בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנהלת בתי המשפט לוינשטיין: לאסור הפגנות מחוץ לבתי שופטים

נשיא העליון ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לגבש כלים משפטיים שיאסרו על קיום ההפגנות, לאור תלונות של שופטי משפחה שהצטברו באחרונה

173תגובות

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר נפגשו באחרונה עם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ועם פרקליט המדינה משה לדור, בניסיון למצוא כלים משפטיים שיאפשרו לאסור על קיום הפגנות ומחאות בקרבת בתי שופטים. חופש ההפגנה מוגדר כזכות יסוד, ועד כה לא נאסרו הפגנות מסוג זה, גם במקרה של הפגנות שנערכו נגד שי ניצן בתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה.

החוק לא אוסר על קיום הפגנות כלשהן, אולם בהנהלת בתי המשפט מבקשים להבחין בין שופטים לבין נבחרי ציבור כמו חברי כנסת ופוליטיקאים ברשויות המקומיות. בפגישה השתתפו גם פרקליט המדינה לדור, מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו וראש אגף החקירות במשטרה יואב סגלוביץ'.

הפגישה נערכה על רקע הפגנות ומחאות נגד שופטים לענייני משפחה, בהן אספרנצה אלון, שופטת לענייני משפחה בחיפה. לפני חודשיים הוגש כתב אישום נגד גיא שמיר, גרוש בן 40 מחיפה המואשם שאיים על השופטת באמצעות מזכירתה, לה מסר לפי כתב האישום כי "השופטת לא מעניינת אותו, היא מזמן הפסיקה לעניין אותו, ותמסרי לה שתשמור על ילדיה".

השופטת אלון דנה בתיק המשמורת על שני ילדיו של שמיר והחליטה להעניק את המשמורת לאמם. שמיר ואבות נוספים תכננו להפגין מול ביתה, ובהמשך שמיר נעצר עד תום ההליכים בגין האיומים. לאחר 36 ימי מעצר הועבר הדיון בעניינו לבית משפט השלום בנצרת, ששחרר אותו למעצר בית.  

זמן קצר לאחר מעצרו עלו מספר סרטונים לרשת, שבאחד מהם תועדה הפגנת אבות מול ביתה של השופטת אלון, בה נישאו שלטים עליהם נכתב "תנו לאבות לחיות" ו"ילדים לא מתגרשים מאבא". בסרטון השני מתוארת ה"קונספירציה של אספרנצה", שגרמה לטענת עורך הסרטון למעצר השווא של האב בחשד שאיים לפגוע בה ובילדיה. לפני כחודשיים פנו מספר שופטי משפחה למנהל בתי המשפט השופט מיכאל שפיצר בבקשה חריגה שיפעל נגד גל ההסתה שמובילים הורים לילדים שענייניהם נדונים בפני השופטים, גם באמצעים פליליים. 

במשרד המשפטים בחרו שלא להגיב לידיעה והפנו להנהלת בתי המשפט. במערכת בתי המשפט אישרו את קיום הפגישה ומסרו כי "לאחרונה נערכו במספר הזדמנויות התקהלויות אסורות בקרבת ביתם הפרטי של שופטים. חשוב לציין כי הפגנות ליד בתי המשפט אינן אסורות ככאלה, ובלבד שנעשות בהתאם להוראות הדין". 

במערכת בתי המשפט הפנו בתגובתם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין חירות ההפגנה, וטענו כי על פי הנחייה זו, "הפגנה או משמרת מחאה מול ביתו הפרטי של עובד ציבור שאינו נבחר ציבור היא תופעה חמורה המהווה ניסיון להלך עליו אימים, להרתיעו מביצוע תפקידו ולפיכך הינה אסורה". אולם בדיקה העלתה כי ההנחייה לא קובעת שמדובר בתופעה אסורה. בהנחייה נכתב כי "לכל אדם בישראל מוקנית זכות לארגן אסיפה או תהלוכה או להשתתף בה, ומוטלת חובה על כל אדם לכבד זכות זאת". 

אמיל סלמן

המגבלות היחידות על קיומן של הפגנות נכללות בפקודת המשטרה, שמתנה קיום הפגנה בקבלת היתר מהמשטרה אם מתקיימים שלושה תנאים: באירוע משתתפים יותר מ-50 איש, ההפגנה או האסיפה כוללות נאום מדיני תחת כיפת השמיים, וכאשר מקיימים תהלוכה שנעה ממקום למקום. לפיכך, במקרה של אסיפה או תהלוכה שבה משתתפים פחות מ- 50 איש, משמרת מחאה שכוללת כרזות שמטרתן לבטא דעה בנושא מסוים ולא כוללת נושא מדיני, או אם ההפגנה אינה מתקיימת תחת כיפת השמיים - אין צורך ברישיון. עם זאת, המשטרה רשאית לסרב להעניק היתר או להגביל רישיון אם היא חושדת שהאירוע יכלול הסתה או התפרעות. 

בהנחייה נכתב כי אם מבוקש אישור להפגנה בביתו הפרטי של איש ציבור, ניתן לאסור על עריכת המחאה ברחבת ביתו אם קיימת חלופה אפקטיבית אליה ניתן להפנות את המפגינים, כגון משרדו. ההנחייה מתייחסת בעיקר לרישוי הפגנה, אך הפגנות רבות כלל אינן טעונות רישיון. מלבד זאת, יש התייחסות שונה כאשר ביתו של איש הציבור משמש אותו בעבודתו הציבורית, כגון בית נשיא המדינה ומעון ראש הממשלה. בג"ץ פסק בעבר כי יש להתיר קיום אסיפה ליד מעונו של ראש הממשלה. 

ההנחייה קובעת כי במקרה של עובד ציבור שאינו נבחר ציבור, "חירות ההפגנה אינה כוללת את החירות להתקהל מול ביתו של עובד ציבור אם ניתן לעשות זאת ליד מקום עבודתו". בנוסף נכתב כי "אם המחאה היא כלפי עובד במערכת התביעה הפלילית, יש להכיר בכך שההפגנה פוגעת ביסודה בהליך השיפוטי, כיוון שהיא בבחינת ניסיון להשפיע על שיקול דעתו המשפטי ועל הדרך שבה הוא מנהל את תיק התביעה". עם זאת, הדברים מתייחסים אך ורק למקרה שבו ההפגנה טעונה רישיון משטרה. משמרות מחאה שלא בנושאים מדיניים, ובהן משתתפים פחות מ- 50 משתתפים אינן דורשות רישיון. כך בעבר סירבה המשטרה לאשר הפגנה בסמוך לביתו של הרב עובדיה יוסף, ועמדה זו אושרה על ידי בג"ץ. 

בעבר לא נהגו גם לאסור הפגנות נגד אנשי התביעה הפלילית, שהנחיית היועץ המשפטי מתייחסת אליהם. כך היה במקרה של הפגנות פעילי ימין נגד שי ניצן, שהיה המשנה לפרקליט המדינה, וכן לא נאסרו הפגנות מול בתיהם של קציני צה"ל, בהם האלוף גדי שמני ומפקדי אוגדת איו"ש לשעבר, נועם תיבון וניצן אלון. בעבר אף נערכו הפגנות מול ביתו של נגיד בנק ישראל סטנלי פישר. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו