בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנינו רומז על תיק ליברמן: לא נכון להעמיד לדין אחרי עשור

לדברי המפכ"ל, יש לקבוע בחוק פרק זמן מקסימלי להגשת כתב אישום. היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין נוטה לסגור את התיק נגד השר

112תגובות

מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו רמז היום (שבת) על עמדתו בנוגע לעיכוב בהכרעה בתיק נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. "לא ייתכן שעבירה שנעשתה לפני עשור, נעמיד עליה לדין היום. זה פוגע באפקטיביות של מערכת האכיפה, במיוחד בנוגע לשחיתות ציבורית", אמר דנינו באירוע שבתרבות בבאר שבע.

לדברי המפכ"ל, יש לחוקק חוק שיקבע פרק זמן מקסימלי עד להגשת כתב אישום, ולאחריו התיק יימחק.  "ההליך השיפוטי הוא ארוך, ועד שאתה מנסה להדביק עונש להתנהגות, שכחת על מה", אמר דנינו. "צריך לחוקק בחוק פרק זמן שבו אתה צריך להגיש כתבי אישום. הגשת - הגשת. לא הגשת - התיק יימחק. זה ייאלץ את המערכות להתייעל. פרק הזמן כיום לא סביר בעליל".

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נוטה לסגור את התיק המתנהל נגד שר החוץ אביגדור ליברמן, אך עם זאת, תיתכן האפשרות כי יוגש נגדו כתב אישום מרוכך בשתי פרשיות משניות בהן יוחסו לו עבירות של הטרדת עד ומרמה והפרת אמונים. ב-8 בנובמבר הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי היא מעריכה שהחלטת וינשטיין תינתן בתוך כחודש (עוד כשבועיים נכון להיום). עם זאת, הפרקליטות פרסמה בעבר כמה הערכות באשר למועד החלטתה המשוער ולא עמדה בהן.

יוסי זליגר

ביום חמישי פרסם "ידיעות אחרונות" כי וינשטיין הורה באחרונה למשנה שלו לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, לחבר טיוטה שתכלול נימוקים לסגירת התיק. עילת הסגירה המסתמנת הינה היעדר ראיות מספיקות ברף הנדרש להרשעה. לפרקליטות התברר כי אף שנמצאו ראיות לכאורה נגד ליברמן, עדים מרכזיים מחו"ל שעדותם נדרשת כדי לגבות מסמכים שנאספו בתיק מסרבים להעיד במשפטו של ליברמן בישראל.

הפרקליטות ככל הנראה לא הצליחה להשיג שיתוף פעולה מצד רשויות המשפט בחו"ל כדי לחייב עדים אלו בעדות, וחוששת כי גם אם תצליח להביא את חלקם, חלוף הזמן יפגע במהימנות עדותם. בהתחשב בכך שעברו כשלוש שנים מאז עבר התיק מהמשטרה להכרעת הפרקליטות, נימוק כזה לסגירת התיק עתיד לגרור אחריו ביקורת ציבורית חריפה.

רמז לתסבוכת ניתן היה למצוא בתגובה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לחייב את וינשטיין להכריע בתיק לפני הבחירות. הפרקליטות טענה כי "תיק החקירה בעניינו של המשיב 3 (ליברמן) הינו תיק מורכב, אשר במסגרתו בוצעו פעולות חקירה רבות בארץ ובחו"ל, נחקרו עשרות חשודים ועדים, הוצאו עשרות צווי חיפוש והמצאת מסמכים, ובוצעו חיפושים שונים במהלכם נתפסו אלפי מסמכים. כמו כן יצוין כי עדים מרכזיים בתיק זה אינם חיים בארץ".

אלון רון

הפרקליטות ציינה כי "נערכו בחודשים האחרונים דיונים בדרגים הבכירים ביותר בפרקליטות המדינה ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה לשם קבלת החלטה בנוגע להעמדה לדין. בהמשך להתייעצויות הללו, מתבצעות בימים אלו בדיקות נוספות הדרושות לשם גיבוש סופי ומושכל בכל הנוגע לקבלת החלטה בדבר הגשת כתב אישום בתיק".

בפרקליטות צופים שהחלטה על סגירת התיק נגד ליברמן שנים לאחר פתיחת החקירה נגדו תגרור ביקורת ציבורית ועתירות לבג"ץ, על כן הם עמלים על הכנת מסמך שיפרט את נימוקי הסגירה. ככל הנראה ייטען בו כי אף שנאספו ראיות לכאורה נגד ליברמן, ספק אם לאור סרבנותם של העדים הפרקליטות תוכל להרים את נטל ההוכחה הנדרש להרשעה במשפט פלילי.

עו"ד ניצן, שמונה להכין את המסמך, הוא מי שהגן בבג"ץ מטעם הפרקליטות על חתימת הסדר הטיעון השנוי במחלוקת עם הנשיא לשעבר משה קצב, לפני שבוטל. בתפקידו הקודם כמשנה לפרקליט המדינה ניצן היה ממונה על הצוות לאכיפת החוק ביהודה ושומרון ונחשב לאויב הימין ונוער הגבעות. מול ביתו נערכו הפגנות מתנחלים, ואף הופץ סרטון שהסית לרציחתו לאחר שהמדינה החליטה לא לפתוח בהליכים פליליים בגין העלבת עובד ציבור נגד עורכי תערוכת האמנות "איווט", שכללה ביקורת על ליברמן.

לעומת הנטייה הנוכחית לסגור את התיק, לפני כשנה וחצי נשבו רוחות אחרות במשרד המשפטים. באפריל 2011 הודיע וינשטיין כי הוא שוקל להאשים את ליברמן בכפוף לשימוע בעבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והטרדת עד.

על פי החשד, בין השנים 2001-2008, בהיותו אזרח פרטי ובזמן שכיהן כחבר כנסת וכשר, הועברו לחברות בשליטת ליברמן מיליוני דולרים מצד אנשי עסקים בעלי אינטרסים בישראל, בהם מרטין שלאף, מיכאל צ'רנוי, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אף שליברמן הצהיר עם חזרתו לפוליטיקה כי מכר את זכויותיו בחברות וכי אין לו זיקה אליהן, התברר כי הוא המשיך לקבל מהן סכומי עתק. בגין כך ייחסה לו הפרקליטות עבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים, אך החליטה לא לייחס לו קבלת שוחד, אף שנחשד בעבירה זו בעת חקירת המשטרה. כעת וינשטיין שוקל לא להגיש אישום בפרשה סבוכה זו.

לצד ההתנהלות העסקית המפותלת, ייחסה הפרקליטות לליברמן מעורבות בשתי פרשיות נלוות, שבגינן תיתכן הגשת אישום גם אם לא יוגש אישום בפרשה המרכזית. בפרשייה אחת ייחסה הפרקליטות לליברמן עבירה של הטרדת עד מאחר ששוחח עם אחד המעורבים בפרשה על החקירה המתנהלת נגדו, בפרשייה שנייה יוחסה לו עבירה של מרמה והפרת אמונים מאחר שפעל לקידומו של שגריר ישראל לשעבר בבלרוס, זאב בן אריה, לאחר שזה מסר לו מידע חסוי על חיקור דין שביצעה משטרת ישראל בעניינו בבלרוס.

בתחילת 2012 נערכו לליברמן שימועים בפרקליטות המדינה, ובמאי 2012 הגיש ליברמן טיעונים משלימים בעניינו. מאז ישבו בפרקליטות על המדוכה, והתלבטו. בסוף אפריל הודיע וינשטיין כי יכריע בתיק תוך שבועות בודדים, אך לא עמד בהערכתו. ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי וינשטיין מתכוון לעמוד בלוח הזמנים שהציג בפני בג"ץ.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו