תומר זרחין
תומר זרחין

בית משפט השלום בתל אביב אישר היום (שני) את הסדר הטיעון שגיבשה הפרקליטות עם כתב "הארץ" אורי בלאו. בלאו ירצה 4 חודשי עבודות שירות, לאחר שהורשע בהחזקת ידיעות סודיות שלא בכוונה לפגוע בביטחון המדינה. את עבודות השירות יבצע בלאו בבית החולים רעות בתל אביב.

שופט השלום בתל אביב, עידו דרויאן, קבע כי יש לעשות איזון בין האינטרס של שמירה קפדנית על ביטחון המדינה לבין האינטרס של שמירה על חופש העיתונות ועל זכות הציבור לדעת. "לא יכול להיות ספק בכך שאם מושווה ביטחון המדינה אל מול חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, כערכים מולטים, יגבר הערך של ביטחון המדינה ולו מהסיבה הפשוטה שללא קיום בטוח למדינה ולתושביה גם לא יתקיימו עיתונות וציבור. אלא שאין זו דרכו של משפט: גם כאשר מדובר בערך חשוב ביותר ואפילו עליון עדיין חובה לשקול ולאזן מול ערכים מתנגשים".

דרויאן ציין כי החומרים בהם עסק בלאו הם גם בעלי חשיבות ציבורית עליונה לדיון בבעיות מהמטרידות ביותר את הציבוריות הישראלית. "דווקא החשיבות העליונה של מנגנוני הביטחון ואופני פעולתם, היא המקנה בישראל דחיפות וחשיבות מיוחדת להיותם נושא פעיל לדיון ציבורי ופוליטי ער". השופט הדגיש כי פעולתה החופשית של עיתונות חוקרת הינה בין בסיסי הדמוקרטיה: "ללא חופש שכזה הדמוקרטיה פגומה וחסרה באופן מהותי... ללא מידע של ממש, חשוף הציבור לפגיעתם ההרסנית של הדמגוגיה הפרועה, השקר הזדוני וההסתה המכוונת".

דרויאן קבע כי ההסדר המוצע מאזן היטב בין הערכים המתנגשים. כאשר ההעמדה לדין, ההרשעה ועונש של מאסר בפועל על דרך עבודות שירות משקפים את ההתייחסות המחמירה למעשיו של בלאו, אך מתינותו של העונש תמנע את האפקט המצנן, העודף והלא רצוי על העיתונות החוקרת.

אורי בלאו בבית המשפט, היוםצילום: הדר כהן

השופט התייחס להשוואה לעונשה של ענת קם וקיבל את עמדת התביעה לפיה אין לגזור מעונשה החמור של קם על העונש שיש לגזור על בלאו, זאת לאור העובדה כי בגזר הדין של קם כי קם מעלה באופן חמור ביותר באמון שניתן בו. לכן קבע השופט כי עונשה צריך להוות הרתעה ברורה כלפי כל חייל וחיילת אחרים. בנוסף הוא ציין כי השופטים שגזרו את דינה של קם לחומרה עמדו על המניע האידיאולוגי שעמד בבסיס המעשה של קם המחייב החמרה בענישה. "כל אלה", קבע דרויאן "אינם מתקיימים בעניינו של בלאו, שמלכתחילה הואשם בעבירה שחומרתה פחותה בהרבה מזו בה הואשמה קם".

"זו העמדה לדין תקדימית של עיתונאי בשל מילוי תפקידו", אמר במעמד גזר הדין סנגורו של בלאו, עו"ד ז'ק חן. "זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות נפגעו קשות מעצם ההחלטה להעמיד לדין עיתונאי בנסיבות כאלה. ההחלטה להעמידו לדין לא קלה. ניתן וצריך היה להימנע מהגשת כתב אישום".

לפני כארבעה חודשים החליט היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, להגיש כתב אישום נגד בלאו "לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת".

באוקטובר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב ענת קם ארבע וחצי שנות מאסר בפועל, ושלוש שנות מאסר על-תנאי, לאחר שהורשעה בהסדר טיעון באיסוף והחזקת ידיעה סודית וכן במסירת ידיעה סודית. קם, שבמסגרת שירותה הצבאי שירתה בלשכת אלוף פיקוד המרכז, שמרה מסמכים רבים ולפני שחרורה מצה"ל העתיקה אותם על שני תקליטורים. היא הודתה כי העבירה לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו דיסק און-קי, שאליו העתיקה 1,500 מסמכים, בהם כ-150 בסיווג "סודי ביותר" וכ-330 בסיווג "סודי". בהתבסס על המסמכים, פרסם בלאו כמה כתבות ב"הארץ", ביניהן כתבה שחשפה כי צמרת צה"ל אישרה לחסל מבוקשים גם כשלכאורה ניתן היה לעצור אותם. חודש לאחר מכן החלה קם לרצות את עונשה.

ערב ההחלטה על הגשת כתב האישום נגד בלאו פירסמו הפרשנים הצבאיים בכלי התקשורת בישראל גילוי דעת בו הביעו את דאגתם מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה. "אנו, הפרשנים הצבאיים של כלי התקשורת היומיים בישראל, מוטרדים מאד מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד העיתונאי אורי בלאו. כמי שמסקרים את מערכת הביטחון מזה עשרות שנים אנו עוסקים מדי יום באיסוף ידיעות המוגדרות 'סודיות'. גם אם חרג בלאו מסיכומים שהושגו איתו ונהג שלא כשורה או בחוסר תום לב, הרי שכתב האישום שהגיש היועץ המשפטי לממשלה באשמת החזקת ידיעות סודיות הוא חציית קו אדום המהווה תקדים מסוכן לחופש העיתונות בישראל. אנו מזהירים מפני תקדים משפטי שעלול להפוך כל עיתונאי לעבריין בפוטנציה, או לחילופין: להשתיק את התקשורת, להפוך את מערכת הביטחון לאטומה וחסינה מביקורת, ובמשתמע לפגוע בדמוקרטיה", נכתב בגילוי הדעת, עליו חתמו רוני דניאל, אלון בן-דוד, כרמלה מנשה, יואב לימור, עפר שלח, אלכס פישמן ורון בן-ישי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ