בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות הסתירה מביהמ"ש המחוזי האזנות סתר שבוצעו ל-5 פעילי ימין

החמישה מואשמים בעבירה על תקנות ההגנה לשעת חירום. הפרקליטות טענה כי לא היו האזנות סתר, אך פסיקת העליון מגלה כי הדברים אינם מדויקים

20תגובות

פרקליטות המדינה הסתירה מבית המשפט המחוזי בירושלים האזנות סתר שנעשו לחמישה פעילי ימין, שנגדם הוגש כתב אישום על איסוף מידע על הצבא. כך התברר אתמול בבית המשפט העליון. מבקר המדינה קבע בעבר כי לנאשם יש זכות חוקתית לעיין בחומר החקירה נגדו, כולל האזנות סתר שנעשו לו.

בינואר השנה הוגש כתב האישום נגד עקיבא הכהן, אלעד מאיר, אפי חייקין, דוד אליהו ומאיר אטינגר באשמה שהקימו חמ"ל שאסף מידע על הצבא. נטען כי המידע שנאסף שימש אותם לארגון ההתפרעות בחטיבה מרחבית אפרים בדצמבר שעבר. החמישה הועמדו לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים, בחשד לעבירה על תקנות ההגנה לשעת חירום. טרם התחיל שלב ההוכחות במשפט.

בהליכים המקדמיים, ביקשו באי כוח הנאשמים חומרי חקירה רבים מהתיק. בדיון שנערך בחודש ספטמבר, בבית המשפט המחוזי, אמר עורך דינו של אחד הנאשמים, יצחק בם: "לשירות הביטחון הכללי יש סמכויות מיוחדות לבצע האזנות סתר. יש יסוד סביר להניח שהשב"כ לא נם ולא ישן ועקב אחרי הנאשמים, ביצע האזנות סתר, מעקבים שונים". בם הוסיף כי "אם השב"כ מחזיק מידע זה הוא חייב לגלות לנו" ודרש לקבל מידע על בקשה, כמו גם היתר, להאזנות.

דניאל בר און

במקביל לדיון במחוזי, פנו באי כוחם של הנאשמים לבית המשפט העליון בעתירה לגילוי הראיות החסויות בתיק. השופט נעם סולברג קיבל לידיו את כל חומרי החקירה החסויים, שכללו מידע על אמצעים טכנולוגיים של השב"כ, שמות עובדים ודרכי פעולה. סולברג דחה את הבקשה.

עם זאת, בשולי החלטתו, תחת הכותרת "תיקון תקלה", כתב סולברג כי "החלטתי כי יש לתקן תקלה שנפלה אצל באת כוח המדינה. הדברים שנאמרו מפיה - 'בתיק אין האזנות סתר' - אינם מדויקים. צריך לתקן ולומר כי בתיק לא בוצעו האזנות סתר מכוח צו שיפוטי".
מהדברים עולה כי ככל הנראה, בתיק היו האזנות סתר שביצע השב"כ, מתוקף הסמכויות הייחודיות שלו. האזנות אלו הוסתרו מבית המשפט המחוזי.

הסמכויות המיוחדות מאפשרות לראש הממשלה או שר הביטחון לאשר, על פי המלצת ראש השב"כ, האזנת סתר של עד שלושה חודשים לצורכי ביטחון המדינה. ראש השב"כ בעצמו רשאי לאשר האזנת סתר ל- 48 שעות, אם לא עלה בידו להשיג אישור.

עו"ד בם אמר ל"הארץ": "הפרקליטות הטעתה את בית המשפט המחוזי הטעיה חמורה. אם הפרקליטה לא ידעה על האזנות הסתר, הדבר חמור כי השב"כ הסתיר מידע מפרקליטה המנהלת את התיק. אם היא ידעה, הדבר חמור שבעתיים: פרקליטה הטעתה את בית המשפט ביודעין. בכל מקום נראה שהלקחים משערוריות קודמות לא הופקו. מצופה משר המשפטים להקים ועדת חקירה ולמצות את הדין עם האחראים להטעיית בית המשפט".

התנהלות הפרקליטות בעניין האזנות הסתר עמדה במרכז דו"ח מבקר המדינה ב-2010. בפרשת השר לשעבר חיים רמון הצהירו בפרקליטות כי לא היו האזנות סתר. עם זאת, מקור משטרתי מסר לרמון שהתקיימו האזנות. לבסוף הודתה הפרקליטות כי בוצעו האזנות בתיק. מבקר המדינה מתח ביקורת על נוהלי המשטרה והפרקליטות בנושא זה.

בדו"ח מבקר המדינה שנכתב על האזנות הסתר נכתב כי "זכותו של נאשם בהליך פלילי לעיין בחומר החקירה נגדו כדי לכלכל את הגנתו היא זכות יסוד חוקתית מן המעלה הראשונה. בכלל החומר שיועבר לנאשם גם חומר חקירה שהושג האזנות סתר, משום שמדובר בחומר שנאסף בחסות היתר שיפוטי ללא ידיעת הנאשם. אשר על כן, בכפוף למגבלות שבדין (חסיונות). יש להעביר לידיעת הנאשם וסנגורו את תוצרי ההאזנה של השיחות ואת דפי ההפקה".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי: "הדיון בבית המשפט המחוזי התייחס כולו לשאלות שנגעו לחומרים גלויים בלבד, ובהתאם לכך נאמרו גם דברי ב"כ המדינה שם. דברים אלו נמסרו לבית המשפט העליון והחלטתו בעניין זה ניתנה על דעת המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו