הסחבת בעליון שוברת שיאים: 8 וחצי שנים נדרשו להכרעה בבקשה שולית

ההחלטה התקבלה היום, 4 שנים אחרי שהמערער נפטר. השופטת נאור: סליחה על העיכוב; אלמנת המערער: נגמרו לי הדמעות, נשאר לי רק לצחוק

תומר זרחין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תומר זרחין

הסחבת בבית המשפט העליון שוברת שיאים חדשים: לבית המשפט נדרשו 8 שנים וחצי להכריע בבקשה שולית שהגיש רו"ח יצחק שיפר, שביקש לערער על קביעת בית משפט המחוזי בתל אביב מ-2003 בתיק פשיטת רגל.

רק היום, שמונה שנים וחצי ממועד הדיון היחיד שהתקיים בתיק בפני השופט בדימוס אליעזר ריבלין, מרים נאור וסלים ג'ובראן, פרסם בית המשפט העליון את פסק הדין. שיפר נפטר כבר לפני כארבע שנים, ולא זכה לראות את פסק הדין.

השופטת נאור הקדימה וכתבה בתחילת פסק הדין: "עם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן פסק הדין". יצוין כי בעבר קבע נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, כי עיכוב של שנתיים וחצי בכתיבת פסק דין בבית המשפט העליון אינו מוצדק.

ב-2003 הגיש שיפר לבית המשפט העליון בקשה לערער על החלטת שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת מאיר, שדחתה את התנגדותו להתראת פשיטת רגל שהומצאה לו על ידי שותפו לשעבר. בינו ובין השותף התגלעה מחלוקת כספית, ושיפר סירב לשלם כספים שנקבע שעליו לשלם לשותפו לשעבר. בתיק התקיים דיון אחד בלבד, בפברואר 2004, ומאז ממתין התיק למתן פסק דין.

דיון בביהמ"ש העליון. מימין לשמאל השופט סלים ג'ובראן, השופטת מרים נאור והשופטת עדנה ארבלצילום: תומר אפלבאום

בפסק הדין שמשתרע על פני 10 עמודים, דחה בית המשפט העליון את בקשתו של שיפר. אלמנתו של שיפר, מרים, כלל לא ידעה על קבלת פסק הדין. היום היא אמרה כי "נשאר לי רק לצחוק, נגמרו לי כבר הדמעות".

מנתוני הנהלת בתי המשפט, נכון ל-2011, עולה כי אורך חיי תיק בבית המשפט העליון – מהשלב בו נפתח התיק במזכירות בית המשפט ועד לסגירתו - עומד על 14.3 חודשים.

על פי הנתונים, אורך חיי ערעור אזרחי בבית המשפט העליון הוא 20.5 חודשים. במקרה של בקשות שונות המוגשות לבית המשפט שלא במסגרת תיק עיקרי (כמו עתירה לבג"ץ, ערעור פלילי או אזרחי) לא פורסמו נתונים על משך חיי תיק, אך ההנחה היא כי מדובר בתקופות קצרות הרבה יותר, שכן על פי רוב תיקים אלה לא מצריכים קיום דיון באולם.

במארס השנה פורסם ב"הארץ" כי בניסיון לטפל בעיכוב בכתיבת פסקי דין והחלטות, נשלח שופט בית המשפט העליון חנן מלצר להשלים כתיבת יותר ממאה פסקי דין והחלטות, בטרם שובץ לתיקים חדשים. במשך כמה חודשים, צמצם מלצר באופן משמעותי את הפיגורים הנצברים.

ב-2009 מצא נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, תלונה על עיכוב מתן פסק דין בבית המשפט העליון כמוצדקת, בשל העובדה שהשופטים התעכבו בכתיבת פסק דין במשך יותר משנתיים וחצי מאז הדיון האחרון בתיק.

נושה של חברה בפירוק, שהוגשו בעניינה שני ערעורים לעליון במאי 2004, התלונן על עיכוב במתן פסק הדין בערעורים, שהדיון בהם התקיים באפריל 2006. לטענתו, בשל התמוטטות החברה הוא נתון במצוקה כלכלית, והעיכוב מונע ממנו לקבל כספים שנפסקו לזכותו. בקשות שהגיש למתן פסק דין לא הועילו - ופסק הדין ניתן רק בינואר 2009. גולדברג כותב ששופטי העליון טענו שהעיכוב נובע מעומס התיקים. "על פי מהותם של הערעורים, יש לראות חלוף זמן של יותר משנתיים וחצי מאז הדיון בתיק כארוך מן הדרוש, גם בהתחשב בעומס", קבע אז גולדברג.

מהנהלת בתי המשפט טרם התקבלה תגובה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ