תגובות

הכרעה דרמטית במשפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים זיכו את אולמרט פה אחד משתי הפרשות העיקריות בכתב האישום נגדו, פרשת ראשונטורס ופרשת טלנסקי. ראש הממשלה לשעבר זוכה גם משני אישומים של מרמה כלפי מבקר המדינה. הוא הורשע בפרשה אחת – פרשת מרכז ההשקעות, אולם רק בעבירה של הפרת אמונים, בעוד שכתב האישום ייחס לו עבירות נוספות חמורות יותר של מרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

מנהלת לשכתו של אולמרט, שולה זקן, זוכתה מהעבירות בפרשת טלנסקי, כמו גם מעבירה של האזנות סתר לאולמרט, אך הורשעה בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה ובעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת ראשונטורס. הכרעת הדין היא מכה קשה לפרקליטות, שפעולותיה בחקירה גרמו להתפטרותו של אולמרט מרשות הממשלה ב-2008.

כמו בכל 157 הישיבות בבית המשפט המחוזי בירושלים, הקפיד גם הבוקר אולמרט שלא להתיישב על ספסל הנאשמים לפני שהצלמים יצאו מן האולם. איש עוד לא הצליח לצלם אותו על הספסל, ולו פעם אחת. כמו תמיד הוא הצליח לשמור על ביטחון עצמי, החליף חיוכים וחיבוקים עם עוזרים ותומכים ורק לאחר יציאת הצלמים התיישב, בכבדות מסוימת, על הספסל. "כעת הגיעה שעת ההכרעה", אמרה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד בפתח דבריה.

אמיל סלמן

בשעה 9:13 דקות בבוקר, הקריאה ארד את המשפטים הבאים: "לאחר שבחנו את כל הראיות שהוגשו לנו, החלטנו פה אחד לזכות את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו באישום הראשון, 'פרשת ראשונטורס', לאחר שנותר בלבנו ספק סביר בדבר אשמתו. כמו כן, החלטנו לזכות את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו ב'פרשת טלנסקי' שבאישום השני וכן לזכות את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו באישום השלישי – קבלת דבר במרמה ממבקר המדינה".

אולמרט, כך נראה, הזדקף מעט במקומו וחייך. האולם, בינתיים, נחלק לשניים: מימין – חגיגה מאופקת של הסנגורים, העוזרים וחבריו של אולמרט. כולם מחליפים חיוכים ולחיצות ידיים, פה ושם מוחים דמעה של אושר, ועוזרת אחת אף פרצה בבכי. אסי שריב, יועצו של אולמרט מימיו כראש ממשלה, מעביר לו המלצה שלא לחייך. בינתיים. יועצי התקשורת החלו לנסח במהירות מסרים חריפים נגד הפרקליטות. פתקים החלו להחליף ידיים. משמאל – נציגי הפרקליטות מחווירים וכובשים את עיניהם בשולחן. ארד המשיכה לקרוא את תמצית הכרעת הדין, כולל כמה משפטים מביכים למי שהיה ראש ממשלה, וגם הרשעה אחת בעבירה לא זניחה. ב- 9:55, כשסיימה לקרוא את 18 עמודי התמצית, ברור היה לכל מי הצד שיוצא מנצח מהקרב הארוך הזה.

על הכרעת הדין חתמו שלושת השופטים – נשיאת בית המשפט ארד, סגן הנשיאה, יעקב צבן, והשופט משה סובל, ללא דעת מיעוט. עיון בהכרעת הדין המלאה, המשתרעת על יותר מ-700 עמודים, מלמד שהדרך לניצחון של אולמרט ועורכי דינו, ובראשם עו"ד אלי זהר, עברה בתפיסות שגויות מצד הפרקליטות ועבודת סנגוריה מעולה מן הצד השני. כך, למשל, הפרקליטות התעלמה מקושי עצום בתיק ראשונטורס – העובדה שלצד הנסיעות שבהן נצברו עודפי כספים, היו נסיעות רבות שבהן נוצרו דווקא חוסרים בתקציב הנסיעה. הדבר מעיד בעיקר על חוסר סדר, ולא על שיטה פלילית להפקת רווחים כפי שניסו לשכנע מצד התביעה. "בחינת כלל הנסיעות אינה מלמדת על שיטתיות, אלא על היעדר נהלים ברורים ועל היעדר שיטה בכל הנוגע לטיפול בנסיעות. קיומן של נסיעות שלא מומנו במלואן אינו מתיישב עם שיטה מכוונת לגביית כספים עודפים", כתבו השופטים.

הפרקליטות האמינה גם שיש בידה ראיות מוצקות להוכחת המודעות של אולמרט למעשים שנעשו בפרשת ראשונטורס. אלא שההוכחות הללו – כמה מסמכים עם כתב ידו של אולמרט – נדחו על ידי בית המשפט. "הנאשם היה בתקופה הרלוונטית עסוק ביותר, ואין לשלול כי לא התעמק בפרטי העניין ולא הקדיש תשומת לב רבה למסמכים אלה", כתבו השופטים. "כמו כן, רישומי הנאשם על מסמכים אלה, שהיו לרוב קצרים ולעתים בלתי-ברורים, תומכים באפשרות הזו". כך, בשני משפטים, ביטלו השופטים את אחת מראיות המפתח של התביעה שכיכבה על שערי העיתונים כשנחשפה. גם טענת ההגנה, שנדחתה בזלזול על ידי התובע אורי קורב, שאולמרט האמין שנסיעות בני משפחתו ממומנות מנקודות נוסע מתמיד, התקבלה על ידי השופטים.

מי שמבקש למצוא פגמים, ואפילו פגמים חמורים, בהתנהלות של אולמרט צריך לחפש אותם בפרק העוסק בנפתולי פרשת טלנסקי. השופטים אינם חוסכים ביקורת מאולמרט בפרק זה ומרימים גבה למראה זרימת הכספים בריבוע טלנסקי-שולה זקן-אורי מסר-אולמרט, ולגבי התשובות שאולמרט סיפק בעניין הזה. כך, למשל, השופטים קיבלו את העובדה שעו"ד אורי מסר החזיק בשביל אולמרט קופת מזומנים ענקית שבה 350 אלף דולר, והביעו תמיהות על תשובותיו של אולמרט בנידון. "גרסת הנאשם בכל פרשיית הכספים הללו הינה גרסה כבושה, משתנה ומתפתחת", כתבו השופטים. "תחילה, במשטרה, התכחש כליל לכספים האלו, ואילו בבית המשפט מסר גרסה סותרת ומתחמקת".

הם גם מתייחסים להיעלמותם של 150 אלף דולר מתוך אותה קופה: "התעלמותו של הנאשם מהעלמות 150 אלף דולר ואי-מתן הסבר מוצק או הוכחה ברורה לשימושים שנעשו במאות אלפי דולרים מלמדים כי הנאשם לא חפץ בחשיפת קיומה של קופת מזומנים זו. תמונה של החזקת מזומנים רבים באופן סמוי". השופטים קבעו עוד, בניגוד לטענת אולמרט ביציאתו מן האולם ש"לא היו מעטפות כסף", כי בהחלט היו מעטפות מזומנים. "מאות או אלפים בודדים של דולרים כדמי כיס", ולפחות מקרה אחד שאולמרט קיבל בו 15 אלף דולר במזומן בניו יורק במאי 2005.

הבעיה, מבחינת הפרקליטות, היא שהשופטים דוחים את המסקנה המשפטית שהתביעה ביקשה לגזור מן המעשים הללו. בסופו של דבר קבעו השופטים כי "לא ניתן היה לקבוע בוודאות הדרושה במשפט פלילי כי כספי המזומן הללו אינם כספים פוליטיים". חזקת הספק שוב עמדה לזכותו של אולמרט.

השופטים גם מתחו ביקורת על העד המרכזי של התביעה, טלנסקי, שעדותו המוקדמת, בלחץ הפרקליטות, הביאה להתפטרותו של אולמרט מראשות הממשלה. "בחקירה זו טלנסקי בכה, דיבר על הקמת מדינת ישראל, על סיגרים וסוויטות בבתי מלון, והצופה בקלטת החקירה חש כי מדובר ברגעים הזויים... בהמשך מצאנו דיבורים כלליים על ארץ ישראל, סיני, שתי גדות לירדן ותחושת קדושה שיש לו בארץ ישראל", כותבים השופטים ופוסקים: "אין חולק כי מוריס טלנסקי הנו עד שנוי במחלוקת. חלק מהדברים שאמר הוכחו כנכונים, אך דברים אחרים אינם נכונים ואף כוזבים. חלק מהדברים מוטעים, מבולבלים ולעתים מונעים מחששות, אינטרסים, שכחה והתחכמות".

ההרשעה בפרשת מרכז ההשקעות נסובה סביב ניגוד העניינים שבו היה מצוי אולמרט כשטיפל, כשר התמ"ת, בעניינן של חברות ששכרו את חברו, אורי מסר, לייצג אותן נגד המשרד. כאן דחו השופטים את הטענה של אולמרט כי הוא לא היה חבר קרוב של מסר והקשרים ביניהם לא כללו קשרים כספיים. "מהות והיקף היחסים ששררו בין הנאשם לבין מסר הולידו קרבה בעוצמה ובאינטנסיביות גבוהות ביותר. אלה הקימו אפשרות ממשית להשפעה פסולה של הקרבה על מעשיו והחלטותיו של הנאשם בנוגע ללקוחותיו של עו"ד מסר", כתבו השופטים והרשיעו אותו, כאמור, בהפרת אמונים.

בשולי פסק הדין זוכה אולמרט משתי פרשות קטנות נוספת – פרשת ההלוואה מג'ו אלמליח ופרשת אוסף העטים. בנוגע לאלמליח ייחס לו כתב האישום קבלת דבר במרמה, מאחר שלא דיווח למבקר המדינה על כסף שקיבל מאיש העסקים אלמליח, כנדרש בחוק. גם כאן קבעו השופטים כי "תגובת הנאשם (באמצעות פרקליטיו) לדרישות של המבקר לא היו ישירות ופשוטות. עם זאת, לא הוכח כי הנאשם רימה את המבקר". בעניין שוויו האמיתי של אוסף העטים של אולמרט, שהתביעה טענה כי הוסתר מעיני המבקר, "לא הוכח כי הנאשם אכן סבר, באופן סובייקטיבי בזמן אמת, כי שוויו הריאלי של אוסף העטים הוא 1.3 מיליון ולכן לא הוכח כי ניסה לרמות את המבקר".

הכרעת הדין, כמו המשפט כולו באולמה של הנשיאה, היתה צוננת, נטולת רגשות ולא משקפת כלל את הדרמה האנושית שסביב הסעיפים המשפטיים. ראש ממשלה רב עוצמה, גם ביחס לקודמיו וליורשו – מי שניהל שתי מלחמות ושני תהליכי שלום ושהאמין שבכוחו לשנות את המציאות הישראלית בלי הכר – נאלץ לעזוב את תפקידו בבושת פנים. במקום לדון בחלוקת הארץ עם אבו מאזן, הוא עסק שנתיים וחצי במספר הנקודות בכרטיס הנוסע המתמיד שלו בחברת תעופה זו או אחרת, או בגורלה של מעטפה ובה כמה אלפי דולרים. הוא ניהל ויכוחים חנווניים מול פרקליטים עוינים. הוא הלך ורזה מדיון לדיון, הלך והקריח, והזעם שבו הלך וגבר.

אמיל סלמן

לפני שנה, על דוכן העדים, עמד אולמרט ותקף בחריפות את הפרקליטות ואת המשטרה על העוול והרדיפה. על פי גרסתו של אולמרט, רגע לפני שאולץ להתפטר בשל שתי הפרשות שזוכה מהן אתמול, היתה הממשלה שבראשותו על סף פריצת דרך היסטורית במשא ומתן עם הפלסטינים. אתמול הוא הרוויח ביושר את העלאתם מחדש של הדברים שאמר אז: "אם יש משהו שאיני מסוגל להשתחרר ממנו עד לרגע זה, ולא אשתחרר עד שלא תהיה הבהרה – אני חייב לדעת איך יכול היה פרקליט מדינה לבוא לבית המשפט ולהגיד שיש אדם שחושש לחייו. ממי? מראש ממשלה? מי שמכיר את טלנסקי ומי שראה אותו יודע שהוא יכול להיות מלא חן, מלא הומור וגם לדבר שטויות. אבל פרקליט מדינה בא לבית משפט ואומר שראש ממשלה בישראל מהווה סכנה לעד הזה?... ברגע שהרגשתי שהדבר הזה מתחיל להעיק, אמרתי: 'אני לא יכול יותר להיות ראש ממשלה'. בשברון לב גדול, כי אני יודע מה הפסדנו. אני יודע מה עמד על הפרק. כמה קרוב זה היה. על איזה סף עמדנו, שיכול היה לשנות את החיים פה. אבל אני יודע שהחלטות כאלה לא יכולות להתקבל כשענן שחור מעיב על חייך".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו