בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות לעליון: זיכוי מפטם האווזים עשוי להחיות את הענף

המדינה מערערת על החלטת המחוזי לזכות מפטם אווזים מחמת הספק. לטענתה, הפסיקה נוגדת פסיקות קודמות של בג"ץ

5תגובות

פרקליטות המדינה החליטה לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז, שזיכה מפטם אווזים מחמת הספק תוך קביעה כי לא הוכח שמעשיו מהווים התעללות. בבקשת רשות ערעור שהגישה היום (ראשון) הפרקליטות לבית המשפט העליון בהנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, נטען כי פסיקת המחוזי נוגדת את פסיקות בג"ץ, אשר הביאו בעשור הקודם לסגירת ענף פיטום האווזים בישראל, ועלולה לגרום לפתיחתו מחדש. הפרקליטות טוענת כי בעת הדיון בתיקי הפיטום בבג"ץ נבחנה שיטת הפיטום בה נקט הנאשם וכבר אז נקבע כי היא אינה חוקית.

בסוף פברואר קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את ערעורו של רן וחנון על הרשעתו בעינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים בבית משפט השלום בראשון לציון. השופטים אברהם טל, זהבה בוסתן ויחזקאל קינר, קבעו אז שהמדינה לא הוכיחה מעל לספק סביר כי שיטת הפיטום בה נקט וחנון – הלעטה באמצעות צינור באורך 12.5 ס"מ – מהווה עבירה על חוק צער בעלי חיים, וקבעו כי על המדינה היה להציג חוות דעת מומחה המוכיחה זאת.

השופטים זיכו את וחנון מחמת הספק, אך ציינו כי "אין בזיכוי זה כדי להכשיר את שיטת פיטום האווזים נושא הערעור". במשרד החקלאות לא הסתפקו בכך והביעו חשש כי הפסיקה תגרור פניות לפתיחת הענף מחדש.

בבקשה לרשות ערעור שהוגשה היום לבית המשפט העליון בידי מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, נכתב כי "ענף פיטום האווזים – למעשה – נסגר בישראל כפועל יוצא של פסיקות בג"ץ. פסיקת בית המשפט המחוזי עשויה להביא לפתיחתו מחדש – בין אם בשיטת המשיב ובין אם בשיטות אחרות שיומצאו – וחשוב מכך עשויה להביא לביצוע מעשים העולים כדי התעללות, התאכזרות ועינוי של בעלי חיים".

בבקשה נטען כי פסק הדין מעורר שאלה בעלת חשיבות ערכית-ציבורית ושיקולי צדק ייחודיים וכי זו מצדיקה מתן רשות לערעור נוסף. "המבקשת סבורה כי כחברה מוסרית קמה לה החובה לדאוג ולהגן כראוי גם על בעלי החיים", נכתב, "חברה אנושית נמדדת ביחסה לבני אדם וגם ביחסה לבעלי החיים המצויים בה". מאחר שזהו ערעור שני בתיק זקוקה המדינה לאישור בית המשפט לנהל ערעור נוסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו