הכנסת האריכה את מצב החירום בישראל

הצעד נועד להשאיר בתוקף עשרות תקנות וצווים המשמשים בעיקר את מערכת הביטחון, אך גם מאפשר להתערב בשוק העבודה ובכלכלה

יהונתן ליס
יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהונתן ליס
יהונתן ליס

מליאת הכנסת האריכה אמש בשלושה חודשים את מצב החירום בישראל, כדי להשאיר בתוקף עשרות תקנות וצווים המשמשים בעיקר את מערכת הביטחון במאבקה בטרור ובניסיונותיה למנוע כניסת מהגרים לישראל.

מאז קום המדינה נמצאת ישראל במצב חירום שמוארך דרך קבע. ההכרזה על מצב חירום מקנה לרשויות סמכויות חירום רחבות שנועדו לכאורה להגן על ביטחון המדינה והציבור, ולדאוג לאספקת שירותים חיוניים בשעת חירום. להכרזה שתי משמעויות מעשיות: האחת, הסמכות להתקין תקנות לשעת חירום, והשנייה - מתן תוקף להסדרים משפטיים רבים המותנים בהכרזה על מצב חירום, כמו חוק הפיקוח על המצרכים והשירותים, חוק הנוגע להוצאת צווי ריתוק במקרי שביתה בשירותים החיוניים לציבור וחוק פיקוח על כלי שיט. בין הצווים והתקנות שיישארו בתוקף נמצאים גם החוק לתפיסת מקרקעין בשעת חירום ופקודת מניעת הטרור. המדינה פועלת שנים אחדות להמרת הצווים בחוקים רשמיים כדי לבטל את מצב החירום, ולמרות זאת צווים רבים נותרו על כנם.

ח”כ עמר בר לב (העבודה) הביע אמש לגלוג במליאת הכנסת על חידוש מצב החירום. “מה בין רכישת המונה של נהג המונית לבין הגנת המדינה?”, תהה, “האם הפעלת רכבל היא סיטואציה אסטרטגית שיש לבחון? האם החולה, שנבדק ומטופל במכשירים הפולטים קרינה, הוא איום שיש למגר? או שאולי הסדרת ייצור הדבש היא העוקץ של ארגוני הטרור שקמו לכלותנו?”.

יו”ר מרצ זהבה גלאון הדגישה כי אמנם נעשתה עבודה משמעותית כדי להפוך את צווי החירום לחקיקה רגילה, אך דווקא הליכי החקיקה של החוקים הרגישים ביותר הנוגעים לזכויות האדם טרם הושלמו. “מצב החירום היום הפך לשגרה, והשגרה נחזית לפעמים למצב חירום”, הוסיפה, “במדינה דמוקרטית מתוקנת, הליך החקיקה, שאמור היה לבטל את מצב החירום, היה צריך להסתיים מזמן”.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ