בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיינים הסתירו עבירות מין של מחנך בתלמוד תורה

בתביעת גירושים נודע לבית הדין הרבני כי הבעל תקף מינית קטינים, אך אנשיו לא פנו לרשויות. הפרשה נחשפה רק לאחר שאחד הקורבנות פנה למשטרה

44תגובות

לא פחות משנה וחצי לאחר שנודע לבית הדין הרבני בירושלים כי מחנך בתלמוד תורה בשומרון ביצע עבירות מין בקטינים, הגיע מידע זה למשטרת ישראל. רק בחודשים האחרונים הגיע מידע זה לרשויות החוק, והמחנך, גיל גורן, הועמד לדין באשמת אונס.

שנים רבות התגורר גורן (45) ביישוב בשומרון ושימש מחנך בתלמוד התורה המקומי. כמו כן היה בעל חוות סוסים ביישוב סמוך ואירח אצלו ילדים ונערים רבים. בשנת 2010, התלונן צעיר ביישוב שבזמן שהיה נער גורן אנס אותו, אולם לא הואיל לפנות למשטרה בנוגע לכך. לאחר שביישוב נערך בירור פנימי, עזב גורן את המקום ועבר לפתח תקווה. רק בחודשים האחרונים אזר הצעיר כוחות והתלונן במשטרת מרחב שומרון על העבירות. לאחר שהמשטרה הצליחה אף להגיע לצעיר נוסף שהיה קורבן למעשיו של גורן, הוגש בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי מרכז כתב אישום חמור נגד המחנך.

באישום הראשון, נכתב כי בשנים 2002-1999, היה א' (המתלונן הראשון) תלמיד בבית ספר יסודי, ולאחר שעות הלימודים, נהג גורן להזמין אותו לביתו, לחוות הסוסים ולבריכה באופן קבוע ועל בסיס יומי. בכתב האישום מפורט כי "במספר הזדמנויות, בביתו, ביצע הנאשם מעשי סדום", וכן "במספר הזדמנויות אחרות, בביתו, במכוניתו ובבריכה ביצע הנאשם מעשים מגונים בא'". בכתב האישום נכתב עוד כי מעשים מגונים בא' נעשו פעמים רבות גם בחוות הסוסים, "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים".

באישום השני נכתב כי בשנים 2008-2007, נהג גורן להזמין את ב', תלמיד בבית ספר יסודי, ללון בביתו. שם, בכמה הזדמנויות , ביקש לבצע בב' מעשים מגונים ו"בכל אחת מן הפעמים נענה ב' לבקשותיו של הנאשם". בהמשך, צוין בכתב האישום כי גורן ניסה אף לבצע מעשה סדום בנער, אך לא הצליח. כתוצאה ממעשים אלו חלה הידרדרות במצבו הנפשי והחברתי של הנער, עד שנזקק לסיוע פסיכולוגי.

אולם ממידע שהגיע ל"הארץ" מתברר כי המשטרה יכלה להגיע למידע הרבה קודם לכן. בשנת 2010, לאחר חשיפת הפרשה ביישוב, הגישה רעייתו של גורן תביעת גירושים לבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בראש הרכב הדיינים עמד הדיין הוותיק אברהם שיינפלד, ולצדו הדיינים אליהו אברג'יל ומרדכי טולדנו. כתבי הטענות והפרוטוקולים בתיק חסויים בצו שיפוטי, אך שני מקורות שראו את החומר אישרו ל"הארץ" כי בקשת הגירושים היא על רקע המידע שהביאה האשה על מעורבות בעלה בעבירות מין.

בדצמבר 2010 נערך דיון דחוף ראשון בבקשת האשה לגט, ובו שאלו הדיינים את האשה אם הגישה תלונה במשטרה. לאחר שהשיבה בשלילה, החליטו הדיינים שלא לפנות בעצמם למשטרה ובמקום זאת שלחו את האב לתסקיר שירות מבחן ולחוות דעת של פסיכולוגית באשר לשאלה אם ניתן לאפשר לו לפגוש את ילדיו. לכל אורך התנהלות תיק הגירושים - שנה ותשעה חודשים - לא נעשתה כל פנייה למשטרה. זאת אף כי על פי חוק חובה על אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב כי התקיימה עבירה כלפי קטין או חסר ישע בידי האחראי עליו - לדווח לעובד סוציאלי או למשטרה.

דיין לשעבר, ששוחח עם "הארץ" וביקש להישאר בעילום שם, ציין כי לדעתו "היה חובה עליהם לדווח למשטרה. אם היתה טענה על עבירות מין בקטינים תפקיד המשטרה הוא לברר זאת". עם זאת הוסיף הדיין כי מדובר במקרה חריג וכי "ב-20 שנה שהייתי דיין, לא נתקלתי במקרה דומה. בדרך כלל כשיש עבירות מין, קודם הדבר מתגלה על ידי המשטרה ואז האשה מגיעה לבקש גט, ולא להפך".

מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "בדיון הראשון שהתקיים בדצמבר 2010 וזאת חודש וחצי מיום פתיחת התיק, נשאלה האשה האם נשקפת סכנה לילדיה והיא השיבה בשלילה. כמו כן, נשאלה האם התלוננה במשטרה על בעלה ושוב - טענה שלא".

עוד הוסיפו: "ראוי לציין כי בתי הדין מייחסים חשיבות רבה ומטפלים בדחיפות במקרים כדוגמת אלו. במקרה הנ"ל האם טענה בבית הדין כי לא קיימת סכנה לילדיה ולא התלוננה בפני גורמי המשטרה. כמו כן, חתמה במו ידיה על הסדרי ראייה המאפשרים לאב לראות את ילדיו".

עו"ד ניר אלפסה, המייצג את גורן מטעם הסנגוריה הציבורית מסר כי "מדובר באירועים שאירעו לכאורה לפני ארבע ועשר שנים. הבסיס הראייתי לאירוע הישן היה מאוד רעוע עת עלה בבית הדין הרבני ובנסיבות הללו לא היה מקום להפנות את העניין לחקירה משטרתית כל שכן שזהות הקורבן היתה עלומה".

עו"ד בתיה כהנא-דרור, מארגון "מבוי סתום" המסייע למסורבות גט אמרה כי לדעתה "מידע כזה צריך להגיע. במידה והדיינים מסתירים מידע כזה הם עצמם חשופים לתביעה פלילית כמשתפי פעולה". היא מוסיפה כי לצערה, "המנטליות ממנה מגיעים רוב הדיינים היא כי תופעות כאלו מטאטאים מתחת לשטיח והם יכולים להסתדר בתוך המשפחה או הקהילה או שהם רואים את עצמם כמוסמכים לטפל בכך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו