בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדד האלימות נגד נשים מתעלם מבעיית הדיווח

יש לברך על מאמצי המשטרה לערוך מיפוי של מדד האלימות נגד נשים. ואולם יש להיות מודעים למגבלותיו כמחקר המתבסס רק על הפשיעה המדווחת

3תגובות

גיבוש מדיניות וקבלת החלטות צריכים, כידוע, להסתמך על מחקרים ונתונים בדוקים, ולא על תחושות בטן בלבד - ולפיכך, יש לברך על מאמציו של המשרד לביטחון פנים לערוך מיפוי מעודכן של מדד האלימות נגד נשים. יש אף לקוות כי הפעולה מצביעה על כוונה להקצות יותר תשומת לב ותקציבים למניעה מוקדמת של עבירות ולא רק לפיענוח בדיעבד.

ואולם, עם כל חשיבותו, יש להיות מודעים למגבלותיו ובעיקר לקחת בחשבון את מה שאין בו. זהו מחקר שמתבסס רק על הפשיעה המדווחת למשטרה, והסתמכות כזו כמוה לעתים כמו חיפוש המטבע מתחת לפנס. ובמה דברים אמורים? הנתונים מתייחסים לשלוש עבירות: רצח, שוד ותקיפה מינית. כאשר מדובר ברצח, לדפוסי הדיווח של כל אוכלוסייה אין כל השפעה. כל מקרי הרצח נכנסים לסטטיסטיקה. עבירת השוד, שהיא עבירה חמורה הכוללת גם יסוד של אלימות וגם פגיעה ברכוש, היא עבירה שמקובל לחשוב ששיעורי הדיווח לגביה גבוהים למדי.

לעומת זאת, כאשר מדובר בעבירות מין, שיעורי הדיווח עליהן משתנים מאד ממגזר למגזר, והקשר בין המציאות לסטטיסטיקה המשטרתית חלש יחסית. הדיווח על עבירות מין מוכתב לא רק מעצם התרחשותן, אלא כולל משתנים מרכזיים של נורמות מחמירות, מודעות לזכויותיך, רמת השוויון בין המינים, נכונות לחשיפה, ותחושת ביטחון שיעזרו לך ויתייחסו בכבוד אליך ואל תלונתך.

מוטי מילרוד

יתר על כן, הנתונים לא כוללים עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות במשפחה בפרט, שהן מנבא די-טוב לרצח נשים על ידי בן משפחה. הם גם לא כוללים את מה שנשים סובלות ממנו יותר מגברים ואשר הם שקובעים יותר מכל את תחושת הביטחון היומיומית: בריונות בכביש, למשל, הצרת צעדים וחופש אישי בבית, היטפלות במקום העבודה ואפליה מול עובדים גברים. הם כוללים אמנם, פילוח לפי דת, גיל ומצב משפחתי, אך לא פילוח לפי מצב סוציו-אקונומי, או לפחות לפי שנות השכלה וגובה ההכנסה.

למרות כל אלה, המסקנה המרכזית העולה בבירור מן הנתונים היא היחס ההפוך בין דפוס הדיווח על עבירות מין (שחלקן הגדול מתרחש בתוך הבית) לבין מקרי הרצח. במגזר הערבי נתוני התקיפה המינית הם הנמוכים ביותר בעוד שנתוני הרצח הם הגבוהים ביותר. במגזר היהודי הדיווח על עבירות מין גבוה במיוחד, אך שיעור מקרי הרצח נמוך מאוד. המסקנה היא אחת - מודעות לזכויותיך ונכונותך להתלונן ולדווח הן הערובה הטובה ביותר לשמירה על חייך. טוב יעשו הרשויות האמונות על מניעת הפשיעה אם יחדדו מסר זה, שעשוי להועיל לא רק להגנה על נשים, אלא אף ליצירת תחושת ביטחון.

הכותבת היא הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו