טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אישי ציבור מקבלים פיצויי דיבה גבוהים יותר מאזרחים רגילים

על רקע הצעת החוק להגדלת סכום הפיצויים, מגלה מחקר חדש כי אף הרף שקבוע בחוק אינו ממומש. המחקר בדק 563 פסקי דין שהתקבלו בבתי משפט

תגובות

סכום הפיצוי בתביעות לשון הרע המוגשות בישראל נמוך ברוב המקרים מהרף שנקבע בחוק לפיצוי ללא הוכחת נזק - 50 אלף שקל, כאשר בבתי משפט בתל אביב פוסקים השופטים פיצויים גבוהים יותר מאשר בבתי משפט מחוץ לתל אביב ושופטות פוסקות פיצויים גבוהים יותר משופטים גברים בתביעות על שם טוב. כך נקבע במחקר חדש שערכה הד"ר תמר גדרון, מבית הספר למשפטים במסלול האקדמי של המכללה למינהל, יחד עם עורכי הדין רועי אילוז ורועי ריינזילבר.

המחקר בדק 563 פסקי דין שהתקבלו בבתי משפט שלום, ובכלל זה תביעות קטנות, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון, משנת 2004 ועד השנה שעברה, בהם נפסקו פיצויים או ששונה סכום הפיצוי שנפסק לטובת תובע בשל פגיעה בשמו הטוב. ממצאיו צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים בכתב העת "משפטים", של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

המחקר מתקבל על רקע סערת הצעת החוק של חברי הכנסת מאיר שטרית (קדימה) ויריב לוין (ליכוד) להגדלת סכומי הפיצויים בתביעות לשון הרע באופן משמעותי. הצעת החוק, הנמצאת בהליכי חקיקה ראשוניים, נועדה להסמיך את בתי המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק עד לתקרה של 300 אלף שקל, לעומת 50 אלף כיום - ובמקביל עד 600 אלף שקלים כשהפרסום נעשה בזדון (כיום עד 100 אלף שקל). מפרסם שלא נתן לנפגע אפשרות נאותה לפרסם את תגובתו, ייקנס, על פי הצעת החוק, עד לסכום של מיליון וחצי שקלים. מבקרי ההצעה טענו כי קבלתה תביא לפגיעה אנושה בעיתונות החוקרת.

ואולם ממחקרה של הד"ר גדרון התגלה כי רף הפיצויים הקיים (50 אלף שקלים), כלל לא ממוצה כיום, ובתיקים רבים נפסקים סכומים נמוכים משמעותית. כך למשל, לעומת שנת 2004, אז סכום הפיצוי הממוצע היה כ-53 אלף שקל, בשנת 2011 ירד הסכום ל-32 אלף שקל בלבד. מהנתונים עלה עוד כי במשך השנים לא חלה עלייה משמעותית במספר התביעות שהתקבלו, כאשר לעומת 50 פסקי דין בשנת 2004, בשנה שעברה התקבלו 59 פסקי דין.

נתונים מעניינים במיוחד נגעו להשפעת זהות התובע על סכום הפיצויים. במקרים שבהם לא ניתנה התייחסות למאפיין מיוחד של התובע - מה שיכול היה ללמד דווקא על החומרה המיוחדת בפגיעה בשמו הטוב - נפסק פיצוי ממוצע של 30 אלף שקל. לעומת זאת כשלתובעים ניתנו סימנים מיוחדים בפתיח לפסק הדין - כמו למשל "אתיופי", "דתי", "חרדי" או איפיון מקצועי כמו "עורך דין" - הפיצוי שלו זכו היה גבוה יותר, כ-49 אלף שקל. כשהתובעים היו אישי ציבור, היה הסכום גבוה בהרבה, 70.5 אלף שקלים בממוצע.

תומר אפלבאום

תביעות של חברות וגופים משפטיים הסתכמו בפיצויים של כ-43 אלף שקל בממוצע. כמו כן נמצא שכשהנתבעים היו כלי התקשורת - כתובה ומשודרת - היה סכום הפיצויים כ-58 אלף שקל לתיק בממוצע (תביעות לשון הרע מתקבלות גם במקרים של סכסוכי שכנים, חברות מסחריות ועוד).

הבדלים נראו גם בין הערכאות השונות, כאשר בתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב - בתי המשפט הגדולים בישראל - נראו כנדיבים באופן ברור לעומת מקביליהם ברחבי הארץ. בעוד שסכום הפיצוי הממוצע שנפסק לתיק לשון הרע בתל אביב היה כ-53 אלף שקל, מחוץ לתל אביב היה הסכום כ-40 אלף שקלים בלבד. בחלוקה מגדרית, נמצא כי שופטות פוסקות בממוצע מעט יותר משופטים גברים - ממוצע הפיצוי שפסקו שופטות היה 45 אלף שקלים, לעומת 40 אלף שקלים אצל שופטים גברים.

הד"ר גדרון כתבה במחקר כי העובדה שהסכומים שנפסקים בשנים האחרונות אינם גבוהים יותר מהסכומים שנפסקו לפני 8 שנים, עם תחילת סקירת פסקי הדין, מגלמת אמירה ערכית והצהרה חברתית תרבותית מצד בתי המשפט, שלהשקפתם רמת הפיצוי לא רק שאינה עולה, אלא שכנראה היא גם אינה צריכה לעלות. "באופן אישי אני סבורה שהמחקר הזה מלמד שאין צורך בתיקון רף הפיצוי, בוודאי לא לרמה שיש מי שמציע עכשיו, שהיא בגדר פיצוי עונשי", אמרה גדרון ל"הארץ". "בתי משפט חופשיים גם במצב החוקי היום לפסוק כל סכום במקרים המתאימים, הרבה מעבר לרף הקבוע ומוקנה להם שיקול דעת בלתי מוגבל".

טס שפלן

כך למשל, זכור מקרהו של ד"ר יולי נודלמן, שחויב לשלם חצי מיליון שקל לנתן שרנסקי, בעקבות ספר שכתב אודות דמותו שכללה התייחסות קשה ופוגענית. במקרה אחר חויבו גלי צה"ל והעיתונאים רביב דרוקר וגולן יוכפז לשלם ליו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון סכום של 300 אלף שקל בעקבות פרסום שנגע לרכישת ציוד תוך הסדר פטור ממס לחברי כנסת.

"האמירה הנורמטיבית של המחוקק שחשוב להגן על שם טוב, לא יכולה לבוא לידי ביטוי בהנחתה של סכומי פיצוי גבוהים כל כך, שממילא אין בהם היום צורך", הוסיפה גדרון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות