בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביהמ"ש העליון: יש לקחת בחשבון שצווי איסור פרסום יופרו באינטרנט

שבועיים אחרי התפוצצות פרשת העציר איקס, הדגיש השופט פוגלמן את חשיבות התקשורת אך הוסיף איום כי "להפרת צו שיפוטי יש תוצאות בעולם המעשה"

תגובות

בצלה של פרשת זיגייר, שחסתה תחת צווי איסור פרסום גורפים עד לפרסומה באוסטרליה, יצאה אתמול (ראשון) מבית המשפט העליון פסיקה העוסקת בצווי איסור פרסום בעידן האינטרנט. השופט עוזי פוגלמן קבע כי כאשר בית המשפט מתחבט אם להוציא צו איסור פרסום, עליו לכלול במסגרת שיקוליו את האפשרות שהוא יופר באמצעות פרסומים באינטרנט, שעליהם קשה לאכוף צווים. "איננו עיוורים למציאות הווירטואלית ולקשיי האכיפה הניצבים בפני מי שמבקש להשליט את מרות הדין על הנעשה במרחב המקוון", כתב פוגלמן. עם זאת הוא ציין כי "גם בהינתן דברים אלה אין להפריז בחשש שצווי איסור פרסום יופרו כעניין שבשגרה".

פוגלמן כתב כי "כאשר מדובר בפרשה שיש בה כדי להניע את אמות הסיפים או בפרשה שצפויה לעורר תהודה נרחבת במיוחד החורגת מגבולות המדינה – יש מקום לדעה כי בעידן האינטרנט לא יהיה בהוצאתו של צו כדי למנוע ממידע על-אודות הפרשה להפוך במהרה לנחלת הכלל. על כן, באותם מקרים מיוחדים וחריגים ייתכן שתידרש חשיבה אחרת". עם זאת, פוגלמן בחר שלא לפסוק בסוגיה והשאיר את עמדתו בצריך עיון.

באשר לתפקידה של התקשורת בפרסום כתב פוגלמן: "אין צורך להכביר מלים על כך שמבטה הבוחן ועיניה הפקוחות של התקשורת הם מעמודי היסוד של כל שיטת משטרה דמוקרטית... ככלל, יש לשאוף לאפשר לעיתונות לפרסם בזמן אמת מידע קונקרטי על-אודות מקרים אקטואליים העומדים על סדר היום הציבורי". עם זאת, הוא ציין כי "נקודת המוצא היא כי צו בית משפט אינו בגדר המלצה בלבד. כל אדם מחויב לקיים צו – כל צו – ככתבו וכלשונו. אנו חיים במדינת חוק, ולהפרת צו שיפוטי יש תוצאות בעולם המעשה".

דברי השופט נכתבו בפסק דין בעניינו של חשוד בביצוע עבירות מין בקטינה, שביקש להוציא צו איסור פרסום על שמו ועל מעורבותו בפרשה, לאחר שהמדינה סגרה את התיק נגדו בשל חוסר ראיות. בניגוד לפרשת זיגייר, שבה המדינה היא שביקשה לאסור את הפרסום, כאן מגיש הבקשה היה החשוד, בטענה שפרסום הפרשה, גם ללא שמו, יביא לחשיפת זהותו באינטרנט.

פוגלמן קבע בהקשר זה כי "שומה על בית המשפט לשקלל במניין שיקוליו גם את ההסתברות שפרסום פרטים של פרשה נחקרת אף בלא שם החשוד יביא לזיהויו ויסב לו 'נזק חמור'". עם זאת, במקרה הנדון החליט פוגלמן כי יש להתיר את פרסום פרטי הפרשה תוך השמטת שמו של החשוד וכל פרט מזהה אודותיו. השופטים יצחק עמית ואסתר חיות הצטרפו לפסיקתו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו