בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדנ"א לא תאם, המשטרה התעלמה ובן 16 חף מפשע נכלא לחצי שנה

הנער נעצר בעקבות אונס אלים בדרום הר חברון; רק בהתערבות בית המשפט חזרה המשטרה לחקור והגישה שני כתבי אישום חדשים

172תגובות

171 ימים ישב במעצר ע', רועה צאן פלסטיני בן 16 מדרום הר חברון, על לא עוול בכפו, בעוד מבצעי מעשה האונס בו נחשד מסתובבים חופשי. זהו מקרה נוסף של חקירה רשלנית של משטרת מחוז ש"י (שומרון ויהודה), שחרף העובדה שהיו בידיה עד ראייה למעשה, דנ"א של אחד התוקפים, ומכשיר טלפון סלולרי שנגנב מהקורבן ושניתן היה לאתר, העמידה לדין - באמצעות התביעה הצבאית - את האדם הלא נכון. כך, רק במשפט עצמו, הורה שופט צבאי לבצע פעולות חקירה בסיסיות שלא נעשו כלל עד אותה עת, ושהביאו בסופו של דבר למעצר האשמים באונס ושחרור החף מפשע ממעצר.

תחילתה של הפרשה העגומה ביום שלישי 13 במארס, אז יצאה תושבת אחד היישובים היהודיים באזור דרום הר חברון לטיול צהריים מחוץ לתחום יישובה. שני צעירים שהבחינו בה לבדה, ארבו לה ואנסו אותה באכזריות; הם איימו עליה בסכין, חתכו אותה במספר מקומות בגופה, חבטו בה שוב ושוב וביצעו בה את זממם. היא נאבקה בהם ללא הועיל ונחבלה. בשלב מסוים, רועה צאן שהתקרב במקרה למקום, הבהיל כנראה את האנסים והם נמלטו - לא לפני שגנבו מהנאנסת את תיקה ובו מכשיר סלולרי מסוג אייפון 4.

בלשי משטרת חברון שהוזעקו למקום מיד לאחר מכן, התפרשו באזור והחלו לחפש אחר חשודים במעשה, על בסיס תיאור שמסרה הנאנסת. הם עצרו שניים ש"ענו לתיאור", ושעוררו את חשדם כשניסו להימלט מהשוטרים. העצורים- ע', רועה צאן יליד 1996, וחברו, א'- נלקחו לתחנת משטרת חברון, שם הופשט ע' כליל וצולם באורח תמוה בעירום מלפנים ומאחור.

א', מנגד, לא הופשט לחלוטין, והחוקרים הסתפקו בבדיקת פנים ירכיו במטרה לבחון אם נשרט בעת האונס. עוד במסגרת ההתרחשויות בתחנה, הורה קצין החקירות במרחב, רב-פקד יעקב חיון, לאחד החוקרים - שלא הוסמך כחוקר נוער - לחקור את ע', "היות ולא נכח אף חוקר נוער במרחב".

אלא שבכך רק החל רצף הכשלים המשטרתי והתביעתי, במקרה שבו, על פניו, הייתה מלאכתם של החוקרים פשוטה למדי: הדיווח של הנאנסת למשטרה היה מיידי, ולזכותם היה עד ראייה - רועה הצאן שהבריח את האנסים. מנשיכה בצווארה של הקורבן, הופקה דגימת דנ"א ובזירה נמצאה גם כפפה ועליה דנ"א עם פרופיל דומה לזה שהופק מהנשיכה. לכך נוסף מכשיר הטלפון הסלולרי שנגנב מהאשה, שאת מיקומו ניתן היה לאתר באמצעים טכנולוגיים העומדים לרשות המשטרה.

כפעולת חקירה ראשונה, ערכה המשטרה מסדר זיהוי חי. בתחילה, לא זיהתה המתלוננת אף אחד. היא ביקשה מהשוטרים לשים על ראש הניצבים כובעים, מכיוון שאחד התוקפים חבש בעת האונס כובע. לאחר מכן זיהתה את ע'.

החוקר הראשי בתיק היה רס"מ סלומון דסטה, חוקר ותיק, המשרת במשטרה כ-20 שנים. מעיון בתיק החקירה עולה, כי דסטה היה לבדו: קצין החקירות המחוזי נצ"מ חיים רחמים ומפקד המרחב נצ"מ איציק רחמים (אין קשר משפחתי), כמעט שלא התערבו.

לאחר זיהויו המוטל בספק של ע' על ידי הנאנסת, התקבע דסטה עליו כאנס, והתעלם פעם אחר פעם מסימני השאלה שעלו בחקירה. הכשל העיקרי היה בטיפול במכשיר הסלולרי שנגנב מהמתלוננת. תפיסת המכשיר על החשוד יכולה היתה לשמש ראיה משמעותית. ואולם ברשותו של ע' לא נמצא מכשיר האייפון 4, אף כי חלפו רק שעתיים בין מעשה האונס והגניבה (הקריאה התקבלה במשטרה בסביבות השעה 11:35) לעת בה נעצר (13:30). דסטה ביקש אמנם מבית המשפט צו לקבלת רשימת השיחות היוצאות מן המכשיר, אך לא איכון פיזי של מקום הימצאו. בהנחה שהאנסים ברחו עם המכשיר ולא נפטרו ממנו מיד לאחר מכן, איכון היה יכול לאתר את תנועתם - ממקום האונס ועד למקום מסתורם.

ניתוח פלט שיחות הטלפון שבוצעו מהמכשיר לימד כי בין שעת האונס לבין מועד המעצר התקיימו שלוש שיחות: שתיים למספרים פלסטיניים ואחת למספר ישראלי של חברת סלקום. דסטה כמעט שלא עשה דבר כדי לאתר את שלושת האנשים שאליהם נעשו השיחות מן המכשיר, ולבדוק עמם אם היה זה ע' מצדו השני של הקו. בעדותו בבית המשפט אמר: "פניתי לאנשי מודיעין בבקשה לסיוע באיתור בעלי הטלפונים, לגבי החברות הפלסטיניות, לא קיבלנו פידבק בחזרה". בשגגה סבר דסטה כי לא ניתן לברר זהות של בעלי מספרי טלפון פלסטיניים, אף כי אפשר לקבל פרטים מסוימים עליהם. באשר למספר הישראלי, דסטה הגיע לתושב מזרח ירושלים, אך לאחרון לא היה מושג כלל במה מדובר. בהמשך התבררה הטעות המביכה: דסטה התבלבל בספרה, וחייג לאדם הלא נכון. ואולם, דסטה לא טרח לנסות שוב עם המספר הנכון. כשנשאל על כך בבית המשפט, אמר: "אתייעץ עם הממונים עלי, ואם יהיה צורך בכך, נחקור".

הדגימות לא התאימו

סימני שאלה רבים נוספים עולים מתיק החקירה: הנער, שלא נעצר בעבר, הכחיש שוב ושוב בחקירה את מעורבותו באירוע. הוא עומת עם המתלוננת, אך העימות לא חשף כלל סדקים בגרסתו. דסטה ניסה תרגילי חקירה שונים: "הושבנו אותו עם א' (העצור השני ששוחרר במהרה- ח"ל) במקום פתוח", סיפר דסטה בבית המשפט, "אמרנו להם שאנו יודעים שזה הם ורק הם, ועדיף שיודו בכך. השארנו אותם יחד בתקווה שידברו, והם לא דיברו והיו לחשושים שלא הצלחתי להבין מה הם אומרים. בנוסף, לאחר שע' זוהה במסדר זיהוי חי, אמרתי לו שאני חושב שהוא מסתיר מהמשטרה דבר-מה וא' עצור על לא עוול בכפו. אמרתי, תשמע, א' עצור כאן, תוריד ממנו את החשד על מנת שא' יוכל להשתחרר". למרות כל זאת, ע' עמד בסירובו ולא הודה. קצין ששירת בעבר במחוז ש"י, אמר ל"הארץ" כי בנקודה זו, נוכח הזיהוי מחד גיסא וההכחשה מאידך גיסא, היה מתבקש לעשות שימוש במדובב מוסווה שינסה לרדת לחקר האמת - אך גם זה לא נעשה.

ועדיין ההתנהלות התמוהה ביותר בחקירה נוגעת לטיפול בממצאי הדנ"א שנלקחו מהנאנסת ומהחשודים. לא חלף זמן רב עד שהגיעו ממעבדת הזיהוי הפלילי המשטרתי התשובות השליליות - הדנ"א לא מתאים, הדגימה שנלקחה מהזירה אינה של ע' ואינה של א'. במשטרה מסבירים כי רק אחד האנסים התיר דנ"א על הנאנסת, ועל כן הניחו שע' הוא האנס השני, זה שלא הותיר דנ"א הקושר אותו לאירוע. ואולם השניים שנעצרו יחדיו הם ע' וא' - והדגימה היתה שלילית לגבי שניהם.

בעיה נוספת התעוררה עם עדותו של רועה הצאן שנכח בזירה; הוא אמנם אמר שלא יוכל לזהות את האנשים שכן הבחין בהם רק ממרחק ניכר, וכשגבם מופנה אליו. ואולם, את ע' - רועה צאן בעצמו - הוא הכיר היטב, וכלשונו בבית המשפט: "השטח שלו הוא ממזרח למקום האירוע. המקום שבו היה האירוע הוא מקום שרק למשפחה שלי מותר לבוא לשם. הייתי מזהה אותו ממרחק של כחצי קילומטר כי אני מכיר אותו. וזה לא הוא". כך או כך, לא נערך מסדר זיהוי ישיר בו התבקש עד הראייה להצביע על ע'.

ואולם כבר בשלב זה בחקירה תמונת הראיות בתיק היתה ברורה למשטרה. דסטה חיבר מזכר פנימי, תחת הכותרת "טבלת ראיות". במשבצת של "ראיות מקרבות" (ראיות נגד החשוד- ח"ל) רשם: "החשוד ע' זוהה במסדר זיהוי". במשבצת של "ראיות מרחיקות" (ראיות לטובת החשוד- ח"ל) רשם: "החשוד מרחיק את עצמו מהאירוע. רועה הצאן אינו קושר את שני החשודים, אף שלטענתו ראה אותם ממרחק רב של 300 מטר. דנ"א שלילי".

מיכל פתאל

בשלב זה עבר הטיפול בתיק לבכירי התביעה הצבאית: ראש ענף התביעות באיו"ש, סא"ל רוברט נויפלד, ראש ענף תביעות ביהודה, רס"ן כאמל נסארלדין - שגם ניהל את התיק בפועל - ורס"ן אורן ליבר, תובע ותיק שחתם על כתב האישום. בתביעה הצבאית הבחינו שמדובר בתיק עם ראיות בעייתיות, אך בסופו של דבר הוחלט להגיש אישום בגין אינוס ושוד נגד ע', מכיוון שנויפלד האמין למתלוננת. במקרה זה, אמרו שם בישיבות הפנימיות, יהא זה בית המשפט שיחליט. ע' נעצר בינתיים עד לתום ההליכים והחקירה הופסקה - שוב החלטה מעוררת פליאה, לנוכח העובדה שבאירוע לקחו חלק שני אנסים, ואילו החקירה הסתיימה כאשר למשטרה רק נאשם אחד לכאורה, ע'.

בחודשי הקיץ האחרון התנהל משפטו של ע' בפני הרכב צבאי בראשות רס"ן אמיר דהאן. בצעד לא שגרתי, זימן דהאן את הצדדים לחדרו בתום שלב ההוכחות. למרות שבישראל נהוגה שיטת משפט אדברסרית - הצדדים מציגים טיעונים וראיות והשופט מחליט על בסיסם בלבד - הוא הודיע להם כי בכוונתו לחרוג מן השיטה ולהורות למשטרה לבצע צעד אקטיבי נוסף של השלמת חקירה. סנגורו של ע', עו"ד אכרם סמארה, דרש מנגד את שחרורו המיידי של מרשו, ובסופו של דבר סוכם בין התביעה להגנה כי המשפט יופסק לצורך השלמת החקירה, בעוד החשוד יהיה נתון במעצר.

במסגרת השלמת החקירה, ביצעה המשטרה את הפעולות המתחייבות מראש לאיכון מכשיר האייפון ובדיקת שלושת מספרי הטלפון שאליהם יצאו שיחות מיד לאחר האונס. בדיקה נוספת זו הובילה את המשטרה לשני אחים, בוגר וקטין, פלסטינים מאזור דרום הר חברון. דגימת הדנ"א של הבוגר התאימה לזו שנלקחה מן הזירה, ובחקירתו הוא הודה בשוד ואף קשר אליו את אחיו הקטן, אך הכחיש את התקיפה המינית. עו"ד חאלד אלערג', המייצג את השניים, אמר ל"הארץ" כי הקטין מכחיש כל קשר למעשה.

עם קבלת דגימות הדנ"א הקושרות את האח הבוגר שנעצר לזירת האונס, ב-30 באוגוסט, שוחרר ע' לאחר 171 ימים שבהם היה נתון במעצר. התביעה הצבאית הגישה כתבי אישום חדשים נגד שני האחים, וביקשה למשוך את כתב האישום נגד ע'. ככל הידוע, בתקופה בה הסתובבו האחים בחופשי, הם לא תקפו בשנית.

ביום חמישי האחרון, קיבל השופט דהאן באופן רשמי את בקשת התביעה לחזור בה מאישום נגד ע'. הוא ניתח את הראיות שעמדו לרשותו, פירט באריכות את הסיבות שהביאו אותו לחרוג מהשיטה המשפטית בישראל ולהורות למשטרה על הצעד החריג של איסוף ראיות מחודש, וסיכם ביובש: "החקירה לא היתה ממצה. ניתן היה להפיק פרטים בזמן אמת".

המשטרה: החוקרים זכו לשבח על עבודתם

מהתביעה הצבאית נמסר כי כתב האישום שהוגש "בגין עבירות אונס נסמך על תשתית ראייתית שכללה זיהוי ודאי של הנאשם על ידי הנפגעת וראיות תומכות נוספות. באירוע האונס היו מעורבים שני אנשים ודגימת הדנ"א שנלקחה מהמתלוננת לא היתה רלוונטית לנאשם זה, אלא לנאשם אחר שלא אותר באותה העת. בדיון המעצר בעניינו של הנאשם התרשם בית המשפט הצבאי כי ישנן ראיות להוכחת אשמתו והורה לעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו". עוד נמסר כי "בעקבות ההתפתחויות במשפט נבדק כיוון חקירה נוסף שהוביל ללכידת חשודים אחרים ולניקוי הנאשם מאשמה. יודגש כי בהכרעת דינו של בית המשפט ביחס לנאשם הנדון צוינו הנסיבות החריגות והנדירות שהתחברו בתיק זה ובית המשפט אף ציין לשבח את התנהלותה של התביעה הצבאית ורצונה להגיע לחקר האמת"

ממחוז ש"י נמסר כי המשטרה "חקרה את האירוע במלוא המרץ, תוך שילוב אמצעיים מודיעיניים וחקירתיים, לרבות מעבדות טכנולוגיות מתקדמות מתחום המז"פ, במטרה לשים את ידה על מבצעי העבירה והבאתם לדין. החשוד שנעצר זוהה במסדר זיהוי חי באופן מלא על ידי הקורבן וכן ראיות נוספות שהצטרפו הביאו לרמת החשד הגבוהה שמדובר באחד החשודים. החומר הועבר לעיון הפרקליטות והיא החליטה על סמך מה שהוצג בפניה להגיש כתב אישום". במחוז ציינו כי "מרגע התפתחות החקירה וזיהוי כי עולה חשד נגד שני חשודים אחרים, דווח באופן רציף על ידי משרד החקירות בחברון על כל התפתחות ופעולה לפרקליטות איו"ש. קצין אגף חקירות ומודיעין מחוז ש"י שפיקח על החקירה באופן מקצועי ואישי, תוך מתן יעוץ לצוות החקירה, לא העלה שום תהיות או ליקוי כלשהו לגבי התנהלות החקירה ואף שיבח את עבודת הצוות המקצועי בהובלת ראש מחלקת חקירות במרחב חברון, רפ"ק יעקב חיון, על כך שהצליח לפצח את החקירה והביא החשודים לדין".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו