בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבני ממליצה לפרס לא להקל בעונשו של קצב

בהתייחס לבקשת החנינה של הנשיא לשעבר, ציינה השרה שלקחה בחשבון את חומרת מעשיו ואת הנשים "שאת כבודן רמס ואת גופן ונפשן חילל"

41תגובות

שרת המשפטים, ציפי לבני, אימצה את חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים והמליצה היום (שלישי) לנשיא המדינה, שמעון פרס, שלא להקל בעונשו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב. קצב הורשע בביצוע שני מעשי אונס ועבירות מין נוספות בעובדות לשכתו ונידון למאסר של שבע שנים.

מלשכתה של לבני נמסר כי חרף סבלה של משפחת קצב, אשר תואר בבקשתה לחנינה, לבני לקחה בחשבון את חומרת מעשיו, את סוג העבירות בהן הורשע ומספרן, את ניצול כוחו וסמכותו ואת מעילתו באמון הציבור. כמו כן, נמסר בהודעה מטעמה כי בהחלטתה לקחה בחשבון גם את הנשים "שאת כבודן הוא רמס ואת גופן ונפשן חילל, תוך ניצול סמכותו וכוחו כנבחר ציבור". בנוסף, השרה לקחה בחשבון את העובדה שקצב לא הביע חרטה על מעשיו עד כה, וכי הקלה בעונשו עלולה להתפרש כקבלת טענתו כי הוא זכאי וכי מדובר בעלילה.

במכתבה לפרס כתבה לבני כי "הבקשה שהוגשה על ידי משפחתו מתארת את הסבל שעברו הוא ומשפחתו מאז פרוץ הפרשה, לרבות הפרסומים שנלוו אליה וההוקעה הציבורית. אינני מקלה ראש בסבלה של משפחת קצב, אך אין די בכך כדי להצדיק את החנינה". לבני ציינה כי "חנינה אינה בגדר ערכאת ערעור על בית המשפט. בית המשפט העליון כבר התייחס בשיקולי הענישה לאותם נימוקים בבסיס בקשת החנינה".

מוטי מילרוד

לבני הוסיפה כי "נתתי גם משקל לעובדה שמר קצב לא הביע במהלך המשפט ועד כה כל חרטה על מעשיו ונראה כי אינו הפנים כלל ועיקר את חומרת מעשיו ואת הפסול בהם. בנסיבות אלה הקלה בעונשו כמוה כקבלת טענותיו כי הינו זכאי וכי מדובר בעלילה והוא הקורבן של מערכת המשפט".

קצב החל לרצות את עונשו בדצמבר 2011. 10 חודשים בלבד אחרי כן הוא הגיש בקשה לחנינה וזו הועברה לפרס, ובמקביל נמסרה גם למשרד המשפטים, שם נבחנה על פי הליך פורמלי המעוגן בחוק. בקשת החנינה של קצב מתבססת בעיקר על כך, שלטענתו, הוא לא זכה למשפט הוגן כבר מהרגע הראשון שבו הוא נחשד במעשים שיוחסו לו. קצב טוען בבקשה שבשל היותו נשיא המדינה, המשפט זכה לתשומת לב תקשורתית רבה ולא ירד מהכותרות לאורך החקירה ובמשך המשפט.

בנוסף על כך, טוען קצב שהסיקור התקשורתי, מרגע תחילת החקירה ולאורך כל המשפט, היה מוטה ולא אפשר לו לנהל משפט הוגן ובשום שלב, לא עמדה לו חזקת החפות. כמו כן הבהיר קצב בבקשתו שעצם עזיבתו את תפקיד נשיא מדינת ישראל, העמדתו לדין וכליאתו כאסיר, יש בכך משום פגיעה קשה במעמדו וכבודו ובכך הוא כבר נענש.

עם זאת, גם קצב עצמו, כמי שקיבל בקשות חנינה בזמן שכיהן כנשיא המדינה, יודע שסיכוייו לקבל חנינה קלושים, בעיקר בשל העובדה שחנינה של אסיר מתאפשרת רק לאחר שהודה במעשיו והביע חרטה, וכשמדובר בעבירות מין, נדרש האסיר גם לעבור תוכנית שיקום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו