בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההחלטה בתיק ליברמן תתפרסם מחר

לאחר 12 שנות חקירה נגד שר החוץ, צפוי משרד המשפטים להודיע האם ליברמן יועמד לדין. לפני כחודשיים התחייבה הפרקליטות למסור ההחלטה לפני הבחירות

12תגובות

הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בתיקו של שר החוץ אביגדור ליברמן תפורסם מחר (חמישי), כך הודיע הערב משרד המשפטים. על פי המסתמן, וינשטיין מתכוון להודיע כי החליט לסגור את התיק המרכזי אשר ייחס לליברמן עבירות של הלבנת הון, קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים בחשד לקבלת מיליוני דולרים מאילי הון כמרטין שלאף ומיכאל צ'רנוי דרך חברות זרות בזמן שכיהן בתפקידים ציבוריים. תחתיו הוא מתכוון להאשימו בהפרת אמונים מאחר שפעל לקידום השגריר זאב בן אריה, מבלי שדיווח כי זה גילה לו פרטים אודות חיקור דין שהתנהל בבלארוס בעניינו.

ערב החלטת היועץ יש בקהילה המשפטית מי שמטיל ספק בפליליות המעשה המיוחס לליברמן בפרשת השגריר ככל שפרטיו נחשפו עד כה. בעבר פורסם כי גם בתוך צוות הפרקליטים שעסק בתיק עלו קולות שטענו כי המעשים המיוחסים לליברמן עולים בגדר עבירה אתית או משמעתית אך ספק אם הם מהווים עבירה פלילית.

משפטנים מזכירים שוב ושוב מקרה אחר של "אי גילוי", שגרם לפרקליטות לשקול להעמיד לדין שר מכהן בהפרת אמונים, אך לבסוף לסגור את התיק – היה זה שר המשפטים לשעבר, צחי הנגבי, שכאשר הציג לממשלה את מועמדותו של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לא גילה כי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הסתייג ממינויו משום שסבר כי הוא אינו מתאים.

עד שפרטי האירוע ייחשפו ביחד עם נימוקי היועץ להחלטתו, ראוי לסכם את השתלשלות הפרשה שהציבה את הפרקליטות במוקד ביקורת ציבורית חריפה: ליברמן מצוי תחת בחינת רשויות האכיפה בישראל במשך 12 שנים. בפברואר 2000 נפתחה נגדו חקירה בחשד כי קיבל שוחד מאיש העסקים דוד אפל ותרומות אסורות על פי חוק מימון מפלגות. בתחילת 2006 הגיע לרשויות האכיפה מידע חדש על העברות כספים חשודות לחשבונות הבנק שלו, והיועץ המשפטי לממשלה הורה לחקור גם מידע זה. התיק בעניין אפל ומימון המפלגות נסגר באוגוסט 2008 בשל היעדר ראיות מספיקות, אך המידע החדש נחקר במשטרה עד 2009.

אלון רון

מהחקירה עלה כי בין השנים 2001-2008, בזמן שכיהן כחבר כנסת וכשר, הועברו מיליוני דולרים לחברות בשליטתו של ליברמן בישראל, בקפריסין ובאיי הבתולה הבריטיים מצד אנשי עסקים בעלי אינטרסים בישראל כגון מרטין שלאף, מיכאל צ'רנוי, דן גרטלר ודניאל גיטנשטיין. אך לא נמצא קשר בין סכומי העתק שהועברו לחברות לבין תחומי פעילותן. ליברמן הצהיר עם חזרתו לפוליטיקה כי מכר את זכויותיו בחברות וכי אין לו זיקה אליהן. הפרקליטות טענה כי המשיך לשלוט בהן ולקבל דרכן סכומי עתק גם כשכיהן בתפקידיו הציבוריים.

תחילה נחקר ליברמן בחשד לקבלת שוחד, אך לאחר התלבטות ארוכת שנים החליטה הפרקליטות לא לייחס לו את העבירה החמורה. לצד החשדות בפרשה זו, היא ייחסה לו עבירה של הטרדת עד מאחר שהתגלה בחקירה כי שוחח עם אחד המעורבים בפרשה על החקירה המתנהלת נגדו, וכן עבירה של הפרת אמונים מאחר שהתברר כי פעל לקידומו של שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, זאב בן אריה, מבלי לספר שבן אריה מסר לו מידע אודות חיקור דין שהמשטרה ביקשה לבצע בעניינו בבלרוס.

באוגוסט 2009 העבירה המשטרה לפרקליטות את התיק עם המלצה להעמיד את ליברמן לדין בכל העבירות שיוחסו לו, כולל שוחד. בהמשך התבקשה המשטרה לבצע השלמות חקירה וחיקורי דין בחו"ל. בתחילת 2010 פרש היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מתפקידו מבלי שהכריע בשאלת הגשת כתב האישום והותיר את ההחלטה למחליפו, עו"ד יהודה וינשטיין.

עם כניסתו לתפקיד ניגש וינשטיין למלאכת למידת התיק, אך מכאן והלאה החלה מסכת של התחייבויות מצד הפרקליטות להכרעה בו. במארס 2010 הודיע וינשטיין כי החלטתו אם להגיש נגד ליברמן כתב אישום בכפוף לשימוע תתקבל "תוך חודשים אחדים". בדצמבר 2010, אמרה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, ל"הארץ" כי וינשטיין ישתדל להכריע בשאלה עד סוף השנה.

השנה חלפה ובינואר 2011 הודיע עוזרו של וינשטיין, עו"ד רז נזרי, כי שביתת הפרקליטים עיכבה את ההחלטה והעריך כי היא עתידה להתקבל עד סוף פברואר 2011. ההחלטה המיוחלת הגיעה רק באפריל 2011, כשוינשטיין החליט להגיש אישום נגד ליברמן בכפוף לשימוע, אך בכך לא באה סאגת ליברמן לסיומה.

בינואר ובפברואר 2012 התקיימו ישיבות השימוע עם סנגוריו של ליברמן. באפריל 2012, עם האפשרות שהבחירות יוקדמו (לפני הצטרפותה הרגעית של קדימה לממשלה) נאלץ וינשטיין להודיע כי החלטתו תתקבל "בתוך שבועות בודדים". במאי 2012 הגישו סנגוריו של ליברמן טיעונים נוספים בכתב. מאז ישבו בלשכת וינשטיין על המדוכה.

בקיץ 2012 פורסם כי וינשטיין מתכוון להכריע בתיק "עד תחילת שנת המשפט, בספטמבר 2012". אך אז התקבל פסק דינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ויצר בפרקליטות טלטלה. בנובמבר 2012 העריך וינשטיין בפני בג"ץ כי יחליט בתוך כחודש. פרקליט המדינה משה לדור הודה בכנס של לשכת עורכי הדין כי אולי חלפו "חודשים רבים מדי".

בשבועות האחרונים פורסם כי וינשטיין שינה את דעתו ונוטה לסגור את התיק המרכזי ולהגיש אישום רק בפרשת השגריר. עילת הסגירה המסתמנת הינה היעדר ראיות מספיקות ברף הנדרש להרשעה. לפרקליטות התברר כי אף שנמצאו ראיות לכאורה נגד ליברמן, עדים מרכזיים מחו"ל שעדותם נדרשת כדי לגבות מסמכים שנאספו בתיק מסרבים להעיד במשפטו של ליברמן בישראל, חלקם אף מתו או לא כשירים להעיד מבחינה בריאותית. ובמאי הגישו סנגוריו, עורכי הדין ירון קוסטליץ, עודד גזית, גיורא אדרת ונתי שמחוני, את טיעוניו המשלימים של ליברמן בכתב.

הפרקליטות ככל הנראה לא הצליחה להשיג שיתוף פעולה מצד רשויות המשפט בחו"ל כדי לחייב את העדים שנותרו בעדות, וחוששת כי גם אם תצליח להביא את חלקם, חלוף הזמן יפגע במהימנות עדותם.

עם החלטתו בסוגיית התיק יצטרך הציבור לשמוע גם את עמדתו של וינשטיין לגבי המשך כהונתו של ליברמן בכנסת ובממשלה. סוגיית עתידו הפוליטי של ליברמן מעלה דילמות משפטיות סבוכות, שלא לכולן יש תשובה מובהקת בחוק ובפסיקה. יש לקוות שבסוגיה זו וינשטיין יגבש את עמדתו מהר מכפי שהכריע בתיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו