בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | דו"ח טירקל

החקירות בצה"ל דורשות שינוי מחשבתי, לא רק מוסדי

המלצות ועדת טירקל עולות בקנה אחד עם הנדרש במשפט הבינלאומי, אך בכל הנוגע לפיקוח אזרחי על חקירות צבאיות קיימים עדיין פערים גדולים

21תגובות

מי הגוף שיכול ואמור לחקור את התנהגות צה"ל, לבדוק שלא הופרו נורמות המשפט הבינלאומי וביחוד שלא בוצעו על ידו פשעי מלחמה? זו השאלה שעמדה בפני ועדת טירקל בחלק השני של הדו"ח שלה על פרשת ההשתלטות על הספינה הטורקית מרמרה שהתפרסם עתה. ועדת טירקל המליצה אמנם 18 המלצות שמטרתן שיפור מנגנוני החקירה, אך קבעה שבעקרון מנגוני החקירה הקיימים מתיישבים עם המשפט הבינלאומי, גם אם בתחומים מסוימים יש מקום לשיפור ואף לשינוי מדיניות. ההמלצות, היא הדגישה, נועדו לשפר את מנגנוני החקירה לעתיד, ולא על מנת לקבוע שדרך החקירה בה נקטו עד כה, לרבות בחקירת אירוע המשט, היו פגמים.

בין המלצות הוועדה יש לציין לחיוב את ההערות לגבי הצורך לקלוט את הכללים בדבר פשעי מלחמה בצורה מפורשת במשפט הישראלי, וכן לקבוע בחוק את האחריות של מפקדים וממונים אזרחיים לעבירות של כפופים להם, וזאת כאשר המפקדים או הממונים לא פעלו באמצעים סבירים למנוע את העבירות או לא פעלו להביא את האחראים להם לדין. שתי המלצות אלו עולות בקנה אחד עם הנדרש במשפט הבינלאומי.

גם מבחינת הגורמים שיקיימו את החקירה, לוועדת טירקל מספר המלצות שנועדו להבטיח שחקירות יעמדו בדרישות של עצמאות, היעדר משוא פנים, אפקטיביות, יסודיות, מהירות ושקיפות. בין ההמלצות, הקמת יחידה במשרד המשפטים שתתמחה בדיני הלחימה, כך שיתאפשר פיקוח טוב יותר של היועץ המשפטי לממשלה על הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) וגם יצירת מנגנונים לחיזוק עצמאותם של הפצ"ר ושל התובע הצבאי הראשי.

הוועדה גם עומדת על אי-יישום של נוהל הדיווח על פגיעה באזרחים פלסטינים וממליצה לפעול להטמעתו וכן להקים מחלקה מבצעית במצ"ח שתוכל לקיים חקירות על פגיעות כאלו ביתר יעילות. גם ההמלצות לתיעוד חקירות, לרבות חקירות שב"כ, חשובות. אלו הן המלצות שאם ייושמו עשויות לסייע בתיקון פגמים קשים הקיימים בחקירת תלונות על פגיעות בפלסטינים. בסך הכל, נראה שהוועדה השתכנעה שיש ממש בטענה שהמצב הנוכחי אינו מספק ושדרושים תיקונים רבים.יש לקוות שההמלצות אכן ייושמו ושלא יקברו כפי שקרה להמלצות של ועדות חקירה קודמות.

עם זאת, בכל הנוגע לפיקוח האזרחי על החקירות המתנהלות בצה"ל, ישנו פער בין מסקנות הוועדה ובין חוות הדעת של מומחים למשפט בינלאומי שחקרו את הנושא ואף הביעו את עמדתם בפני הוועדה. בעוד שהוועדה סמכה את ידיה על מנגון החקירה הצה"לי בכפוף להמלצות, הרי שפרופסור יובל שני וד"ר עמיחי כהן הצביעו על כך שמנגון החקירה שקיים בצה"ל לוקה בחסר ושנדרש שינוי מהותי כדי להתאימו למשפט הבינלאומי. מערכת החקירות של צה"ל לא עומדת לדבריהם בתנאים המינימלים שמציב המשפט הבינלאומי לחקירה אפקטיבית וכנה, לא מבחינת מהירות, לא מבחינת שקיפות ולא מבחינת פיקוח אזרחי. קיום תחקירים מבצעיים כתחליף לחקירה פלילית, ושיקול דעת רחב ביותר לפצ"ר הן רק שתיים מהבעיות שהחוקרים הצביעו עליהם.

גם פרופסור איל בנבנישתי עמד על הבעייתיות שבחוסר עצמאות, בפרט לאור תפקידה של הפרקליטות הצבאיות כמייעצת לצבא, אך גם כחוקרת אותו, וכדבריו: "האם מפקד בפרקליטות הצבאית שהתיר שימוש באמצעי חימוש מסויימים יכול לבחון באופן חסר פניות תלונה על אי החוקיות שלהם, לאחר שמתגלות התוצאות ההרסניות של השימוש בהן?".

דובר צה"ל

אמנם הוועדה קיבלה את עמדת המומחים לפיה לא ניתן להשתמש בתחקיר מבצעי ככלי חקירתי, אך לפי עמדתם דרוש גוף אזרחי בעל סמכות פיקוח על חקירות כדי להבטיח שהן תהיינה עצמאיות באמת. שני וכהן הציעו להקים ועדה קבועה ועצמאית, שבראשה שופט בדימוס ובין חבריה לצד נציגי ממשלה, גם נציגי ציבור ואקדמיה. לפי הצעתם, ועדה זו תהיה בעלת סמכות חקירה בעצמה, תוכל לתת חוות דעת על חוקיות פעולות, וגם להפנות תיקים לפצ"ר. התיקונים ומנגנוני הפיקוח השונים שמציעה ועדת טירקל, חשובים ככל שיהיו, לא ממלאים ככל הנראה את דרישות הללו, שנועדו להבטיח חקירות עצמאיות באמת.

בכל הנוגע לחקירת הדרג המדיני והאפשרות לאחריות שלו להפרת דיני המלחמה, מצאה הוועדה שחקירת דרגים בכירים על ידי ועדות חקירה ובדיקה כפי שנעשה בישראל תואמת את החובה במשפט הבינלאומי. אך בפועל, נראה שוועדות חקירה דווקא אינן פתרון מספיק שכן ההחלטה אם להקימן נתונה בדרך כלל בידי הממשלה, שהיא הגוף הנחקר ולכן עלולה לא להקימן כלל. מסיבה זו המליצו שני וכהן שהוועדה האזרחית המפקחת שהם מציעים תעסוק גם בהיבט זה. נראה אם כן, שעל אף כברת הדרך שהוועדה הלכה, היא בסיכומו של דבר מוצאת את מנגנון החקירה הנוכחי מספק - אם כי מצריך תיקונים מסויימים, וזאת בניגוד לעמדתם של המומחים שהצביעו על צורך במנגון חיצוני ועצמאי בעל שיניים שלא ישאיר על כנו את המצב בו צה"ל חוקר את עצמו.

צריך לזכור שלקיום חקירה עצמאית ואפקטיבית בישראל בנוגע לחשדות לפשעי מלחמה, יש משמעות לגבי האפשרות לקיום הליכים פליליים נגד ישראלים בחו"ל. על פי אמנת רומא של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג קיים "עקרון המשלימות", על פיו אין לבית הדין סמכות אם התקיימה חקירה כנה במדינה הרלוונטית. אם יכירו הפלסטינים בסמכות בית הדין בצורה שעשויה להוליד חקירות נגד ישראלים, תמלא בדיקת כנות החקירה שהתקיימה בישראל תפקיד מרכזי בשאלה האם בית הדין ידון בתלונה. קיום חקירה כזו עשוי להשפיע גם על מדינות שעשויות לקיים הליכים פליליים בנושא מכוח עקרון הסמכות האוניבירסלית.

צריך גם לזכור שיהיה מנגנון החקירה אשר יהיה, חשוב שהוא יהיה לא רק עצמאי, אפקטיבי, יסודי, שקוף ומהיר, אלא גם ניחן בתכונה שהמשפט לבדו לא יכול לספקה, קרי אומץ. מנגון חקירה ומי שמאיישים אותו חייבים להיות אמיצים דיים כדי לשאול שאלות קשות על הדרך בה משתמש צה"ל בכוח, גם בצורה מערכתית ורוחבית. בחודש שעבר התפרסם ב"הארץ" מאמרו של אבנר גבריהו מארגון "שוברים שתיקה" שתיאר כי בפועל, למרות הנהלים הרשמיים, ישנם בצה"ל נהלים "גמישים", לפיהם ניתן לירות על פלסטינים שאינם חמושים, והלך הרוח הוא כזו שעל פיו כל פלסטיני נחשב מטרה: כדבריו, היד קלה על ההדק. כדי להתמודד עם בעיות עומק מסוג זה בישראל של היום נדרש מנגנון חקירה בעל עצמאות לא רק מוסדית אלא גם מחשבתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו