בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ: לינדנשטראוס ישלים את הדו"ח בפרשת הרפז ללא סמכויות ביקורת

מכה למבקר המדינה לשעבר: בג"ץ קיבל את עמדת היועמ"ש והתנה את הגשת הדו"ח באישור המבקר המכהן שפירא: "לא ייתכן ששני מבקרים יפעלו במקביל"

11תגובות

מכה למבקר המדינה היוצא מיכה לינדנשטראוס: בג"ץ קבע כי השלמת והגשת דו"ח הרפז לכנסת תהיה בכפוף להסכמתו של המבקר החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא. כך, למעשה, לא יוקנו ללינדנשטראוס כל סמכויות ביקורת לצורך השלמת כתיבת הדו"ח.

משמעות הקביעה היא שבג"ץ קיבל את עמדתם של שפירא ושל היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שטענו בפני בית המשפט כי יש לפרש בצורה מצמצמת את התיקון לחוק מבקר המדינה, לפיו למבקר מדינה שפורש יינתנו שלושה חודשים לצורך השלמת כתיבת דו"וחות ביקורת שלא סיים. בסביבתו של וינשטיין הביעו קורת רוח מהחלטת בג"ץ, שקיבל את עמדתו של היועמ"ש לפיה אין לאפשר מצב בו שני מבקרי מדינה פועלים במקביל וכך כל סמכויות מבקר המדינה נתונות למבקר הנכנס.

התיקון לחוק, שאושר בכנסת באופן מזורז בחודש יוני האחרון (בשלהי כהונתו של לינדנשטראוס – ת"ז), נעשה על רקע רצונו של המבקר לשעבר להשלים את כתיבת דו"ח הרפז, אותו לא השלים בתקופת כהונתו. בעקבות התיקון הוגשה בחודש שעבר עתירה לבג"ץ על ידי עו"ד שלומי פרידמן, שטען כי התיקון לחוק סותר הוראה בחוק יסוד: מבקר המדינה, הקובע כי תקופת כהונתו של מבקר המדינה היא שבע שנים. בנוסף טען פרידמן כי מדובר בחוק פרסונלי שנועד לאפשר להשלים את דו"ח הרפז והוא פוגע באינטרס הציבורי.

השופטים עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ועוזי פוגלמן קבעו כי אין לפרש את התיקון לחוק באופן שמאריך את כהונתו של המבקר היוצא מעבר לשבע שנות הכהונה הקבועות בחוק היסוד, כך שיכהנו בו זמנית שני מבקרי מדינה. השופטים קבעו גם כי המבקר היוצא תלוי, לצורך השלמת הדו"ח בהתאם לתיקון, במבקר הנכנס, וכי גם להנחת הדו"ח שאותו ישלים לכתוב נדרשת הסכמה מוקדמת מצד המבקר המכהן, שבידיו נתונות מלוא סמכויות מבקר המדינה.

אוליבייה פיטוסי

"הפעלת סמכויות עזר, כגון חקירה נוספת או השלמת הבדיקה, תיעשה באופן חריג ביותר, כל עוד הדבר הכרחי לצורך השלמת הדו"ח, וכמובן על דעת ובהסכמת המבקר המכהן", כתבה ארבל, "באופן כללי ניתן לומר כי התיקון נועד למקרים חריגים ביותר והשימוש בו יעשה בזהירות ובמשורה".

השופט רובינשטיין אף מתח ביקורת על עצם חקיקת החוק. לדבריו, נטען בפני בית המשפט כי כל מטרתו של החוק היא להביא לסיום דו"ח מבקר המדינה בפרשת הרפז. "עלול אפוא חוק לצמוח מעניין נקודתי שכזה אך ללבוש, כדי להכשירו, מלבוש 'כללי', ועל כן יישאר בספר החוקים כחטוטרת אפשרית על גבם של מבקרי מדינה עתידיים, אם יופעל", כתב רובינשטיין. הוא הוסיף כי מאז נחקק חוק מבקר המדינה, אחרי הקמת המדינה, "לא נולד בו מעולם" הצורך ב"הוראת הארכת חסד" של שלושה חודשים, שכן מבקר המדינה הוא למעשה משרד רב אגפים ועובדים וההמשכיות בו היא מוסדית וקלה ליישום.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו