בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העליון קבע: ישראלי שנחשד בפשעי מלחמה יוסגר לבוסניה

לשיטת השופט סלים ג'ובראן, אין מניעה להסגיר את אלכסנדר צבטקוביץ', שהיה חייל בצבא הבוסנו-סרבי, שכן יש ראיות לכאורה למעורבותו ברצח עם

27תגובות

בית המשפט העליון קבע הבוקר (חמישי) כי אלכסנדר צבטקוביץ', אזרח ישראל תושב כרמיאל, הוא בר הסגרה לבוסניה-הרצגובינה בגין חשד למעורבותו במעשי טבח בעת המלחמה באזור ב-1995. בית המשפט דחה את ערעורו של צבטקוביץ' על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, וקבע כי ניתן להסגירו לצורך העמדה לדין באשמת השמדת עם בבית המשפט לפשעי מלחמה בסרייבו.

השופט סלים ג'ובראן כתב בהחלטתו כי "המערער, יחד עם חיילים אחרים, השתתף באירוע שבו נרצחו מאות רבות של אזרחים מוסלמים, חלקם כפותים בידיהם ועם כיסוי לעיניהם. אזרחים מוסלמים שנורו בגבם, בין באמצעות אקדח ובין באמצעות מקל, ולאחר מכן נקברו בקברי אחים. נהגי האוטובוס שהסיעו את המוסלמים למקום חויבו אף הם לירות כל אחד באסיר אחד, כדי להבטיח שלא יעידו נגד החיילים. חלק מהחיילים מיחידתו של המערער העידו כי ידעו מה מטרת הפעולה בטרם הגיעו למקום, וכי ידעו שלא מדובר באירוע בודד. בנסיבות אלה מקובלת עלי המסקנה כי ניתן לקבוע, לצורך הדיון בבקשת ההסגרה, כי מתקיימת ההנחה שלפיה המערער היה מודע לתוצאות מעשיו, שהן השמדת האוכלוסייה המוסלמית באזור סרברניצה, או לכל הפחות עצם עיניו מלראותן".

ג'ובראן הוסיף כי "מהראיות המצורפות לבקשת ההסגרה לא עולה כי המערער הביע התנגדות לפעולה, או להצטרפותו אליה, לא בטרם יצא אל החווה ולא במהלך פעולת הרצח. יתרה מכך, חלק מהעדויות מצביעות על כך שהמערער הציע 'לייעל' את ההליך בכך שייעשה שימוש במקלע מסוג M-84".

אמיל סלמן

צבטקוביץ' שירת כחייל ביחידת החבלה העשירית של הצבא הבוסנו-סרבי של רפובליקת סרפסקה, ועל פי חומר הראיות שהוגש לבית המשפט, היה מעורב בטבח של בין 1,000 ל-1,200 בוסנים מוסלמים בחוות ברנייבו מצפון לעיר זבורניק.

ב-16 ביולי 1995 אסף מפקד יחידת החבלה העשירית של הצבא הבוסנו-סרבי של רפובליקת סרפסקה שמונה חיילים, בהם צבטקוביץ', ופקד עליהם לצאת אל העיר פיליצה כדי להשתתף בחיסול אסירים בוסנים-מוסלמים המוחזקים בבית הספר בפיליצה. צבטקוביץ' ושבעת החיילים הנוספים הוסעו לחוות ברנייבו, ושם המתינו לאסירים שהובלו לחווה באוטובוסים מהעיר פיליצה. 

האסירים, חלקם בעיניים מכוסות וידיים כפותות, הורדו מהאוטובוסים והובלו בקבוצות של עשרה בכל פעם למרחק של כמה עשרות מטרים. שם העמידו אותם החיילים, בהם לכאורה צבטקוביץ', בשורות כשגבם אליהם, וירו בהם בכלי ירייה אוטומטיים, חלקם מקלעים וחלקם אקדחים. לאחר כל מטח יריות, עברו החיילים בין הקורבנות, איתרו את הפצועים שלא נהרגו וירו בהם שוב כדי לוודא את הריגתם. מחומר הראיות עלה כי בשלב מסוים הציע צבטקוביץ' להשתמש במקלע 84-M על מנת להאיץ את ההרג. 

על פי הערכות של חיילים שהיו מעורבים בטבח ושל אנשים שניצלו ממנו לאחר שהעמידו פני מתים, מעשה הטבח נמשך כעשר שעות. לפי אחד העדים, מלבד החייל דרזן ארדמוביץ', שנידון לחמש שנות מאסר לאחר שהודה בחלקו בטבח, איש מהחיילים לא הביע מחאה נגד המעשים או ניסה להתנגד להם. חייל אחר טען מנגד כי היה חייל נוסף שהביע התנגדות למעשים, אך ביצע אותם במחשבה שאם יסרב פקודה יהרגו גם אותו.

צבטקוביץ' נחקר על האירוע בפני הטריבונל המיוחד ליוגוסלביה לשעבר, שבחן את אחריותם של הדרגים הגבוהים לפשעי המלחמה, אך טען כי היה רק הנהג והכחיש את מעורבותו במעשי ההרג. בערעורו בבית המשפט העליון גרס כי לא הוכח שהטבח עונה להגדרה של רצח עם, וכן לא הוכח כי היה מודע לתוכנית להשמדה שכזו אשר פעל למימושה. בנוסף, טען צבטקוביץ' כי יש חשש לחייו אם ייכלא בבית סוהר בבוסניה-הרצגובינה וכי לא ייערך לו שם משפט צדק, מאחר שלא יוכל לחקור נגדית את העד המרכזי נגדו או לעיין בכל חומרי החקירה.

שופט בית המשפט העליון ג'ובראן, שישב בתיק יחד עם השופטים יורם דנציגר ונועם סולברג, דחה את הטענות וקבע כי לצורך הסגרתו ניתן לומר כי בוצעה לכאורה עבירת רצח עם, וכי יש לברר עדיין את הסוגיה בבוסניה-הרצגובינה. עוד הכריע ג'ובראן כי יש ראיות לכאורה להוכחת מעורבותו של צבטקוביץ' בעבירה, כמו גם לביסוס היסוד הנפשי הנדרש בעבירה מסוג זה.

ג'ובראן גם לא התערב בקביעת בית המשפט המחוזי כי בית המשפט לפשעי מלחמה בבוסניה מקיים הליך משפטי ראוי. לגבי שלומו של צבטקוביץ' במאסר, ציין כי יש לוודא כי ישהה באגף נפרד ומאובטח וכי יש להשיג התחייבות של משרד המשפטים בבוסניה-הרצגובינה לשמור על ביטחונו וזכויותיו.

צבטקוביץ' נולד ב-1968 ביוגוסלביה לשעבר, באזור שהיום הוא בתחומי בוסניה-הרצגובינה. ב-2006 עלה לישראל יחד עם אשתו וקיבל אזרחות ישראלית מכוח יהדותה. בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו לא היה אזרח ישראל או תושבה, ולכן, בהתאם להוראות חוק ההסגרה, לא יוכל לרצות את עונשו בישראל אם יוטל עליו מאסר כזה.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו