בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרצים באוניברסיטה הפתוחה נגד העליון: לאפשר לימודים לאסירים הביטחוניים

עשרות חברי סגל פרסמו גילוי דעת נגד אי-חיוב המדינה במימוש זכותם של האסירים להשכלה. במקביל, הוגשה בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב

113תגובות

למעלה מ-90 חברי סגל ועובדים באוניברסיטה הפתוחה פרסמו גילוי דעת בו הם מוחים על החלטת בית המשפט העליון שניתנה בחודש שעבר, ולפיה המדינה לא חייבת לאפשר לאסירים הביטחוניים הפלסטיניים ללמוד לימודים אקדמיים במסגרת האוניברסיטה. ההטבה ניתנה באמצעות קורסים של האוניברסיטה הפתוחה בלבד - עד להפסקתה.

על גילוי הדעת חתומים בין היתר, סגנית נשיאת האוניברסיטה, פרופ' תמר הרמן, פרופ' בת-ציון עראקי קלורמן, ד"ר דפנה הירש, ד"ר אופיר מינץ-מנור, פרופ' יוסי דהאן, פרופ' יאיר אורון ופרופ' יגיל לוי. "חומות הכלא אסור להן להפריד בין האסיר לכבודו כאדם", מצטטים אנשי האקדמיה את קביעתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרן ברק, "כל זכויות האסירים הללו אינן מוחלטות, הן יחסיות. ניתן להגבילן, אך להגבלות יש גבולות. ההגבלה צריכה להיות לתכלית ראויה, היא צריכה להיות במידה הדרושה בלבד". רק בחודש שעבר מונתה לתפקיד נגידת האוניברסיטה הפתוחה, מי ששימשה עד לא מזמן נשיאת בית המשפט העליון, השופטת בדימוס דורית ביניש.

לטענת החתומים על גילוי הדעת, הזכות ללימודים אקדמיים נשללה מאסירים אלה, כאמצעי לחץ, בעת המשא ומתן על שחרורו של גלעד שליט. "בינתיים שליט שוחרר, אך הזכות ללימודים לא הושבה", כתבו, "קיים חשש כבד כי ההחלטה לא לאפשר להם ללמוד מונעת על ידי רציונל לאומני ונקמני .עמדה זו עומדת בניגוד לשליחותה של האוניברסיטה הפתוחה ,אשר חרתה על דגלה את ההנגשה של ההשכלה הגבוהה לכל המעוניינים בכך- ללא הבדל דת, גזע ,מין ולאום, וללא דרישה להציג תעודת יושר מן הבאים בשעריה. החלטת בית המשפט מהווה אפוא צעד נוסף בתהליך הפוליטיזציה מלמעלה של ההשכלה הגבוהה בישראל".

ניר כפרי

גורמים באוניברסיטה סיפרו ל"הארץ" כי מבין האסירים ששוחררו בעסקת שליט היו כאלה שפנו לאוניברסיטה בבקשה לחזור ולהשלים את לימודיהם לאחר השחרור. הבקשה אינה אפשרית מאחר ואינם יכולים להשלים את הבחינות שדורשות נוכחות במרכזי האוניברסיטה בארץ ובעולם – בשגרירויות וקונסוליות ישראליות. הגורמים ייחסו מהלך זה לרצינותם של חלק מהאסירים ולכנות רצונם ללמוד.

עמדתה הרשמית של האוניברסיטה הוצגה לבג"ץ, במסגרת כתב תשובה שהגישה מתוקף היותה משיבה רשמית בלבד. בתשובתה נכתב כי "האוניברסיטה הפתוחה פועלת להגדלת הנגישות להשכלה גבוהה, והיא לא מעמידה תנאי קבלה ללימודים לתואר ראשון. האוניברסיטה הפתוחה מקבלת ללימודים את כל מי שנרשם אצלה". כמו כן הוסיפה כי תכבד כל החלטה של בית המשפט.

במקביל, שיגרה נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון, מכתב חריף לפרקליט המדינה, משה לדור, בו הביעה מחאה בשם האוניברסיטה על כתב התגובה שהוגש על ידי המדינה לערעור המדובר, ושבו נעשה שימוש "לא ראוי ומקומם", כלשונה, ב"קורס האקדמי ג'נוסייד (רצח עם)", הנלמד במוסד והנחשב פופולארי בקרב האסירים הביטחוניים.

בכתב התגובה לבית המשפט העליון כתבה פרקליטות המדינה: "נעיר כי עיון ברשימת הקורסים ה'פופולריים' המבוקשים ביותר בין האסירים הביטחוניים באוניברסיטה הפתוחה, מעלה כי אחד הקורסים המבוקשים יותר, אותו למדו חלק ניכר מן האסירים הביטחוניים היה 'ג'נוסייד' – רצח עם. והדברים מדברים בעד עצמם".

לדברי הנשיאה, מדובר ב"קורס שמבטא מסר אוניברסאלי ומוסרי, ואנו גאים על היותו אחד הקורסים המבוקשים בקרב כלל הסטודנטים באוניברסיטה. מטרתו הכללית של הקורס היא להקנות לסטודנטים ידע בסוגיית הג'נוסייד ויכולת לנתחה כתופעה היסטורית, תוך התמקדות במגוון תופעות של רצח עם שהתרחשו ברחבי העולם במאה ה-20". "אחת ממטרותיו הספציפיות", מוסיפה במכתבה מסר-ירון, "היא לעורר את רגישות הסטודנטים להיבט זה בחיי האנושות. כמו כן, הקורס מנסה לברר מי מעורב בביצוע מעשים אלה, מהו הנסיבות המיידיות, המקומיות, האזוריות, והבין-לאומיות שבהן הם בוצעו ומה היו התהליכים והכוחות ההיסטוריים שהובילו להתרחשותם".

פרופ' מסר-ירון חתמה את מכתבה ללדור בציטוט מהספר האחרון מבין עשרת הספרים שפורסמו בקורס: "הכותרת של האחרון בספרי הסדרה היא 'כדי שלא אהיה בין השותקים'. בחרתי לכתוב לך ולהעיר על השימוש האומלל בקורס החשוב 'ג'נוסייד' בכתב תגובה רשמי שיצא מהפרקליטות, 'כדי שלא אהיה בין השותקים'".

אתמול הגישו שלושה אסירים ביטחוניים פלסטינים בקשה לקיום דיון נוסף בנידון בבית המשפט העליון בהרכב מורחב. בסוף דצמבר דחה בית המשפט העליון ערעור שהגישו אותם אסירים על החלטות בתי המשפט המחוזיים מרכז ונצרת, ושבמסגרתו דרשו להתיר להם להמשיך בלימודיהם האקדמיים באוניברסיטה הפתוחה בעודם מרצים את עונשיהם בבתי הכלא בישראל. שופטי בית המשפט העליון העניקו אמנם רשות ערעור להללו, אך כבר בדיון הראשון בתיק החליטו לדחותו ופרסמו החלטה תמציתית ובלתי מפורטת, ולפיה ההבחנה בין אסירים פליליים לביטחוניים מקובלת ואינה בגדר אפליה פסולה – ועל כן אין בהחלטת המדינה לשלול את ההיתר ללימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים באופן גורף, כל פסול.

את הבקשה לדיון נוסף בנושא, הגישו עו"ד עביר בכר מהקליניקה לזכויות ושיקום אסירים באוניברסיטת חיפה, עו"ד חסן ג'בארין מעדאלה ועו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח. בבקשה, הם טענו בשם שלושת האסירים הביטחוניים, כי דרוש דיון נוסף בנידון, היות והכרעת הדין שניתנה בערעורים "סותרת באופן חריף את ההלכה הפסוקה ארוכת השנים, האוסרת על הבחנה שרירותית בין אסירים ביטחוניים ופליליים, וכי יש בה כדי לקבוע הלכה למעשה, הלכה חדשה, לפיה ניתן להרע את תנאיו של אסיר אך ורק בשל סיווגו כביטחוני – גם ללא כל נימוק ביטחוני מבוסס ורלוונטי".

עוד הודגש בבקשה, כי הותרת פסק הדין על כנו "עלולה לכרסם בצורה משמעותית בעיקרון הבסיסי בהלכות הנוגעות לעניינם של אסירים, לפיו זכויות האדם אינן נעצרות בשערי בית הסוהר". "החלטת בית המשפט העליון מקבעת מדיניות הפרדה בתוך בתי הכלא המכוונת כלפי האסירים הפלסטינים בהיותם שכאלה", אמרה ל"הארץ" עו"ד בכר, ממגישי הבקשה. לדבריה, "עד כה סירבו בתי המשפט להתערב באפליה כלפי האסירים הפלסטינים תוך שימוש במכבסת המילים 'ביטחון המדינה'. המקרה של הלימודים ממחיש, כי הרעת תנאי כליאתם של הפלסטינים איננה נובעת מנימוק ביטחוני אלא ממניע נקמני ענישתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו