בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחמת הספק

זוכה שוטר מג"ב שהואשם שירה למוות בילד פלסטיני בנעלין

עומרי אבו הואשם שירה באחמד מוסא בן ה-10 מתוך ג'יפ ממוגן, בהפגנה בנעלין ב-2008. השופטת ביקרה בחריפות את הפרקליטות ומשטרת מחוז ש"י

89תגובות

שוטר מג"ב עומרי אבו זוכה מחמת הספק מגרימת מותו ברשלנות של אחמד מוסא בן ה-10 מנעלין לפני 4 שנים. הארוע בו הואשם אבו התרחש ביולי 2008, בעת הפגנות נגד הגדר בנעלין. צוות מג"ב הוזעק לנקודה בה מפגינים פרצו את הגדר, וכשהגיע למקום, התקבל במטח אבנים. אבו, שהיה נהג הרכב, פתח את דלת הג'יפ וירה שני כדורים חיים. לפי האישום, אחד מהם פגע במצחו של הילד, אחמד מוסא והרג אותו. באותו היום היו הפרות סדר ממושכות באזור נעלין ופעלו מספר כוחות מג"ב וצה"ל בגזרה.

בנימוקי הכרעת הדין כתבה השופטת ליאורה פינקל-שיפמן כי "התביעה לא הצליחה להוכיח מעל לספק סביר כי הכדור שירה אבו פגע במוסא". השופטת התמקדה בסתירות שהיו בין עדויות הפתולוגים לבין הממצאים השונים, בסתירות שהיו בין הפלסטינים שהיו עדים לפגיעה במוסא, ובינם לבין הממצאים בשטח, וכן על פערים בזמני הארוע בין העדויות השונות. השופטת ציינה שורה ארוכה של מחדלי חקירה של משטרת מחוז ש"י שחקרה את הארוע, ואף קבעה כי הפרקליטות הניחה ממצאים עובדתיים בליסטיים ופתולוגיים מבלי שהביאה לכך עדויות מומחים התומכים בטענותיה.

עם זאת, השופטת הרשיעה את אבו בעבירה של שימוש רשלני בנשק, וזאת מכיוון שקבעה כי אבו ירה שתי יריות בלי שהיה בסכנת חיים ובניגוד להוראות הפתיחה באש. כמו כן, קבעה כי אבו שיקר בתחקיר הראשוני בכך שטען כי לא ירה מנשקו בארוע, ואף החליט את המחסנית שברובהו כדי לטשטש עובדה זו. העונש המקסימלי על עבירה זו הוא 3 שנות מאסר. 

אי–פי

ביוני 2010 הוגש כתב האישום נגד אבו בבית משפט השלום ברמלה. ההליך נמשך זמן רב בשל הצורך בהבאת עדים מהרשות הפלסטינית. בעדותו אמר אבו: "פתחתי את הדלת כדי לאמוד את אופי האירוע וחשתי באופן מוחשי סכנה ובהלה. מדובר באבנים שעוצמת הפגיעה שלהן ברכב גורמת לזעזועים, ולכן ראיתי לנכון לירות באוויר".

כשנשאל אבו על השיקולים הנוספים שהנחו אותו בביצוע הירי השיב כי "אם יראו שאתה לא מגיב, זה ייתפס כחולשה". אבו הוסיף כי "היה קיים חשש שהאירוע יחמיר. גם אם אתה ברכב ממוגן אתה צריך להגיב. אם יראו שאתה לא מגיב, יכולים להתקהל סביבנו, והאירוע יכול להידרדר לאלף ואחת אפשרויות אחרות". אבו נשאל גם מדוע חש בסכנה אף ששהה ברכב ממוגן. "הרכבים האלה ממוגנים עד רמה מסוימת, וקרו מקרים בהם הרכב יצא מכשירות מבצעית עקב פגיעות בחלק הקדמי של מכסה המנוע", הסביר, "גם השמשה הקדמית התנפצה. זה לא מצב שנתקלים בו, זה לא מצב שרגילים אליו או אפשר להתרגל אליו".

עו"ד דוד הלוי, פרקליטו של אבו, אמר בתגובה כי "זיכויו של מרשי מן העבירה שיוחסה לו, תוך הטלת ביקורת חריפה בגורמי החקירה מדבר בעד עצמו. חזרנו וטענו כי מלכתחילה לא היה מקום להעמדת מרשי לדין פלילי כאשר מדובר באירוע שהתרחש במהלך פעילות מבצעית מסוכנת ובמיוחד כאשר התשתית הראייתיית היתה חלקית ביותר ומבוססת על ראיות שהמציאו הפלשתינאים שסירבו לשתף פעולה עם החקירה ומנעו באופן אקטיבי גישה לראיות ובמיוחד לגופת המנוח הנטען אותה לא ראה אף גורם ישראלי עד לעצם היום הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו