בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריאה נוספת

השופטים דחו את גרסאות אולמרט, אך לא הסיקו על אשמה

קריאה מדוקדקת ב- 742 עמודי הכרעת הדין מעלה שניסיונו של ראש הממשלה לשעבר לטעון כי זיכויו גם ציבורי ומוסרי, נועד לכישלון

28תגובות

אין ספק שניצחונו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט במגרש המשפטי הוא מוחלט, אבל קריאה מדוקדקת ב- 742 עמודי הכרעת הדין מעלה שניסיונו לטעון כי הזיכוי גם ציבורי ומוסרי, נועד לכישלון. דמותו של אולמרט כפי שהיא עולה מפסק הדין, מעוררת תמיהות רבות בכל הנוגע להתנהלות הכספית ולהסברים השונים שנתן בנוגע להתנהלות הזו לרשויות. התמיהות האלו עולות גם, אם לא בעיקר, בנוגע לפרשות שבהן זוכה  - טלנסקי וראשונטורס.

בין השורות עולה ששלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל, מרימים יותר מגבה אחת לנוכח ההתנהלות של אולמרט. אך לא זו בלבד שהם לא גוזרים מההתנהלות הזו אשמה משפטית, כפי שקיוו בפרקליטות, הם גם נמנעים כמעט לחלוטין מלשפוט אותה במישור הציבורי או האתי ולמתוח עליה ביקורת. הביטוי הנפוץ ביותר בהכרעת הדין בנוגע להתנהלות לא סבירה של אולמרט הוא "מתעורר קושי". כך למשל, באחת מהפרשות הצדדיות - האישום במרמה כלפי מבקר המדינה, בכך שאולמרט לא דיווח על הלוואות ללא מועד פירעון שקיבל מחברו, איש העסקים, ג'ו אלמליח. שם כתבו השופטים: "הרי שהנאשם ונציגיו השיבו לכך בתחילה (...) כי בינו לבין אלמליח אין כל קרבה. דברים אלה אמנם מעוררים קושי שכן, גם לגרסת הנאשם, אין זה נכון כי בינו לבין אלמליח "אין כל קרבה" שהרי מדובר בחברים קרובים". אולם "הקשיים" שמתעוררים בדפי הכרעת הדין שבים במהירות לתנומתם.

ברית המלה של הנכד

מוטי מילרוד

אין ספק כי ההתנהלות הבעייתית ביותר המיוחסת לאולמרט נוגעת לפרשת טלנסקי. השופטים במקרה הזה כמעט ולא חולקים על המסכת העובדתית שהציגה הפרקליטות. הם מאשרים שטלנסקי העביר מאות אלפי דולרים לאולמרט, שחלק מהכסף עבר במעטפות מזומנים, שחלקו הגדול נשמר בכספת במשרדו של עו"ד אורי מסר, ללא רישום וללא פיקוח. אך למרות כל זאת הם מזכים את אולמרט מכל העבירות שיוחסו לו בפרשה הזו.

השופטים אמנם מותחים ביקורת על עדותו של טלנסקי וקובעים כי "אין חולק כי מוריס טלנסקי הינו עד שנוי במחלוקת. חלק מהדברים שאמר הוכחו כנכונים, אך דברים אחרים אינם נכונים ואף כוזבים. חלק מהדברים מוטעים, מבולבלים ולעתים מונעים מחששות, אינטרסים, שכחה והתחכמות". למרות זאת ביותר ממקרה אחד הם מעדיפים את דבריו של טלנסקי על פני גרסתו של אולמרט. כך, למשל, השופטים דוחים את גרסתו של אולמרט לגבי מה שאירע בבוקר ה-23.11.2005 בבית מלון בניו יורק. באותו בוקר קובעים השופטים נפגשו טלנסקי ואולמרט ובפגישה מסר טלנסקי 15,000 דולרים במזומן לאולמרט. טלנסקי קובעים השופטים, זכר פרטים על נסיבות בואו של אולמרט לניו יורק (ברית מילה לנכדו), פרטים על המלון ומיקומו, שמו של טלנסקי גם היה רשום ביומנו של אולמרט ומפירוט השיחות עולה כי באותו בוקר התקיימו כמה שיחות בין השניים. זאת ועוד, מסמכי הבנק של טלנסקי העידו על משיכת 15,000 דולר באותו בוקר.

מנגד כותבים השופטים, "הכחשתו של הנאשם היא כללית וגורפת והסבריו לרישום הפגישה בלוח הזמנים אינם על סמך זיכרון אקטיבי". אולמרט ניסה גם לטעון שהשיחות ביניהם היו במטרה לתפוס את טלנסקי כדי להתנצל על ביטול הפגישה. אלא שהשופטים מצביעים על חוסר ההיגיון שבלהתקשר לאדם אחרי 10 כדי לבטל פגישה שנקבעה לשעה 9.

הכרעת הדין גם דוחה את טענותיו של אולמרט בנוגע לסכום הכסף הגדול ביותר שקיבל מטלנסקי. על פי הכרעת הדין, טלנסקי העביר 380,000 דולר לכיסוי ערבות אישית שנתן אולמרט לבנק לאומי כדי לממן את קמפיין הבחירות שלו לראשות עיריית ירושלים ב-1998. הבנק חילט את הערובה של טלנסקי, לאחר שהחוב לא שולם. אולמרט טען בבית המשפט כי הוא לא ידע שטלסנקי היה התורם שהעביר את הכסף.

"יש לדחות גרסה זו", כותבים השופטים, "שהרי הנאשם אישר כי מסר פנה אליו לקבלת בטוחה עבור גירעון בחשבון העמותה והנאשם הפנה אותו לטלנסקי ולא לאף אחד אחר. הנאשם ידע כי אין גיוס תרומות נוספות כי הגירעון כוסה, מכאן שרק אותו טלנסקי יכול היה לתרום או לגרום לכיסוי החוב".

ללא רישום וללא דיווח

כן מפרטת הכרעת הדין שורה ארוכה של סכומים שהעביר טלנסקי לאולמרט, חלקם במזומן וחלקם לכאורה ללא קשר לתרומה פוליטית, כפי שניסה אולמרט לטעון. כמו למשל מימון שהייתו של אולמרט במלון בוושינגטון בנסיעה פרטית בסך 4,717 דולר ב- 2005. "יש לתמוה על כך שהנאשם אינו זוכר כי טלנסקי כיסה את החוב, מכל מקום אין חולק כי טלנסקי לא ביקש החזר והנאשם לא הציע החזר, אף שמדובר בנסיעה פרטית", כותבים השופטים.

כתב האישום גם ייחס לאולמרט מתן תמורה לכאורה לכל אותם כספים, באמצעות מכתבי המלצה שנתן לטלנסקי כדי לסייע בעסקיו. השופטים דחו את טענתו של הנאשם שלפיה לא נפל פסול עקרוני בכתיבת מכתבי ההמלצה לטלנסקי משום שהוא נהג לכתוב מכתבי המלצה דומים גם למכרים ומקורבים אחרים אינה מקובלת עלינו כלל ועיקר, בניגוד לרושם שביקשה הסנגוריה ליצור, כתיבה של מכתבי המלצה עבור גורמים פרטיים-עסקיים על ידי שר בממשלה אינה דבר של מה בכך ואינה מובנת מאליה". אולם, לאחר ניתוח משפטי של יסודות עבירת הפרת האמונים הגיעו השופטים למסקנה כי "הפגיעה לא היתה בעוצמה הנדרשת להפיכתה למעשה פלילי".

לא פחות חמור הוא הסיפור של קופת המזומנים במשרדו של מסר. עד ליום שלישי האחרון מדובר היה רק בטענות הפרקליטות, עתה זוהי עובדה שאושרה על ידי שלושה שופטים מחוזיים - אולמרט החזיק באמצעות מסר קופה גדולה של מזומנים, ללא רישום וללא דיווח ומבלי שהמציא הסברים מניחים את הדעת לגבי השימוש בכספים. היעלמותם של 150 אלף דולר מהקופה הזו בימיה האחרונים מציקה, כך נראה, לשלושת השופטים. "החזקת סכומי כסף גדולים במזומן, בדולרים ללא רישום, ללא דיווח כאשר עצם החזקתם ידועה לשלושה אנשים בלבד, נאמנים זה לזה באופן מוחלט וכאשר השימוש בכסף שבסופו של דבר חלק ניכר ממנו נעלם באופן מסתורי נעשה ללא תיעוד והוכחה, כל אלה ביחד מציגים תמונה של החזקת מזומנים רבים באופן סמוי (...) התייחסות כזו צובעת את הכסף, החזקתו וניהולו - דווקא בעיני בעל השליטה בו ושני המעורבים הנוספים - כעניין בעייתי ומורכב ומסבירה מדוע היו ניסיונות התרחקות הן מהכסף והן מהחזקתו". אולם גם במקרה הזה קובעים השופטים כי התביעה לא הצליחה להוכיח ללא ספק סביר כי אכן מדובר בכספים שנעשה בהם שימוש פרטי.

גם בפרשת ראשונטורס, שגם בה זכה אולמרט במגרש הפלילי, עולות תמיהות מקריאת הכרעת הדין, בעיקר בכל הנוגע לחוסר מודעותו של אולמרט לנעשה סביבו ולעובדה שנסיעותיו ונסיעות בני משפחתו ממומנות מעודפי גבייה בעבור נסיעותיו הציבוריות. אולם במקרה הזה נוטים השופטים יותר לאמץ את נקודת המבט של אולמרט. "הראיות שהובאו לפנינו אינן מוכיחות - מעל לספק סביר - כי הנאשמים פעלו בשיטת מרמה מכוונת להפקת כספים עודפים עבור הנאשם", כותבים השופטים, "עם זאת... הראיות מלמדות כי בלשכת הנאשם לא היו נהלים או הנחיות ברורות באשר לטיפול בנסיעות והתעוררו בכך קשיים. כתוצאה מכך בנסיעות מורכבות שבהן היו מספר גופים מממנים הוצג להם כאילו הם נדרשים לממן את ההוצאות הריאליות של הנסיעות וחרף זאת נגבו מהם כספים עודפים. טענת הנאשם כי לא היה מודע לדבר, אינה חפה מקשיים, עם זאת, אין בראיות שהוצגו כדי לקבוע במידת הוודאות הנדרשת במשפט פלילי, כי גרסת הנאשם אינה אפשרית וסבירה".

אתר בתי המשפט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו