בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריסה משפטית

תיק ליברמן הוא אסון ורסאי של הפרקליטות והיועץ. ההתאוששות מהמפולת תדרוש זמן רב, ואולי גם החלפה של הדמויות המובילות

35תגובות

חובבי מזימות היו מתארים את השתלשלות העניינים כך: בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן ממנים את יעקב נאמן לשר המשפטים; נאמן ונתניהו ממנים את יהודה וינשטיין ליועץ המשפטי לממשלה; וינשטיין סוגר את תיק ליברמן. בלשון התנ"ך, ויולד ליברמן את נאמן, ויולד נאמן את וינשטיין, ויסגור וינשטיין את תיק ליברמן. סוף סגירה במינוי תחילה.

מערכת אכיפת החוק, שסגירת תיק ליברמן קולעת אותה לשעה קשה ומבזה, לא תצליח להשתחרר לחלוטין מרושם עממי זה של סיבה ותוצאה. אבל המציאות מורכבת יותר. ראשית, וינשטיין, ככל שניתן לדעת, הוא אדם הגון וישר. לא זו בלבד שהחלטותיו נטולות דופי של השפעה זרה, אלא שאילו העז מישהו מבעלי העניין לשדר לו ציפיות פסולות, היה וינשטיין מוסר אותו בו ברגע למשטרה ומורה לחקור אותו ואת שולחיו.

שנית, תיק ליברמן לא נסגר. הגשת כתב אישום בפרשת זאב בן-אריה ממשרד החוץ, שבהיותו שגריר בבלארוס שיבש הליכי משפט וחשף לפני שר החוץ חומרים סודיים מחיקורי דין שנערכו במסגרת החקירה נגד ליברמן, ראויה להיחשב משנית רק לעומת האישומים החמורים בשוחד, מרמה, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון (המשטרה המליצה על אישום בשוחד, וינשטיין שקל תחילה לאמץ את ההמלצה, אבל ויתר על השוחד והסתפק בעבירות הנוספות). בפרשת השגריר, שליברמן נתן לו את חסותו ומינה אחר כך לשגריר בלטוויה, מגייס וינשטיין תעצומות נפש ומביע זעזוע מהתנהגותו של שר המאותת לשירות הציבורי סלחנות כלפי מי שהיטיב אתו בניגוד לחוק.

העמדה לדין בפרשת השגריר - לא ברור לאן נעלם סעיף אחר של הטרדת עד - תגרום לליברמן נזק מיידי. הוא ייאלץ להתפטר מהממשלה היוצאת ותיבלם כניסתו לממשלה הבאה, לפחות עד גמר משפטו (גם כאן ממתין ליועץ המשפטי מבחן, אם ייאות להסדר טיעון רך, נטול קלון). בטווח הקצר, המחיר שייגבה מליברמן זהה להאשמתו בכל האישומים הכבדים; אבל בטווח הארוך, גניזת אישומים אלה מאפשרת לו לנשום לרווחה ולשלוח זר פרחים לבניין שברחוב סלאח א-דין 29 בירושלים, שם מתחככים זה בזה נאמן, וינשטיין ופרקליט המדינה משה לדור.

וינשטיין נגד וינשטיין

פרשת הטיפול בתיק ליברמן ממוטטת את הבניין על יושביו. תיק ליברמן הוא אסון ורסאי של הפרקליטות והיועץ; סביבת העבודה שלהם התגלתה כעשויה פל-קל. התאוששות מהמפולת תדרוש זמן רב, ואולי גם ליהוק אחר של הדמויות המובילות.

וינשטיין יכול לטעון, להגנתו החלקית, שהיה שמח אילו נכנס לתפקידו בתחילת 2010 כאשר תיק ליברמן מאחוריו, בתקופת מני מזוז שקלט את סיכום החקירה המשטרתית אך לא הספיק לפלוט את החלטתו. זה לא היה פותר את הבעיה, כי השימוע שהוצע לליברמן היה נערך בתקופת וינשטיין, אבל ייתכן שבכך היתה נחסכת המבוכה הגדולה ביותר מהתביעה הכללית: הפיכת ההחלטה על אישום באפריל 2011 להחלטה על גניזה בדצמבר 2012, בלי שאירע משהו שמצדיק את התפנית.

אילו החליט מזוז להאשים את ליברמן ווינשטיין היה שוקל מחדש ומחליט לסגור, בדיוק כמו שמזוז הפך את החלטת פרקליטת המדינה וממלאת מקום היועץ המשפטי, עדנה ארבל, להעמיד לדין את אריאל שרון בפרשת "האי היווני" וקרקעות גינתון של הקבלן דודי אפל, ניחא; אבל עכשיו זה וינשטיין נגד וינשטיין, עם תירוצים מלומדים אך ללא הסבר משכנע.

לכן, אף על פי שבית המשפט העליון אינו נוהג להתערב במרחב שיקול הדעת של היועץ בהחליטו לסגור תיק, עתירה לבג"ץ נגד הסגירה אינה נטולת סיכוי. התקדימים מהעשור האחרון מלמדים שההחלטה הסופית אמנם תמכה ביועץ, אבל רק לאחר מסלול ייסורים, ותמיד ייתכן שתיקבע הלכה חדשה. המקרים הבולטים, שניהם בתקופת מזוז, הם תיק שרון האמור והסדר הטיעון המתירני עם משה קצב, שהנשיא לשעבר ביטל בטיפשותו לאחר שאושרר ובכך גזר על עצמו שבע שנות מאסר.

מה יאמר וינשטיין לשופטי בג"ץ? שנמלך בדעתו? שמשנהו של לדור לפלילים, שוקי למברגר, אמר לו לאחרונה שטעה באביב 2011 בהצטרפו להמלצה על הגשת כתב האישום? למברגר מודה ועוזב - וליברמן ירוחם? העובדה היחידה העולה מאמירה זו היא הודאת למברגר בטעותו בתיק ליברמן. זה יפה, אנושי לטעות, אבל אולי למברגר, ובעקבותיו וינשטיין, טועה דווקא עכשיו, כשחזר בו - ובדיוק משום כך ראוי שהתיק יתברר בבית המשפט ולא ייקבר בין הטועים, אז או עכשיו, בפרקליטות.

עננת אולמרט

מול משרד המשפטים, בסלאח א-דין 40, שוכן בית המשפט המחוזי בירושלים. החידה הגדולה, איך הגיעו הנשיאה היוצאת, מוסיה ארד, ושניים מעמיתיה לזיכוי ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשות ראשונטורס וטלנסקי ולענישתו הקלילה בפרשת מרכז ההשקעות, שבה הורשע, מחייבת בירור נוקב. זאת אינה רכילות סתמית: היא מרעילה את האווירה, וגם שופטים מדברים בה בחוגם הסגור. בית המשפט אינו יכול לפעול תחת עננה כזאת. מישהו - נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס, נציב תלונות השופטים אליעזר גולדברג, וינשטיין, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, יואב סגלוביץ' - מוכרח לבדוק אם יש בה ממש.

כעורך דין ותיק, שמפקפק לעתים בתבונת שופטי ישראל אך לא בניקיון כפיהם, מסרב וינשטיין להאמין שרקב השחיתות פשה במערכת המשפט. אם יימסרו לידיו תצלומי שופט המקבל מעטפת שוחד, אמר פעם, תהיה תגובתו נחרצת: זה פוטו-מונטאז'. אלא שהשחיתות פנים רבות לה. לא תמיד יש מתת ותמורה או אף שליחת לחם על פני המים, כמו שופטים המושפעים מחבריהם שפרשו והעתידים לשתף אותם בבוררויות מעשירות. די בפתיחת דלת למליצי יושר, מה גם שהללו מותירים נתיב של ראיות המסגירות את פעילותם - אם רק יקום גוף מוסמך שלא ייבהל מחקירה.

השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, הרשיעה את שר האוצר של אולמרט, אברהם הירשזון, בסיפור מעשה הדומה בחלקו לסיפור מעטפות הכסף של אולמרט. היא התקשתה להבין את הירושלמים מסלאח א-דין 40. אצלה, כמו אצל רבים מעמיתיה, זה לא היה יכול לקרות. האם המשמעות היא שכמו בשיטת המשפט האמריקאית, שם פיתחו סנגורים התמחות מיוחדת בבחירת מושבעים (ובעיקר בפסילתם), ההבדל בין הרשעה לזיכוי נעוץ בברירת השופטים היושבים בתיק?

הפרקליטות ערערה על זיכוי אולמרט, אבל בית המשפט העליון טרם פרסם את ההרכב שידון בערעור. ניטש על כך מאבק: יש המנסים לחסום שופטים שהיו מעורבים, בתפקידים קודמים במשרד המשפטים, בהליכים נגד ליברמן. מאבק נוסף כבר הסתיים: ארד ניסתה אך לא הצליחה להביא למינוי יעקב צבן, שותפה להרכב אולמרט (השותף השלישי, משה סובל, נחשב המחמיר מבין השלושה), לנשיא המחוזי אחריה.

וינשטיין נוהג לומר, גם בהקשר הליברמני, שהוא נלחם בשחיתות, אך שזיכויים של מואשמים בשחיתות אינם האמצעים היעילים ביותר לניהול המלחמה. מכאן, אף שהפרקליטות אומרת מעשה שגרה שאינה קבלנית הרשעות, שכתב אישום העלול להסתיים בזיכוי - מוטב לו שלא יוגש. אילו הוחזר וינשטיין במנהרת הזמן לאפריל 2011, לא היה מחיל כלל זה על תיק ליברמן. לפקפוק המאוחר בקרב הצוות של וינשטיין ולדור גרם ככל הנראה הזיכוי החלקי בתיק אולמרט. אבל ברגע שהפרקליטות ערערה על הזיכוי, ועוד בניסוחים העולים בחריפותם על אלה שבכתב האישום, ההיגיון חייב שבתיק ליברמן יפעל מתוך הנחה שהערעור יתקבל, ולא להפך.

אסור להכליל; זה יגרום עוול לקומץ מקצוענים מצוינים ומסורים. ובכל זאת: האשם נעוץ באופיים של אנשי הפרקליטות. יש אופי כזה, תוצר של תורשה או סביבה או שתיהן גם יחד. לבלרי משפט, הנצמדים לעצים ולא רואים יער, פוחדים מכל צל, לעולם מחפשים סיבות למה לא ונתונים זה זמן במשבר מנהיגות. ראשי המערכת, וינשטיין ולדור, היו אמורים לספק אותה אבל אכזבו.

למעט מזוז, שהיה משנהו של אליקים רובינשטיין, כל היועצים המשפטיים ופרקליטי המדינה בעשורים האחרונים באו מבחוץ, אם כי לעתים כיוצאי המערכת שחזרו אליה (ארבל, שהיתה פרקליטת מחוז ואחר כך שופטת; ערן שנדר, שהיה מנהל המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות, פרש וחזר; לדור, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים). תפקיד פרקליט המדינה מתפנה בעוד פחות משנה. המצאי האנושי להתמודדות על התפקיד בצמרת הייעוץ המשפטי ופרקליטות המדינה אינו מבשר טובות. הלמברגרים, הרז-ניזרים והשי-ניצנים נשבו עם הרוח, כעלים נידפים, מהעמדת ליברמן לדין ועד לסגירת התיק. מהם לא תצמח מנהיגות.

היועץ המשפטי לממשלה הוא יו"ר ועדת האיתור שתמליץ לממשלה על פרקליט המדינה הבא. לא צפוי שווינשטיין ידבק במושבו עד תום שש שנות כהונתו, בתחילת 2016. סביר שיסתפק בחמש לערך, אבל הוא יהיה שם כדי להשפיע על זהות יורשו של לדור. אחד השמות האפשריים הוא ניצב סגלוביץ', המעוניין לפרוש מהמשטרה בעוד כחצי שנה, כדי שיורשו בראשות אח"ם (כרגע מדובר במפקד יחידת-העל לחקירות באח"ם, ניצב מני יצחקי) יספיק לכונן יחסי עבודה עם וינשטיין ולדור.

סגלוביץ' עודנו משוכנע באיתנות תיק ליברמן, מהשוחד שנשמט ועד לאחרון הסעיפים. וינשטיין ישמח אם סגלוביץ' ישתלב בעבודת פרקליטות המדינה, אף שלא אמר אם הוא מעוניין בו לתפקיד הבכיר ביותר בה, אבל המחסום הגבוה ביותר הוא סירובו של סגלוביץ' להישאר במערכת, בין כמועמד למפכ"ל ובין בסלאח א-דין, חמש דקות מהמטה הארצי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו