בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פלסטינים וזרים חסרי דרכון לא יוכלו להגיש תביעות אזרחיות

שר המשפטים חתם על תקנות לפיהן לא ניתן יהיה לפתוח הליכים משפטיים, אלא אם המבקש מחזיק בתעודת זהות ישראלית או דרכון זר

333תגובות

שר המשפטים יעקב נאמן חתם על תקנות שלפיהן לא ניתן יהיה לפתוח הליכים משפטיים בישראל, אלא אם מבקש ההליך מחזיק בתעודת זהות ישראלית או נושא דרכון זר. התקנות צפויות לפגוע בעיקר במהגרי עבודה, בפלסטינים תושבי השטחים ובמחוסרי אזרחות שאינם מחזיקים דרכונים, שיתקשו לקבל את הסעד המשפטי שהם זכאים לו. התקנות החדשות ייכנסו לתוקף באחד בספטמבר.

על פי התקנות, פלסטיני שירצה להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה במקרה שנפגע על ידי צה"ל לא יוכל לעשות זאת אם אין ברשותו דרכון. בנוסף, הן גם מונעות ממהגרי עבודה שאינם נושאים דרכון לתבוע את מעסיקיהם בבתי הדין לעבודה, להגיש תביעה בעקבות פגיעה בתאונת דרכים ואף לנהל הליכים נגד גירוש או לצורך קבלת מעמד בבתי דין מנהליים נגד משרד הפנים, או אפילו לצורך ערעור נגד מעצר לצורך גירוש.

לדברי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, התקנות החדשות נועדו ליצור חסם בפני קבוצות נרחבות בישראל המנהלות כיום אלפי הליכים משפטיים בשנה. על פי פלר, חלק ניכר מהפלסטינים בשטחים לא מחזיקים בדרכון של הרשות הפלסטינית, ואילו רבים ממהגרי העבודה בישראל אינם בעלי דרכון. לדבריו, גם עתירות לבתי משפט מנהליים של מהגרי עבודה, המבקשים לערער על מעצרם לשלוש שנים, במסגרת החוק למניעת הסתננויות, ייחסמו.

אוליבייה פיטוסי

עו"ד פלר שלח מכתב לשר המשפטים בו התריע על הפגיעה המיידית. לדבריו, זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד במשפט הישראלי, הזוכה לעיגון גם באמנה בדבר מעמדם של פליטים ובאמנה בדבר מעמדם של מחוסרי אזרחות.

לפני שבועיים פורסם ב"הארץ" כי משרד הפנים גיבש תזכיר חוק המבקש לנגוס באופן משמעותי ביכולת של בתי המשפט לבקר את החלטות משרד הפנים ביחס למהגרי עבודה. על פי התזכיר, מהגר עבודה שירצה לערער על החלטה של משרד הפנים לסלקו מישראל יצטרך לעזוב את שטח המדינה לפני שיוכל להגיש ערעור. בארגוני הסיוע לפליטים היו מי שכינו את הסעיף "חוק עוקף ביקורת שיפוטית".

לדברי עו"ד יונתן ברמן, שעומד בראש הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, התקנות החדשות מהוות חסם משמעותי בעבור מבקשי המקלט.

"במשרד המשפטים ומשרד הפנים השתגעו בשבועות האחרונים", אומר עו"ד ברמן. "כל שבוע אנו נחשפים לעוד תזכיר חוק, ולעוד תקנות ויוזמות, שמטילות מגבלות מהותיות על מי שאין לו מעמד בישראל. עכשיו מדובר בעוד חסם שנועד למנוע מחסרי מעמד גישה לערכאות בישראל, בהמשך לתזכיר החוק של משרד הפנים מהחודש שעבר. מדובר בלפחות אלפי הליכים משפטיים בכל שנה שמבקשים להטיל עליהם מגבלות, ולמנוע את הזכות הבסיסית לפנות לערכאות".

בתגובה לפניית "הארץ", נמסר אתמול ממשרד המשפטים כי הנהלת בתי המשפט הנחתה את מזכירויות בתי המשפט, שבמקרים חריגים כאשר אין לבעל דין אפשרות לציין ת.ז. מאחר שאין ברשותו מספר הזהות שלו, יועבר הנושא להחלטת רשם או שופט.

מלשכתו של שר המשפטים לא התקבלה תגובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו