בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופט בג"ץ: גם חתן פרס נובל לא היה עובר ועדת קבלה ליישוב

הסתיימו הדיונים, בהרכב שופטים מורחב, בעתירות נגד חוק ועדות הקבלה. השופט ג'ובראן מתח ביקורת על קריטריון "ההתאמה החברתית". מתן פסק הדין נדחה

72תגובות

הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ, בראשות הנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, דן אתמול בעתירות נגד חוק ועדות הקבלה, המתיר ליישובים קהילתיים בישראל לסנן מועמדים למגורים באמצעות ועדות קבלה וקריטריונים שנקבעים בתקנון היישוב. זה היה הדיון האחרון בעתירות שהגישו כמה ארגונים, באמצעות המרכז המשפטי עדאלה, והאגודה לזכויות האזרח. השופטים לא הכריעו אתמול, ופסק הדין יינתן במועד אחר.

בדיון, שהתמקד בסוגיות משפטיות עקרוניות של החוק שאושר בשנה שעברה, הפנו השופטים שאלות לשני הצדדים, המלמדות משהו על עמדותיהם ביחס לחוק. השופט סלים ג'ובראן הזכיר את משפחת זבידאת שנדחתה בעבר על ידי ועדת הקבלה ביישוב רקפת, אך קיבלה לבסוף מגרש לבנייה לאחר התערבות בג"ץ.

ג'ובראן מתח ביקורת על קריטריון "ההתאמה החברתית", שלפיו נדחו בני הזוג. "מהי ההגדרה של התאמה חברתית, זה נושא עמום", שאל השופט. "אתן את הדוגמה של הזוג זבידאת, בוגרי בית הספר לארכיטקטורה. עליהם נאמר שיתקשו להשתלב בטבעיות בחברה. השאלה אם זה לא מביא למצב שוועדה יכולה לקבוע גורל של אדם כזה אחר, ואני מסופק, במצב כזה, אם חתן פרס נובל יוכל להשתלב בקהילה".

ילדים והורים בקיבוץ
דרור ארצי

נציג המועצות האזוריות, עו"ד ירון מאיר, הסביר בתגובה שאדם משכיל, בעל כל המעלות, החסר תכונות להשתלבות ומסתגר ואינו מחויב להחלטות הרוב, לעזרה בקהילה, אינו מתאים להיות בקהילה קטנה.

הנשיא גרוניס שאל את העותרים מהי הזכות החוקתית שהחוק פוגע בה, ומדוע לא יחכו למקרים קונקרטיים של בקשות קבלה וייבדקו איך הן מתנהלות. הוא הצביע על כך שבחוק מופיע סעיף נגד אפליה. "התקפה מופשטת על חוק בעל סעיף לאיסור אפליה היא רחבה מדי. אם זה הכל (הסעיף נגד אפליה) ‘כאילו', אז צריך לבדוק את זה במקרה קונקרטי", אמר .

עו"ד סוהאד בשארה, מעדאלה, טענה בתשובה שהחוק מדיר כל מי שאיננו מתאים. לדבריה, "יש לי טקסט ואני מתעסקת רק אתו. הוא אומר שאני רשאית, ב-42% מהיישובים במדינה, להדיר כל מי שאינו מתאים. פסקת איסור האפליה אינה רלוונטית, כי העיקרון שקובע החוק הוא הדרה על רקע תרבותי, שאינו שונה מרקע של לאום".

עו"ד גילי גן-מור, מהאגודה לזכויות האזרח, חיזק את דברי בשארה. לדבריו, "יש פה בעצם מנגנון מפלה שלא ניתן ליישם אותו באופן שוויוני. המנגנון אינו מבוסס על תנאים ברורים, קלים להפעלה. בדיור ציבורי, למשל, יש קריטריונים, אבל פה יש הקצאת קרקע של מדינה וקבוצת אנשים בודקת אם אדם מתאים ליישוב או לא. זה לא מנגנון שוויוני אלא מנגנון שרירותי לחלוטין".

נציגי המשיבים לעתירה, ובהם הכנסת ומינהל מקרקעי ישראל, חזרו על טענתם שהעתירה מוקדמת מדי ושמוטב להמתין למקרים קונקרטיים. עוד טענו כי העותרים התעלמו מסעיף איסור האפליה.

עו"ד אייל ינון, שייצג את הכנסת, טען שהחוק מכיר בשני אלמנטים: הראשון הוא שהתיישבות קהילתית תואמת את הטבע האנושי לחיים במסגרת קהילה מגובשת. השני הוא שהחוק מחזק את הפריפריה. לדבריו, החוק מנסה לגשר על אינטרסים מתנגשים, ואינו עושה בהם שימוש לרעה לצרכים לא לגיטימיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו