בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק ראש העיר: כתב אישום גם נגד אחיו של שלמה לחיאני

לפי חקירות המשטרה, אבי לחיאני נהג בעיריית בת ים כבתוך שלו. ראש העיר יואשם שלקח שוחד ואחיו, בתיווך לשוחד

43תגובות

"אדוני ראש העיר", כך פנה לפני כמה שנים מפקח בנייה בעיריית בת ים אל אבי לחיאני, האח של ראש העיר האמיתי, שלמה לחיאני. זו לא היתה טעות: שלמה לחיאני משמש אמנם כבר עשור כראש העיר הפופולרי של בת ים, אולם מהתשתית הראייתית שאספה המשטרה, מצטיירת תמונה שלפיה אחיו הצעיר שימש פחות או יותר כראש עיריית הצללים.

ראשיתה של פרשת לחיאני בחקירת משטרה שנפתחה בשנת 2009, שבה התגלו בין היתר הפקדות חריגות של מיליוני שקלים במזומן, בחשבונות הבנק של חברת הבנייה של ראש העיר, אלשב. ב-2009 נעצר שלמה לחיאני ולפני שנתיים המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד שקיבל שוחד מבעלי עסקים ובכירים בעירייה.

השבוע הודיעה הפרקליטות כי היא מתכוונת להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד שלמה לחיאני, אבל גם נגד אחיו הצעיר אבי. על פי הודעת הפרקליטות, התגבשה לכאורה תשתית ראייתית שממנה עולה כי שלמה לחיאני, אשר היה ערב באופן אישי לחובות של מיליוני שקלים שצברו חברות קבלניות בבעלותו, פעל גם עם אחיו אבי, כדי לקבל כספי שוחד מגורמים שלהם עסקים עם עיריית בת ים. זאת, על מנת לעמוד בהסכמים שכרת עם הבנקים השונים וכדי להימנע מפשיטת רגל. לפי ההודעה, ראש העיר יואשם בקבלת שוחד, בעבירות של מרמה והפרת אמונים ובהעלמת הכנסות. העבירה המרכזית שבה יואשם אבי לחיאני היא תיווך לשוחד.

מוטי קמחי

אבי לחיאני ליווה את אחיו שלמה בתחנות המשמעותיות בחייו: הוא עבד בחברת הבנייה של האח הבכור, היה פעיל במטה הבחירות שהריץ אותו ללשכת ראש העיר ועל פי החשד, המשיך לגלות מעורבות ערה – ערה מדי – בענייני העירייה גם לאחר הזכייה בבחירות.

במהלך החקירה התייצבו במשטרה דמויות מפתח בעירייה והעידו כי אבי לחיאני צבר עוצמה בלתי מבוטלת בשנות הכהונה של אחיו. על פי החשד, הוא הפעיל את קשריו בצמרת העירייה כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלו ושל מקורביו. "הייתי רואה את אבי לחיאני מסתובב באגף ההנדסה, זה היה קורה לפחות פעמיים בשבוע. הוא היה מקדם את התוכניות של האנשים שקרובים אליו", סיפר אחד מבכירי העירייה לחוקרים, והוסיף: "הוא הוכנס לאגף גם בשעות שבהן הסתיימה הפעילות לגמרי. הוא הגיע לקדם את האינטרסים שלו". עובד אחר במחלקת ההנדסה סיפר: "הוא היה בן בית אצל מהנדס העיר, מסתכל על תיקים חופשי חופשי, קיבל יחס של אח"ם". "אבי היה מתנהג בעיריית בת ים כמו בעסק המשפחתי שלו", חתם  בכיר בפיקוח העירוני בשיחה פרטית. 

הפקידים פחדו מאבי לחיאני. אחד מהם סיפר לחוקרים כי לבקשת האח הוא חתם על אישור חניה בניגוד לנהלים, מפני שפחד שיפטרו אותו. עובד אחר בפיקוח העירוני סיפר לחבריו כי "בכל מקום ששמענו שהנכס שייך לאבי לחיאני, התרחקנו. גם אם נעשו שם מעשים שהיו ראויים לאכיפה".

לחוקרי המשטרה התחוור כי אבי לחיאני נהג להמטיר פקודות והוראות על פקידי העירייה כדי להיטיב עם מקורביו. כך למשל, הם גילו שדרש מפקיד שאחראי על גביית ארנונה "לשים ברקסים" ולא לגבות כספים מאדם שאתו היו לו עסקים. על פי החשד, אותו פקיד נהג להעביר ללחיאני מידע פנים בעל ערך.

בהזדמנות אחרת הפעיל אבי לחיאני פקח עירוני בשם מוריס לוי כדי שיוציא צו הריסה לבית עסק בטיילת, השייך ליריב של לחיאני. "תתקוף שם", הורה לחיאני ללוי באביב 2009. לפי החשד, את המידע על ההזדמנות לפגוע ביריבו קיבל לחיאני מפקיד אחר בעירייה, שהתקשר והודיע לו: "זה הזמן שלך לנקום".

ואולם, בהמשך התברר ללחיאני כי מי ששוכרים את המבנה שכבר הוצא לו צו הריסה הם מקורבים של ראש ארגון הפשיעה מהדרום, שלום דומרני. כך, לאחר שבישל את צו ההריסה פנה לאבי לחיאני אדם בשם יגאל חכמון, חבר קרוב של דומרני, וביקש ממנו להתערב ולמנוע את רוע הגזרה. על פי מידע שהגיע ל"הארץ", בין לחיאני וחכמון התנהלה שיחה משונה, שבה הבטיח לחיאני לחכמון לפעול לדחיית צו ההריסה וחכמון הבטיח שהוא יביא לו "בונבוניירה".

לחיאני אכן ניסה להתערב למען חכמון, אבל זה היה מאוחר מדי: צו ההריסה עבר בשלב הזה את המשוכות הביורוקרטיות והיה בלתי אפשרי לעשות סיבוב פרסה. אבל אבי לחיאני הוא טיפוס עקשן: ביום שבו תוכננה ההריסה נדהמו עוברים ושבים לראות את האחים אבי וגדי לחיאני מנסים לבלום את המבצעים. "היו שם טיפוסים מאיימים מאשקלון", סיפר יותר מאוחר אחד הנוכחים. אחד מהם המטיר על הפקח האומלל איומים והודיע לו שאם יפגע לו בפרנסה הוא יגיע לביתו של לוי "וישחט אותו ואת הילדים שלו". לוי המובס נאלץ לעזוב את המקום מבלי לבצע את צו ההריסה, שמימושו התאפשר רק מאוחר יותר. אבי לחיאני הסביר כי ביקש לסייע לחכמון מטוב לבו, כפי שסייע לרבים אחרים, ללא שום אינטרס.

ניר קידר

האח לחיאני הפעיל, על פי החשד, לחצים כה כבדים על הפקח העירוני לוי, עד שהאחרון החליט להקליט אותו כדי לבטח את עצמו ליום סגריר. את ההקלטות מסר למשטרה. בזיכרון הטלפון של לוי הופיע מספר הטלפון של אבי לחיאני תחת השם "אבי דבש". "הכל דבש" - כך נוהג אבי לחיאני להשיב לאלו ששואלים לשלומו. בהקלטות אלה וגם באחרות נשמע לחיאני ממטיר הוראות על לוי, מבקש ממנו מידע פנימי ומצווה עליו להקל על מקורב זה או אחר.

בחקירתו במשטרה לוי אישר כי לעתים נאלץ לטפל בדרישותיו של האח. "למה התייחסתי אליו כך? כי הוא אח של ראש העיר", אמר בחקירה. "אני עובד בעירייה והוא מנהל אותה. אני מפחד ממנו. להגיד לו לא זה כמו להגיד לראש העיר לא". אדם המצוי בנבכי החקירה מעיד כי אחרי שמסר עדות, לוי "אמר לחוקרים כי הוא מפחד לחזור לעיריית בת ים, שהוא מפחד שיתלו אותו".

עסקה סיבובית

בזמן שאחיו כיהן כראש עיר, נהג אבי לחיאני להפקיד לחשבונות הבנק של חברת אלשב הפקדות שמנות מאוד במזומן. אלשב היא חברת בנייה שהקים שלמה לחיאני לפני שנבחר לראשות העיר בת ים ובמהלך השנים היא צברה חובות עתק לבנקים. חלק מההפקדות בוצעו ישירות על ידי אבי לחיאני וחלקן באמצעות צ'יינג' בת ימי שבעליו הוא גילי הראל. הראל הקים את העסק להחלפת מטבע בעזרתו של העבריין רמי אמירה, שהיה שייך לארגון הפשע של משפחת אברג'יל והלווה להראל סכום פנטסטי של 1.6 מיליון שקלים. אמירה נרצח לפני שנתיים ביריות בראשון לציון. במשטרה חשדו כי מי ששולט בצ'יינג' הוא בעצם אבי לחיאני, אולם החשד הזה לא התבסס לכתב אישום.

על פי מידע שהגיע ל"הארץ" ב-16 בנובמבר 2006, העביר אבי לחיאני 290 אלף דולר במזומן להראל וקיבל ממנו המחאה בנקאית של כ-1.2 מיליון שקלים, שהופקדה בו ביום בחשבון הבנק של חברת אלשב. עוד קודם לכן העביר אבי לחיאני בדרך דומה מאות אלפי דולרים לחשבונות של אלשב. בחקירתו התקשה להסביר את מהות ההעברות. לאחיו, שלמה, לא היה קושי להסביר: הוא טען שהדולרים בכלל שייכים לו ושמקורם בצ'ימידן צבאי שהיה מונח מתחת למיטתו ובו מאות אלפי דולרים. "אני בן אדם שבאופן עקבי הולך לישון עם כרית של מזומנים", הסביר לחוקרים והראה להם כי לפני כניסתו לתפקיד ראש העיר הצהיר שהוא מחזיק 560 אלף דולר במזומן "בכספת בביתו". כספת שהתבררה כצ'ימידן.

הראל ואבי לחיאני הם שכנים, חברים ושותפים לעסקים. הם רכשו יחד פנטהאוז לאחר שזכו במכרז בבניין השייך לעיריית בת ים ולחברת אשדר, והראל אף רכש בתיווכו של אבי לחיאני משרדים בקומת מרתף בבניין בבת ים. למגינת לבם של השכנים, המשרדים נהפכו לשורת חדרים קטנטנים מצוידים בג'קוזי, המוצעים להשכרה לפי שעות.

המשטרה חשדה כי העסק הזה שייך לאבי וגדי לחיאני. האחים השאירו הרבה עקבות: המחאה של חצי מיליון שקלים שנתנה אמו של הראל לטובת קניית הנכס נמשכה על ידי אבי לחיאני, שתיווך בעסקה. גדי לחיאני ניהל את השיפוצים, מצא שוכר, ניהל אתו את המשא ומתן הכספי (12,000 שקל לחודש) ולקח את ההמחאות. הראל, שנחקר במשטרה גם בחשד להפעלת בית בושת, הכחיש כי הוא איש קש של משפחת המלוכה המקומית וכי המקום נועד לספק שירותי זנות. לא מיותר לציין כי הפרקליטות לא האשימה את אבי לחיאני בהפרעה לפקחי העירייה ולא בהפעלת מבנה בלתי חוקי.

חשוד נוסף שהוזכר בחקירה כקשור להראל ולאבי לחיאני הוא יובל תעיזי, בכיר בעיריית תל אביב שנעצר לפני כמה חודשים בחשד שהעביר מידע יקר ערך לגורם בארגון הפשע של משפחת מוסלי תמורת שוחד. תעיזי כפר בכל החשדות נגדו ועד עצם היום הזה לא הוגש נגדו כל כתב אישום. 

בחקירה של אבי לחיאני התברר כי תעיזי קיבל כספים במזומן מהצ'יינג' של הראל, בתיווכו של אבי לחיאני. הראל טען בחקירתו כי לאבי לחיאני ולתעיזי עסקים משותפים. תעיזי, שהיו לו קשרים בעיריית תל אביב, ארגן להראל שני מינויים חינם ליציע המוזמנים באצטדיון בלומפילד.

עורך הדין אריה שרעבי, המייצג את יובל תעיזי אמר בתגובה: "למיטב הבנתי התיק נגד מרשי נמצא על סף סגירה מחוסר ראיות".

הנדיב הידוע

אחת מפרשות השוחד שבהן מואשמים האחים לחיאני נוגעת לקבלת כספים מעזרא דוש, בעל רשת סופרמרקטים מצליחה בבת ים, שעל פי החשד העביר 200 אלף שקלים לראש העיר, כהלוואה שלא הוחזרה במלואה במשך שנים רבות. "אני לא בן אדם שמבקש הלוואות", כפר לחיאני בחשדות בחקירתו. ואולם, על פי מידע שהגיע ל"הארץ", דוש בעצמו סיפר בחקירה כי בבר המצווה של בנו ניגש אליו לחיאני וביקש ממנו את הכסף. את ההמחאה רשם דוש על שמו של אבי לחיאני ומשם עבר הכסף לחברת אלשב של ראש העיר, שהיתה נתונה אז בקשיים.

בהמשך התברר כי דוש הפעיל את אבי לחיאני כדי שיסייע לו להחליק קשיים שהיו לו עם העירייה וכי העביר לו סכום נוסף – 50 אלף שקלים. כשנשאל בחקירה מדוע גילה נדיבות כה גדולה לאחיו של ראש העיר, הסביר דוש שלחיאני קיבל את הכסף עבור עסקת נדל"ן שלא יצאה לפועל.

שלמה לחיאני חשוד גם בקבלת הלוואות מעובדי עירייה בכירים, אם כי בחקירתו הכחיש כי ידע דבר בזמן אמת על קבלת ההלוואות האלה. הוא סיפר לחוקרים כי רעייתו, דורית, ועוזרו, שמעון ועקנין, הם שארגנו מגבית שנועדה לשחרר אותו מלחץ כבד שהפעיל עליו באותה עת בנק מזרחי, כדי שיעמוד בהסדר החובות. אבל עובדים רבים העידו כי לחיאני פנה אליהם באופן אישי וביקש כסף. ההלוואות הוחזרו במלואן בתשלומים חודשיים. לחיאני טען לזכותו שמשנודע לו על ההלוואות הוא הצהיר עליהן בהצהרת ההון האישית שמגישים ראשי עיר.

בקרוב ייערך ללחיאני שימוע ואחריו יוכרע סופית אם להגיש נגדו כתב אישום. ההערכה בפרקליטות היא כי ראש עיריית בת ים, שמפנטז על ראשות ממשלה, בדרך לספסל הנאשמים.

לחיאני ממשיך לגלות גם בימים אלה את אותה אופטימיות שגילה מאז נפתחה נגדו החקירה בשנת 2009. "אמריקה בצבעים" - השיב כשנשאל השבוע מה שלומו, והתייחס בביטול לטענות שאחיו השתתף בניהול העירייה באומרו: "יש מישהו יותר דומיננטי ממני. אני מזכיר כי הסיבה שבגינה נפתחה החקירה נגדי - קבלת שוחד לכאורה מבנק איגוד - לא מופיעה כלל בכתב האישום".

אבי לחיאני סירב להתייחס לדברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו