בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משפטנים: שמירת תיק החוץ לליברמן עד סיום המשפט - צעד חוקי, אך לא ראוי

יו"ר ישראל ביתנו מתנהל כלפי חוץ כאילו מובן מאליו שיהיה שר בכיר בממשלה הבאה, אך יהיה זה משפטו, שייפתח ביום ראשון, שיכריע את עתידו הפוליטי

70תגובות

בעבר הנראה כעת רחוק, כשהמשא ומתן הקואליציוני להקמת הממשלה עוד היה בכותרות, נדמה היה שאדם אחד מנהל את המערכה מטעם הליכוד ביתנו: שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. לאחר שהתפטר מתפקידו עקב הגשת כתב האישום נגדו, הרבה ליברמן להתראיין, למתוח ביקורת על שותפים קואליציוניים פוטנציאליים, להמליכם ולהדיחם במחי יד. "הוא מתנהל כאילו הוא רואה עצמו ראש ממשלה דה פקטו", אמר על יאיר לפיד. הוא כנראה לא שם לב שגם הוא מתנהל כאילו הוא חבר ודאי בממשלה הבאה.

ביום ראשון הקרוב יתייצב ליברמן בבית משפט השלום בירושלים, לפתיחת משפטו בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר זאב בן אריה. תוצאות המשפט יכריעו את עתידו הפוליטי ויקבעו אם יוכל לכהן כשר בממשלה. בשבת האחרונה אמר ליברמן בערוץ 2 כי "תיק החוץ יישאר בידי ראש הממשלה נתניהו עד תום ההליך המשפטי נגדי". האמירה הזו זכתה לכותרות בכל כלי התקשורת, אך איש לא ביקר את תקינותה.

על פי פרשנות מחמירה של הלכות משפטיות שקבע בג"ץ, ראש הממשלה מנוע מלמנות את ליברמן לשר כל עוד תלוי ועומד נגדו אישום פלילי. ליברמן מכיר בכך, ולכן כנראה סיכם עם נתניהו על "מינוי בהקפאה". במקום למנותו כעת, נתניהו יעקוף את האיסור וישמור עבורו את התיק עד תום משפטו, בתקווה שיזוכה. עד כמה המהלך חוקי או ראוי מבחינה ציבורית? טרם התקיים על כך דיון ציבורי נרחב.

ניר כפרי

מומחים למשפט, למדעי המדינה ולפילוסופיה ששוחחו עם "הארץ" בשבוע האחרון הסכימו שאין מניעה חוקית להחזקת התיק עבור ליברמן בידי ראש הממשלה. הבעיה, לדעתם, היא במראית העין כלפי הציבור במהלך שכזה. החוק, הסכימו רבים מהם, לא צריך להיות הקו המנחה היחיד של ראש הממשלה. עליו להתחשב גם בשיקולים הנוגעים לנורמות ציבוריות ראויות, תקינות פוליטית, מוסר וטוהר מידות.

"אין לי ספק שנתניהו, בהתנהגות שהוא מפגין, מתייחס לרשויות החוק ממש במידות המינימליות, הפורמליות, הצרות - של ‘מה מותר לי לעשות מבחינה חוקית'. לא מעבר לכך", אומר הפרופ' עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי מאוניברסיטת חיפה, "אם ראש ממשלה מקרין כלפי אזרחיו שכיבוד החוק הוא בעצם במידה הפורמלית בלבד ולא מעבר לכך, אז יש לנו בעיה". לדבריו, "החוק הוא באמת המגן המינימלי, אבל הוא לא חזות הכל. מעבר לחוק יש סטנדרטים שכולנו צריכים לחשוב עליהם ולאמץ אותם: נושא הנורמות הציבוריות, המוסריות והאתיות שלנו".

גרוס הוסיף כי אין מניעה משפטית, חוקית ופורמלית למהלך, אולם לדעתו זה משום שהמחוקק פשוט לא חשב על תסריט שכזה. "יש כתב אישום כבד נגד ליברמן בעבירה חמורה בהחלט - עבירת מרמה", אמר, "אז זה מה שנתניהו מציע לעם ישראל? למנות אדם שמואשם במרמה? אין לו מועמדים אחרים? זה באמת לא ראוי. המסר לציבור הוא שלילי ביותר".

הפרופ' לפילוסופיה אסא כשר סבור כי מוטב היה לו נתניהו וליברמן לא היו מתבטאים ביחס למה שיקרה בתום המשפט. "כמובן שהם יכולים לדבר במונחים של ‘הוא ייצא זכאי'", הסביר, "ליברמן יכול להגיד את זה על עצמו, אבל עדיף היה שאת עניין התיק שלו היו משאירים ללא דיון".

הפרופ' כשר ישב ביחד עם נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר והפרופ' גבריאלה שלו בוועדה שתפקידה היה לנסח כללי אתיקה לשרים. אחת מהמלצותיהם היתה ששר שמוגש נגדו כתב אישום בעבירה חמורה יושעה מתפקידו וינתק קשר עם משרדו באופן שיכבד את חזקת החפות מחד, אך לא יפגע בטוהר המידות מאידך. לדעת כשר, הפתרון שמצאו נתניהו וליברמן דווקא תואם את רעיון ההשעיה, אם כי "אפשר להרים את הרף האתי עוד יותר גבוה".

הפרופ' מרדכי קרמניצר, מומחה למשפט פלילי וחוקתי, השמיע את העמדה הנחרצת מכולן. "הנורמה הציבורית שמסתמנת פה היא שרק הרשעה בפלילים שיש עמה קלון יוצרת מחסומים מפני תפקידים כאלה או אחרים בשירות הציבור", אמר, אך "בעוד שבמדינה מתוקנת הנורמות החוקיות הן רק שכבה אחת של הנורמות, שמשקפות איזשהו מינימום הכרחי, מעל השכבה הזאת יש נורמות של תקינות ציבורית ופוליטית שמצדיקות רף יותר גבוה". לדברי קרמניצר, צריך לבחון האם אדם כמו שר החוץ, הנאשם בפלילים, יכול לכהן כשר בכיר בממשלת ישראל. "לדעתי לא ראוי שאדם כזה ישמש שר", אמר, "מבחינה זו, ‘המובנות מאליה' שכאילו התיק הוא שלו, בבחינת ‘ירושה ממשפחתו' אלא אם ייווצר מחסום משפטי בלתי עביר, נראית לי כהשחתת המידות. המסר הוא רע ומזיק. כך לא מעבירים מסר של התייחסות רצינית לתופעות של שחיתות ושל התנהלות בלתי תקינה". דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הפרופ' גד ברזילי, אמר כי "יש כאן מעין רמיזה שנתניהו מאמין לליברמן יותר משהוא מאמין לתביעה הכללית, ובכך יש טעם לפגם". לדבריו, "התנהגות מהסוג הזה מבטאת את העובדה שהממסד הפוליטי בארץ עדיין לא הפנים את העובדה שאסור להשלים עם אף ביטוי שנראה כשחיתות שלטונית". הוא הוסיף שהמהלך אמנם חוקי, אך לא ראוי לשבח.

במשרד המשפטים ובמשרד ראש הממשלה סירבו להתייחס לשאלה האם נתניהו נועץ ביועץ המשפטי לממשלה או ביועצים משפטיים אחרים בדבר תקינות ההסכמה עם ליברמן. נציב שירות המדינה לשעבר, הפרופ' למדעי המדינה יצחק גל נור מהאוניברסיטה העברית, סבור כי היועץ המשפטי לממשלה לא היה צריך להביע עמדה נגד ההסכם, משום שהבעיה אינה משפטית אלא ציבורית. "היועץ לא צריך להביע דעתו מה ראוי ומה לא ראוי, אלא להגיד מה חוקי ומה לא חוקי", הסביר, "אנחנו כציבור צריכים להתרעם על ההסכם".

משפטן בכיר, שביקש להתראיין בעילום שם, סבר מנגד כי היועץ המשפטי לממשלה לא צריך לחכות שיבקשו ממנו עצה, אלא "ליזום הנחיות, חוות דעת ופניות בלי שהוא מחכה לראות מה שואלים אותו". לדבריו, המהלך לא משדר התנערות מצד נתניהו או התייחסות בחומרה לאישום נגד ליברמן. "זה מתקשר גם לסיפור של נתן אשל, במובן שהתחושה היתה שלא היו גינוי או התנערות אמיתיים אלא אמירה של ‘כופים עלינו איזה סידור, אז נראה איך עושים את המינימום ההכרחי'. גם אם לא תהיה פה הרשעה פלילית זו בוודאי לא התנהגות תקינה", אמר.

היו משפטנים שלא ראו בעייתיות במהלך של נתניהו. הפרופ' אמנון רובינשטיין אמר כי הוא לא רואה בו מניעה משפטית. הפרופ' אריאל בנדור אמר שתיווצר בעיה אמיתית רק אם סגן שר ינהל בפועל את המשרד לתקופה ארוכה. כמה זמן יתנהל משפטו של ליברמן וכיצד יסתיים? המציאות כבר הוכיחה שלליברמן אין על כך כל שליטה.

ליברמן הצהיר באמצע דצמבר כי פניו להליך בזק שיסתיים לפני הבחירות, אך אז התברר שהפרקליטות לא גבתה עדויות משמעותיות בתיק, והגשת כתב האישום נדחתה בשבועיים. ליברמן המשיך לטעון בביטחון כי ההליך יסתיים לפני שבוחריו ילכו לקלפיות, אך אז קיבל מנשיאת בית משפט השלום בירושלים שיעור נוסף: היא אילצה אותו להמתין עד אחרי הבחירות, בסוף חודש ינואר, עד שניאותה להכריז על המועד הראשון לדיון במשפט. את המועד הזה קבעה ליום ראשון הקרוב - שלושה שבועות אחר כך. כך נאלץ ליברמן להמתין מאמצע דצמבר עד אמצע פברואר רק לפתיחת משפטו. נכונו לו עוד פרוצדורות ודיונים התלויים כולם בלוח הזמנים של בית המשפט. אם אכן ייצא לפועל הסיכום השנוי במחלוקת בינו לבין נתניהו, וליברמן לא יגלה את לפיד במשרד שפינה, ייאלצו אזרחי ישראל להסתפק בשר חוץ העסוק בלהיות ראש ממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו