בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסנגוריה: שופט מחוזי מחמיר עם מהגרים מאפריקה רק בשל מוצאם

הסנגוריה הציבורית ערערה על שני גזרי דין של השופט צבי גורפינקל בעניינם של מבקשי מקלט. בפסקי הדין כתב גורפינקל כי יש להחמיר את רף הענישה לזרים

81תגובות

הסנגוריה הציבורית טוענת כי שופט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, מחמיר באופן פסול בעונשם של מהגרים אפריקאים השוהים בישראל, רק בשל מוצאם.

באחרונה ערערה הסנגוריה לבית המשפט העליון על שני גזרי דין של השופט גורפינקל בעניינם של מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודאן. ב-30 במאי השנה גזר השופט מאסר בפועל של ארבע שנים וחצי על אנגסום כאברי, מבקש מקלט מאריתריאה, שהורשע בשוד בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע. כעבור שלושה שבועות הוא גזר ארבע שנות מאסר על יוסף בשיר, מבקש מקלט מסודאן, בגין שוד ושיבוש מהלכי משפט. לטענת הסנגוריה, השופט החמיר בעונשיהם בהתבסס על תמונה שגויה "של רחובות מוכי פשע ופחד, בהם משתוללים מבקשי המקלט ומבצעים עבירות אלימות כלפי אזרחי ישראל".

בגזרי הדין התייחס השופט גורפינקל מפורשות למוצאם של הנאשמים והדגיש כי יש להחמיר עמם. בגזר הדין של כאברי ציין כי "בעבר, נתקל בית המשפט במקרים בודדים של מעשי שוד או אלימות על ידי עובדים זרים, פליטים או מהגרי עבודה, אולם בשנה האחרונה התגברה התופעה עד מאוד, ואין לך שבוע שבו אינו מתקיים דיון שבו מעורב אזרח זר במעשה אלימות או במעשה שוד".

ניר כפרי

השופט הוסיף כי "רחובות הערים הפכו לבלתי בטוחים, אזרחים שלווים חוששים לצאת מבתיהם מחשש לאלימות, ויש צורך להעביר מסר חד משמעי כי בית המשפט לא ייתן ידו למצב שבו אנשים חוששים לצאת מביתם וללכת ברחובות העיר בתום יום עבודה או לצורך בילוי". לפיכך, קבע השופט גורפינקל כי יש להחמיר את רף הענישה לזרים. "לנוכח ריבוי המקרים, והצורך להרתיע את ציבור האזרחים הזרים השוהים בישראל, נראה כי יש להעלות את טווח הענישה, ולהעמידה בין שלוש לשש שנות מאסר", כתב.

"מכת מדינה"

בגזר הדין של בשיר התייחס השופט שוב לסוגיית הפליטים: "נכון הדבר שמצבם של הפליטים שהגיעו לישראל אינו קל, אולם יש לזכור כי הם הגיעו לכאן מרצונם ולא בכפייה, וגם הגעתם לא נעשתה במישרין לישראל, אלא קודם הגיעו למצרים, ורק כאשר מצאו שרמת החיים שם אינה מתאימה להם, ואינה מספקת את צרכיהם, החליטו להגיע לישראל". בתגובה לטענת הסנגוריה כי אין לייחד את אוכלוסיית הפליטים והעובדים הזרים מיתר העבריינים בישראל, כתב השופט כי "כאשר מתגלית בפני בית המשפט תופעה שהופכת למכת מדינה, ותופעה זו מיוחדת לסוג מסוים של אוכלוסייה, חובתו של בית המשפט להגן על הציבור מפני תופעה זו, וכל טענה שמדובר בהפליה או בגזענות, דינה להידחות בתוקף".

"הערעור מעלה סוגיות בעלות גוון עקרוני, העוסקות בשיקולי ענישה לגיטימיים לעומת אחרים שאינם", כתבו סגן בכיר לסנגור הציבורי הארצי, עו"ד טל ענר ועו"ד עלאא מסארווה בערעור על גזר הדין של כאברי. "בית המשפט לא מבסס את קביעותיו על נתונים תקפים, אלא על התרשמות אנקדוטלית", נכתב בערעור.

הסנגוריה דחתה על הסף את טענת השופט גורפינקל כי יש להחמיר בענישת זרים כדי להגביר את ההרתעה. "קו טיעון זה מגלם בחובו שיקול בלתי לגיטימי ואף מסוכן", נכתב בערעור.

בנוסף, הסניגוריה דחתה את הטענה כי יש עלייה בעבריינות של זרים: "מדובר בקביעה שראוי היה לה שתתבסס על נתונים אמפיריים, ולא על סמך תחושת בטנו (או אולמו) של שופט יחיד". לטענתה, בניגוד לקביעות השופט ולתחושות הרווחות בציבור, שיעור הפשיעה בקרב מבקשי המקלט נמוך מאשר באוכלוסייה הכללית. לערעור צירפה הסנגוריה את נתוני המשטרה, לפיהם ב-2011 נפתחו ל"אפריקאים לא יהודים" רק 1,233 תיקים פליליים, בעוד שמספר מבקשי המקלט היה 54,497. "גם אם נניח שכל הפשיעה של אפריקאים בישראל התבצעה על ידי מבקשי מקלט, הרי ששיעור הפשיעה בקרבם ב-2011 היה 2.24%. לשם השוואה, שיעור הפשיעה הכללי בישראל ב-2010 הוא 4.99%, כלומר יותר מכפליים", נכתב. עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובת דוברות בתי המשפט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו