בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום עתירה נגד סגירת התיק העיקרי נגד ליברמן

העותרים, תנועת אומ"ץ וח"כ רוזנטל, סבורים שהיועמ"ש פעל מתוך הנחות חסרות בסיס כשהחליט לסגור את תיק חברות הקש

23תגובות

כשלושה חודשים לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין החליט לסגור את התיק העיקרי נגד ח”כ אביגדור ליברמן בפרשת חברות הקש, וכשאיש כבר לא חשב כי החלטתו תועמד לביקורת שיפוטית, החליטו תנועת אומ”ץ וח”כ מיקי רוזנטל להביאה לבחינת בג”ץ.

בעתירה שיגישו היום באמצעות עו”ד גלעד ברנע ידרשו העותרים לבטל את ההחלטה, הלוקה לטענתם בחוסר סבירות קיצוני, ולהגיש נגד ליברמן כתב אישום גם בפרשה העיקרית. בנוסף, יבקשו מבג”ץ להורות לפרקליטות לחשוף את חוות הדעת המלאות של פרקליט המדינה משה לדור ומנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות עו”ד אביה אלף, אשר סברו כי יש להגיש אישום נגד ליברמן גם בתיק העיקרי.

ארגונים הפועלים למען מנהל תקין היססו בחודשים האחרונים לעתור נגד החלטת היועץ. בג”ץ אינו ממהר להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, ועל כן ההנחה הרווחת הינה כי סיכוייה של עתירה כזו הם נמוכים. למרות זאת, העותרים יטענו כי החלטתו של וינשטיין לוקה בפגמים המצדיקים את התערבות בג”ץ גם על פי המבחנים המחמירים ביותר. לטענתם, וינשטיין הניח שורת הנחות יסוד חסרות בסיס לגבי קבילות הראיות, חיקורי הדין וגביית הראיות מחוץ לישראל, ואלו הפכו את החלטתו לבלתי סבירה באופן קיצוני.

אמיל סלמן

בעתירתם יטענו אומ”ץ ורוזנטל כי אף שוינשטיין הדגיש בהחלטתו את הצורך בבחינת ראיות באופן שוויוני, מהחלטתו “עולה ומזדקרת בבירור תוצאה מפלה”. לטענתם, בעוד עניינו של כל אדם אחר היה מתמצה בהחלטת מנהלת המחלקה הכלכלית להעמידו לדין, ליברמן זכה לבחינה נוספת של הראיות ולסגירת התיק בידי היועץ המשפטי לממשלה. בכך, לטענתם, נוצרה תוצאה מפלה שאינה יכולה להישאר על כנה.

בין הפגמים שמצדיקים את ביטול החלטתו של וינשטיין, מזכירים העותרים את התייחסותו המקלה להסבריו של ליברמן לגבי ראיות שהעידו על זיקה בינו לבין החברות מהן היה אמור להתנתק בעת כהונתו כשר. כללי ועדת אשר אוסרים על שרים וסגני שרים לשמור על זיקה לעסקיהם הקודמים, אך מתירים להם לרכוש אותם מחדש בתום תקופת כהונתם.

ליברמן השתמש בזכות זו כדי להסביר ראיות שהעידו לכאורה כי הקשר בינו לבין החברות נמשך. כך, למשל, הסביר את אסופת מסמכי החברות שנמצאו בידו, ואת נוכחותו בישיבה בקפריסין בה נדונו עניינן. לטענת העותרים, וינשטיין קיבל הסבר זה מבלי שבחן האם אין בו כשלעצמו כדי להעיד על הפרת כללי ועדת אשר ואף על ביצוע עבירות פליליות.

העותרים טוענים כי גם לגבי עדותה של רואת החשבון הקפריסאית דניאלה מורצי, שנחשבה לעדה מרכזית בתיק מאחר שקשרה בין ליברמן לחברות, קבע וינשטיין שורת קביעות שהחלישו מאוד את משקלה. וינשטיין כתב כי ייתכן שעדותה לא תיחשב ליותר מעדות סברה, מאחר שהעידה כי ליברמן היה קשור לחברות “על פי הבנתה”, ומאוחר יותר אף סייגה עוד יותר את עדותה.

“נדמה כי היועץ לא התייחס כלל לעובדת היותה של דניאלה מומחית למצבים מעין אלו שמתוארים בהחלטה – ניהול חברות off-shore על ידי אנשי קש”, טוענים העותרים. דווקא נסיבות אלו, לטענתם, הופכים את מורצי למומחית בזיהוי הנהנה האמיתי, אולם היועץ, לטענתם, בחר לייחד לעדותה “משקל קל כנוצה”.

העותרים טוענים כי היועץ הניח עוד שורה של הנחות שגויות לגבי “ספקות סבירים” אפשריים בתיק. כך, לטענתם, הניח שאחד המעורבים בתיק עשוי להיות הבעלים של שתיים מחברות הקש, אף שאיש מהנחקרים לא טען זאת. במקרה אחר פטר את העובדה שבידי ליברמן נמצאו דפי חשבון של אחת החברות בטענה כי ייתכן ש”השתרבבו” בין דפים אחרים.

“הנחות היועץ חורגות מכל מתחם של סבירות”, כתבו העותרים, “היעלה על הדעת כי מסמך רגיש וחסוי (...) יגיע ב’טעות’ לידי אדם שמכחיש כל קשר וזיקה לחברה זו? הרי מהות חברה כזו היא הסודיות הגלומה ברישומה כמקלט מס”.
העתירה תוגש נגד היועץ המשפטי, נגד ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ’ ונגד ליברמן. לאור חשיבות התיק, ומאחר שליברמן מיועד לכהן כשר חוץ בתום משפטו, העותרים יבקשו מבג”ץ לקבוע בהקדם מועד לדיון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו