בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש התיר לפרסם את זהות סוחר הנשים הגדול בארץ – דודו דגמי

הוביל רשת סחר שהבריחה מאות צעירות והכריחה אותן לעבוד בזנות. הוא חתם על הסכם עד מדינה, אך המשיך לעבור על החוק בחסותו. יותר משנה נאבק "הארץ" לחשוף את זהותו

185תגובות

בתום מאבק משפטי שנמשך יותר משנה התיר היום (שני) בית המשפט המחוזי בתל אביב ל"הארץ" לפרסם את שמו של דודו דגמי, אחד מסוחרי הנשים הגדולים שפעלו בישראל. השופט חאלד כבוב הגדיר בעבר את דגמי כ"רוח החיה" מאחורי רשת הסחר בנשים שפעלה בארץ ומעבר לים, במדינות חבר העמים, בריטניה ובלגיה. דגמי היה בכיר המעורבים ברשת, שארבעה מחבריה נשלחו ל-18-3 שנות מאסר בישראל וחבר נוסף ברשת נשלח ל-18 שנות מאסר בכלא הרוסי.

השופט כבוב נענה לבקשת "הארץ" לאחר שהתגלה כי דגמי - שחתם על הסכם עד מדינה בתמורה להפללת חבריו - לא עמד בהתחייבותו לחדול מפעילות עבריינית והורשע בסחיטה באיומים יחד עם ראש ארגון פשיעה. כבוב התיר לפרסם את שמו של דגמי, אך לא את תמונתו.

פרשת הסחר בנשים שנחשפה ב-2009 הוגדרה על ידי הרכב בראשות השופט כבוב במועד הרשעת חבריה לפני כשנה כ"אחת מפרשות סחר הנשים הענפות והמורכבות ביותר שנדונו בבית המשפט בשנים האחרונות, אם לא הגדולה שבהן, ששלחה זרועותיה אל מעבר לשטחי מדינת ישראל (קפריסין, בלגיה ואנגליה)". הרשת היתה אחראית להברחתן של מאות נשים צעירות מכפרים ועיירות ברוסיה, אוקראינה, בלרוס, מולדובה ואוזבקיסטן, לאחר שחבריה שכנעו את הנשים להגיע לישראל תוך שימוש במניפולציות והבטחות שווא שהן תועסקנה כמלצריות או רקדניות במועדונים. בחלק מהמקרים הפעילו סוחרי הנשים ובהן גם דודו דגמי אלימות קשה כלפי הנשים, שהוברחו לארץ דרך גבול מצרים ודרך שדה התעופה מטורקיה.

ניר כפרי נמרוד גליקמן

דגמי לא טרח להסתיר את האלימות הזו בחקירתו במשטרה. "הרוח החיה" מאחורי הרשת פירט בעדותו שלושה מקרים בהם הוא ואנשיו הכו נשים שהעזו להמרות את החוקים שהשיתו עליהן ודיברו בטלפון בניגוד לנהלים. פעם אחת זו היתה בחורה שעמה יצא לבלות בסילבסטר 2006 ש"דיברה עם מישהו בטלפון למרות שאסרנו עליהן לדבר בטלפון. שאלתי אותה מי זה והיא לא רצתה לומר. אני הייתי שיכור, התעצבנתי, וכשחזרנו לדירה בה היא התגוררה הרבצתי לה. אחר כך הצטערתי על זה, קניתי לה מתנות ושלחתי אותה לרוסיה אחרי ששילמנו לה כסף. אני כבר לא זוכר את פרטיה".

במקרה אחר ב-2003, סיפר דגמי על בחורה ש"נתתי לה סטירות כי מישהו התקשר אליה ועניתי והוא אמר שהוא קצין המודיעין של רמת גן. אחר כך התנצלתי וביקשתי סליחה".

דגמי הוסיף ותיאר בעדותו את דרכי הפעולה של הרשת. "רמי סבן (שהורשע בפרשה, ש"ש) ועוד בחור שכרו דירה ברחוב ישעיהו בתל אביב, לשם הם היו מביאים בנות ישר ממצרים", סיפר דגמי בחקירה. "(הם) היו מתקשרים אליי אחרי כמה שעות או אחרי יום-יומיים ומבקשים שאגיע לדירה לבחור בחורות שאני רוצה לקנות. אני הגעתי לדירה - שם היו 15-10 בחורות שהגיעו מרוסיה דרך מצרים. הייתי מסתכל על הבחורות, בוחן אותן איך שהן נראות, מסתכל על החזה שלהן, על הגוף שלהן... מי שהיו איתי יחד בזמן הבדיקות האלו תרגמו לבחורות את דבריי כי הם ידעו רוסית, ולכן תרגמו שיתפשטו ויסתובבו כשהייתי בוחן אותן".

אף על פי שדגמי היה הבכיר בחבורה, שמו נאסר לפרסום אחרי שחתם עם המדינה על הסכם שהפך אותו לסוכן משטרתי ובהמשך לעד מדינה. ההסכם עם דגמי לא היה הסכם שבשגרה: בתמורה לשיתוף הפעולה נסגרו נגדו 24 תיקים חמורים שנפתחו נגדו במשטרה ובהם חשדות לניסיון אונס, סחר בנשים, סרסרות, סחיטה באיומים, החזקת סמים ושלל עבירות חמורות לאורך יותר מעשור.

דגמי התחייב בתמורה לסגירת התיקים "שלא לעבור כל עבירה ממועד החתימה ועד לסיום משפטו ו/או לבצע מעשה שיש בו בכדי לפגום באמינותו". אלא שעד המדינה לא עמד בהתחייבות זו והמשיך להיות מעורב בפלילים. כפי שהעידו חומרי המשפט, כבר במהלך המשפט של שותפיו לרשת הסחר בנשים - בעודו חתום על הסכם עד המדינה - הוא חבר לראש ארגון פשע וסחט באיומים.

בעודו משמש עד מדינה ומעיד בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב, חבר דגמי לראש ארגון פשע וסחט באיומים אדם ש"הפריע" לקידום מיזם יוקרתי. בהמשך נתפסו ברכבו סמים ואגרופן (כלי נשק קר ממתכת שעונדים על היד), ולאחר מכן התברר כי היה שותף במועדון חשפנות שבו נעצרה אשה לאחר שניסתה לשדל שוטר לקיים עמה יחסי מין. במקביל הוגשו נגדו בשנים האחרונות תלונות במשטרה על סחיטות באיומים של אנשים שונים שנסגרו בזו אחר זו.

למרות דרכו העבריינית הנמשכת, פרקליטות מחוז תל אביב ומשטרת ישראל המשיכו להעניק לדגמי גיבוי רחב. הפרקליטה שטיפלה בפרשת הסחר בנשים, עו"ד פיה גלבר, וימ"ר תל אביב ובראשה החוקר אדי פלינר שהוביל את חקירת הפרשה, תמכו בבקשותיו של דגמי מבית המשפט להטיל חיסיון על שמו.

גלבר טענה כי קיימת סכנה לחייו אשר חשובה יותר מזכות הציבור לדעת. דגמי, באמצעות עורך הדין איתן סגל ממשרד עורכי הדין סגל אקסלרוד אוחנה שטיינהרץ, טען כי קיימת סכנה לחייו וביקש לאסור את פרסום שמו.

עו"ד סגל עצמו נחשד על ידי פרקליטות מחוז תל אביב במעורבות בפרשת שחיתות גדולה שנחשפה בעיריית תל אביב, שבה צפויים כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד שוטה חובל, עד לאחרונה מנהל מחלקת הפיקוח והרישוי על הבנייה של העירייה, נגד אחיינו של חובל, עו"ד יוסי חן, נגד בנו של חובל, עו"ד שי חובל, נגד איש העסקים יאיר צברי וכן נגד סגל עצמו.

דגמי העיד במסגרת פרשת הסחר בנשים כי הוא שותף בחברות שונות עם עו"ד יוסי חן, אחיינו של חובל, וכי הפעיל בעבר מכון ליווי בבניין שהיה שייך לשוטה חובל ולאחיו מישה חן.

השופט כבוב קיבל את עמדת "הארץ" באמצעות עורכת הדין טל ליבליך ממשרד עורכי הדין ליבליך מוזר, שלפיה קיים אינטרס ציבורי מובהק בחשיפת שמו של דודו דגמי. כבוב חזר על קביעתו הקודמת כי "דגמי הוא עבריין מרכזי ודומיננטי בפרשה, בעל עבר פלילי מכביד, וקיבל טובות הנאה משמעותיות, בין היתר בסגירת עשרות תיקי חקירה פתוחים". כבוב ציין גם כי "דגמי המשיך לכאורה בפעילות לא חוקית עם עבריינים גם לאחר חתימת הסכם עד המדינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו