בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש הכיר בהורות בפונדקאות בלי בדיקת רקמות

עד כה נאלצו אבות להיבדק כדי להוכיח שהילדים שלהם, ורק אחר כך ניתנה להם אפשרות להנפיק דרכון לילדיהם. ההחלטה עשויה להשפיע על מאות זוגות

18תגובות

בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן קובע לראשונה כי על המדינה להכיר באבהותו של ישראלי שעבר הליך פונדקאות בחו"ל, בלי לערוך לו בדיקת רקמות. ההחלטה עשויה להשפיע על מאות זוגות המסתייעים מדי שנה בשירותיה של אם פונדקאית במדינות אחרות.

עד כה אילצה המדינה את האבות הביולוגיים לעבור בדיקת רקמות כדי להוכיח כי הילדים אכן שלהם. רק אחר כך ניתנה להורים האפשרות להנפיק לילדיהם דרכונים ישראלים ולשוב עמם לארץ. לאמהות לא אפשרה המדינה לעבור בדיקת רקמות והן נדרשו לאמץ את ילדיהן.

במקרה הנוכחי, הורה ביום שישי בית המשפט למדינה להכיר בהיותו של ר' אביהם של זוג תאומים שנולד לפני שלושה שבועות בגיאורגיה, בהסתמך על מסמכים רפואיים ומשפטיים שסיפק לה ובלי לעבור בדיקה גנטית. מסמכים אלה כוללים הסכם פונדקאות, תעודות לידה של הילדים ואישור רפואי על ביצוע ההפריה וזהות התורמים. בית המשפט קבע כי האם, ד', תמונה לאפוטרופוסית של הילדים, עד למיצוי הדיון בעניינה. "בענייננו התובעים לא הסתפקו רק בתעודת הלידה אלא במסמכים רפואיים, ציבוריים ומשפטיים היוצרים את הקשר הביולוגי והמשפטי בינם לבין הקטינים", כתבה השופטת תמר סנונית פורר. היא מתחה ביקורת על התנהלות המדינה: "טובת הקטינים כי לא יעלה ספק בדבר זהותם, מקורותיהם ושורשיהם וזאת בהקדם האפשרי.

הדר כהן

דווקא הדרישה לעריכת בדיקת רקמות היא שמטילה ספק בהורות התובעים, בזהות הקטינים ובשורשיהם המשפחתיים. טובת הקטינים כי מדינתם לא תטיל ספק בהוריהם ולא רק שלא תטיל ספק אלא גם תסייע להם לזכות בוודאות וביציבות במהרה".

בני הזוג התחתנו בשנת 2007. ד' נכנסה להריון, אך עברה הפלה בשבוע העשירי. בעת ההפלה נפגע הרחם שלה ומאז פחתו משמעותית סיכוייה להיכנס שוב להריון. בחלוף שלוש שנים של טיפולי הפריה עברה ניתוח בניסיון לתקן את הנזק ברחם, אך גם זה כשל ואף החמיר את המצב. לבסוף פנו להליך פונדקאות בחו"ל וחתמו על הסכם עם אם פונדקאית בגיאורגיה. ההפריה התבצעה בבית חולים בבירה טביליסי ומאז היו בקשר רציף עם הפונדקאית. על פי החוק בגיאורגיה, לפונדקאית אין כל זכויות על הילדים, אלא רק להורים הביולוגיים.

פונדקאות בחו"ל אינה מוסדרת בחקיקה בישראל. בעקבות ריבוי המקרים גיבש משרד הפנים את נוהל חו"ל, שלפיו על האב לעבור בדיקת רקמות ועל האם לאמץ את ילדיה. בהכירם את הנוהל, הגישו בני הזוג לפני שלושה חודשים, טרם הלידה, תביעה לבית המשפט להכיר בהם כהורי הילדים. מיד לאחר הלידה, לפני שלושה שבועות, טסו לגיאורגיה. מאז הם שוהים שם וממתינים להחלטת בית המשפט בארץ. בשיחה עם "הארץ" בירכו אמש בני הזוג על ההחלטה. "השופטת עשתה צעד אמיץ מאוד, אנחנו מאוד מודים לה", אמרה ד'.

ר' הבהיר כי בכוונתו לשוב לישראל בהקדם, להנפיק דרכונים לילדיו, לחזור לגיאורגיה ולהביא את משפחתו עמו לארץ. "ניצחנו רק חצי מאבק. המאבק לא נגמר, חד-משמעית", אמר. "אני לא צריך ללכת לעשות בדיקה גנטית בשביל ללכת להוכיח שאני האבא. הבאתי מכתב מבית החולים שהעוברים האלה נוצרו מהזרע שלי ומהביצית של אשתי בתהליך הפריה. למה צריך יותר מזה?", הוא שאל. עו"ד יהודית מייזלס, המייצגת את בני הזוג, אמרה כי "פסק הדין התקדימי מהווה אבן דרך חשובה במלחמה הצודקת של הורים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל. זוגות אלה עוברים שנים קשות של ייסורים רפואיים וכלכליים עד שהם מחזיקים את התינוק בידיהם, וכל שהם רוצים הוא לחזור הביתה. המדינה הזרה מכירה בזכותם לעשות זאת, וזה אבסורד ממש שדווקא מדינתם שלהם מחייבת אותם להישאר במדינה הזרה משך שבועות רבים, עד שישראל תערוך בדיקות רקמות מיותרת כדי להוכיח את שכבר הוכח".

המדינה טענה בתגובתה לתביעה כי "זכותה וחובתה של המדינה לדרוש ראיות חיצוניות ואובייקטיביות, לרבות בדיקה גנטית, שהינה ראייה עצמאית ואובייקטיבית והינה האמצעי המדעי הטוב והיעיל לקביעת אבהות. הדרישה לביצוע בדיקה גנטית נועדה למנוע מתן מעמד בישראל לילדים שאינם זכאים לכך ולוודא שאין מדובר בסחר ובחטיפת ילדים". המדינה גם דרשה שהפונדקאית תצהיר בפני הקונסול הישראלי בגיאורגיה כי אין לה זכויות כלפי הילדים, אף שהחוק הגיאורגי קובע זאת מפורשות. השופטת נענתה חלקית לדרישה זו.

מייזלס מייצגת זוג אחר, נטשה ויוני פנחס, שהסתייעו אף הם באם פונדקאית בגיאורגיה שילדה בשבילם תאומים. הם תבעו להכיר בשניהם כהורי הילדים על סמך בדיקת רקמות ולא לאלץ את האם לאמץ את ילדיה. בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן קיבל את תביעתם לפני כשמונה חודשים והורה למדינה לערוך לשניהם בדיקת רקמות. "לתפיסתי הדעת אינה סובלת את עמדת המשיבים (המדינה, א"ל) לפיה אם ביולוגית תיאלץ לאמץ את ילדיה הטבעיים שלה - עצמה ובשרה. הדבר מנוגד לשכל הישר", כתבה השופטת שפרה גליק בהחלטתה. בסוף החודש צפוי בית המשפט המחוזי בתל אביב לדון בערעור שהגישה המדינה.

לפני כחצי שנה פרסמה ועדה ציבורית של משרד הבריאות המלצות להסדרה בחוק של נושא הפריון וההולדה. בהתייחס לפונדקאות בחו"ל, המליצה הוועדה להקל את הליך הבדיקה הגנטית ולהסתפק בבדיקת רקמות של האב או האם כדי להכיר בשני ההורים. כמו כן, המליצה הוועדה לבטל את הצורך לקבל צו בית משפט כדי לערוך בדיקה גנטית ולהעניק מימון ציבורי לטיפול שיינתן בארץ, לפני ההליך בחו"ל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו