בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבלי שהתחרט, משה קצב מבקש חנינה

הנשיא לשעבר, שהחל לרצות את עונשו לפני 10 חודשים, טוען כי לא זכה למשפט הוגן. גדולים הסיכויים שבקשתו תדחה, משום שלא הביע חרטה ולא עבר שיקום

119תגובות

עשרה חודשים בלבד מאז החל לרצות את עונשו בכלא מעשיהו על שני מעשי אונס ועבירות מין נוספות, הגיש נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בקשה לחנינה. הבקשה הוגשה הבוקר (שני) לבית הנשיא בירושלים על ידי אשתו של הנשיא לשעבר, גילה, אולם גדולים הסיכויים כי תידחה.

קצב העביר, באמצעות מקורביו, את הבקשה למשרד המשפטים והיא הונחה על שולחנה של עורכת הדין אמי פלמור, ראש מחלקת החנינות במשרד.

קצב, שמרצה את עונשו בכלא מעשיהו באגף התורני, לא הביע חרטה על מעשיו עד לרגע זה וגם כיום ממשיך לטעון כי הוא נפל קרבן לעלילה וטוען לחפותו. גם הוא עצמו, כמי שקיבל בקשות חנינה בזמן שכיהן כנשיא המדינה, יודע שסיכוייו לקבל חנינה קלושים, בעיקר בשל העובדה שחנינה של אסיר מתאפשרת רק לאחר שהודה במעשיו והביע חרטה, וכשמדובר בעבירות מין, נדרש האסיר גם לעבור תוכנית שיקום.

מוטי מילרוד

משה קצב, כמו כל אזרח במדינת ישראל, רשאי לפנות לנשיא המדינה ולבקש שיחון אותו. גם אם הסיכויים לכך קלושים, הזכות הזו נתונה לקצב, על פי חוק יסוד המאפשר לנשיא לחון אסיר, אם ימצא כי לנוכח הבקשה שהגיש יש מקום להקל בעונשו.

לפני ששמעון פרס יצטרך להתמודד עם הבקשה של קצב, הבקשה תעבור תחילה למשרד המשפטים למחלקת החנינות. חתימת הנשיא, לרוב, היא חלק מהליך פורמלי שמחויב על פי החוק, אבל בקשת קצב, כמו כל הבקשות של האסירים האחרים, חייבת לעבור דרך משרד המשפטים, שם היא תיבחן על פי קני מידה ברורים. קצב הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב באונס ונידון לשבע שנות מאסר.

על אסירים שהורשעו בעבירות מין מוטלות עוד חובות שקצב מודע להן אבל מחליט להתעלם מהן, בהן תוכנית שיקום של עברייני מין שהוא מחויב לעבור אותה. דבר נוסף בחנינות של עברייני מין, הוא שנפגעי עבירות מין או אלימות זכאים לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, אם ביקשו זאת.

בקשת החנינה של קצב מתבססת בעיקר על כך, שלטענתו, הוא לא זכה למשפט הוגן כבר מהרגע הראשון שבו הוא נחשד במעשים שיוחסו לו. קצב טוען בבקשה שבשל היותו נשיא המדינה, המשפט זכה לתשומת לב תקשורתית רבה ולא ירד מהכותרות לאורך החקירה ובמשך המשפט. בנוסף על כך, טוען קצב שהסיקור התקשורתי, מרגע תחילת החקירה ולאורך כל המשפט, היה מוטה ולא אפשר לו לנהל משפט הוגן ובשום שלב, לא עמדה לו חזקת החפות. כמו כן הבהיר קצב בבקשתו שעצם עזיבתו את תפקיד נשיא מדינת ישראל, העמדתו לדין וכליאתו כאסיר, יש בכך משום פגיעה קשה במעמדו וכבודו ובכך הוא כבר נענש.

מאיגוד מרכזי הסיוע נמסר בתגובה כי "הגשת בקשת החנינה של משה קצב בשלב זה, כעשרה חודשים בלבד לאחר שהחל לרצות את עונשו, ומבלי שהוא עבר תהליך כלשהו והוכיח כי הוא ראוי להקלה בעונשו, היא לא רק מוקדמת ומביכה מדי, אלא מעבירה מסר בעייתי, אם תתקבל, לגבי מושג השוויון בפני החוק".

ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע, אמרה כי "עבריין מין, בוודאי כזה שאינו לוקח אחריות למעשיו, אינו ראוי לשחרור מוקדם מבלי שעבר טיפול כלשהו. צריך לזכור שהחוק קובע כי כל החלטה על שחרור מוקדם, שאיננה זכות קנויה, חייבת להביא בחשבון לא רק את השיקול הציבורי, אלא גם להעביר מסר של צדק עבור אותן נשים אמיצות, שנותרו פגועות ומצולקות גם לאחר שהסתיים ההליך הפלילי ולהם, למרבה הצער, אין אפשרות ל"חנינה" מהסבל הרב שנגרם להן".

ממשרד המשפטים ביקשו שלא להתייחס לנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו